פקיעת תכנית הקלות מבית היוצר של שר האוצר לשעבר, משה כחלון, מטרידה את אנשי ענף הנדל"ן. מהות התכנית המכונה "תוספת כחלון" היא הגדלה של 30 אחוזים בכמות הדירות בפרויקטים. תאריך התפוגה של תכנית ההקלות נקבע לראשית השנה, אך הועבר לתאריך מאוחר יותר בעקבות המשבר הפוליטי. מאז פקיעת תוספת כחלון לא התקבלה החלטה להארכה נוספת.

מנכ"ל חברת רמות, אליאב מימון, הגיב בכלכליסט וטען כי "פרויקטים רבים שתכנונם החל מתבססים על ההנחה כי תוספות הבנייה הדרושות יאושרו, כשהדבר היווה תנאי להפיכתם ל'כלכליים', הרובד הטריוויאלי הוא כמובן הפגיעה ביזמים אשר הסתמכו על הקלות אלה. אבל ההיבט החשוב יותר הוא המהות של ביטול ההקלות וההשפעה על כלל הציבור. לכולם ברור שיש משבר רציני בשוק הדיור ושהמדינה לא מצליחה לייצר כמות דירות שמתאימה לביקושים ההולכים וגדלים. הרעיון מאחורי תקנות כחלון היה להגדיל את היצע הדירות במהירות אך עם בקרה ראויה, ולכן זה נעשה בהליך של בקשת הקלה. כך הרשות יכולה לבחון האם התוספת המבוקשת למספר הדירות ולזכויות הבנייה תואמת את צורכי השכונה, הפרויקט או האוכלוסייה הספציפית שמתגוררת בו. כלומר, אין בסיס איתן להתנגדות של מינהל התכנון להקלות אלה בטענה שהתוספות עלולות להעמיס על התשתיות העירוניות, וזאת משום שכל בקשת הקלה כזו נבחנת ספציפית ולעומק על ידי הרשות העירונית, שמכירה הכי טוב את האילוצים של עצמה".

מימון מסכם ואומר כי "או שאין הקלות בכלל ואז ההליכים באמת יהיו יותר קצרים והוודאות תהיה מוחלטת, או שמאפשרים לשוק להמשיך להתנהל כפי שהיה עד היום, באופן שאפשר גם ליזמים וגם לרשויות להגדיל את הפרויקטים בלי להידרש להליכים ארוכים מדי. המשמעות של 'הגיש בקשה להיתר' לא ברורה עד הסוף, במיוחד מאז כניסתה לפעילות של מערכת רישוי זמין – הרבה פעמים שולחים לך הערות ובקשות, ואז אתה צריך להגיש את הבקשה שוב כדי שתיקלט באופן מלא. גם את הפרט הטכני הזה צריך להסדיר, אחרת יהיו תקלות משמעותיות בפרויקטים רבים".

כלכליסט אף הביא את תגובת חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ שמשמש גם כמנכ"ל חברת צמח המרמן, שתקף את המצב: "ישראל מתמודדת עם משבר דרמטי שיביא לירידה דרסטית בהיקפי התחלות הבנייה. זהו עיתוי אומלל לבטל בו את ההקלות ולשנות את כללי המשחק. אם יבוטלו ההקלות שניתנו בתקופת כחלון, פרויקטים שהכלכליות שלהם מבוססת על אותן הקלות לא ייצאו לפועל. הממשלה צריכה לקבוע שתוספת הדירות למשק במסגרת זו תימשך לתקופה של שנתיים-שלוש, ובסופה תחזור לדון בהן".