פתיחת חשבון חדש
או
התחבר
הפורום עדיין בשלבי פיתוח. תהנו.

מספר נושאים בתוצאות: - 3

סיפורי שואה - שונות
2017-07-09
0
73
נושאים:
תגובות:
12 שנות עברה וזעם קטעים מתוך יומנה של האשה הצדקנית מרת ז. ויינשטאק תחי', בתו של הרב הצדיק מוה"ר רבי עמרם גשטטנר זצ"ל הי"ד מנייפעסט ואחותו של רבנו ה"להורות נתן" זי"ע - בתקופת שואת אירופה   יום שני, 11 בינואר, 1943: אני מתחילה כעת לכתוב אותך, יומני היקר. ליהודים מאוד קשה עכשיו. אנחנו ממש ברי מזל שאנחנו יכולים לחיות חיים רגילים, בגלל שבפולין ובמדינות אחרות המצב עצוב מאוד. לנו יש ביטחון בה...
סיפורי שואה - מסירות נפש למצוות
2017-05-21
0
93
נושאים:
תגובות:
מתיקות טעמו של קידוש-השם מחנה עבודה, בשנות הזעם    קומץ בחורי הישיבה נצמדו יחדיו לחיים ולמוות ממש. אני נמשכתי אליהם, נאחזתי בהם כבחגורת-הצלה אחרונה, שלא להידרדר לתוך התהום הפעורה של היאוש המוחלט.     בערב יום-הכיפורים הודיעו בחורי הישיבה כי בחצות-הליל תיערך תפילת "כל נדרי" בחשאי, באחד ה"בלוקים", ואלי הוסיפו בנימה של תחנונים: "אולי היית אתה מצליח למצוא טלית  לש"ץ, כי איך זה תיתכן תפילת &qu...
סיפורי שואה - שבת קודש
2017-05-21
0
50
נושאים:
תגובות:
  מה נאמר ומה נדבר אנחנו קרוצי חומר, שעה שאנו מעלעלים באלפי הסיפורים והעובדות של מסי"נ לתורה ומצוות,שהיו בקרב אחינו ואחיותינו הי"ד בגטאות ומחנות ההשמדה והעבודה למיניהם, הרי שכל אנוש לא יכול לקלוט ולהבין את אשר קרה במקומות אלה, ולולי שהמספרים הם בני החיים, לא היינו יכולים להאמין שאכן כזאת קרה!!!. על כן אמרנו כי נכון יהיה הדבר, להביא לאכסניה זו מעט מזעיר אשר ליקטנו בין עמודי הספרים, ג' כרכי האנציקלופדי'ה "שמע ישראל"...
SELECT * FROM encyclopedia WHERE main_subject = 9 ORDER BY id DESC LIMIT 0 ,999

מספר מאמרים בתוצאות: - 3

מתוך יומנה של האשה הצדקנית מרת ז. ויינשטאק תחי' בתקופת שואת אירופה
12 שנות עברה וזעם קטעים מתוך יומנה של האשה הצדקנית מרת ז. ויינשטאק תחי', בתו של הרב הצדיק מוה"ר רבי עמרם גשטטנר זצ"ל הי"ד מנייפעסט ואחותו של רבנו ה"להורות נתן" זי"ע - בתקופת שואת אירופה   יום שני, 11 בינואר, 1943: אני מתחילה כעת לכתוב אותך, יומני היקר. ליהודים מאוד קשה עכשיו. אנחנו ממש ברי מזל שאנחנו יכולים לחיות חיים רגילים, בגלל שבפולין ובמדינות אחרות המצב עצוב מאוד. לנו יש ביטחון בה'. יום חמישי, 16 בינואר, 1943: עומד להגיע אלינו אורח חשוב לשבת, הרבי מסאטמר. הרבי מסאטמר נמצא בעירנו. היתה שמחה גדולה.   בינואר, 1943: קמתי בשעה עשר. הכל היה יפה והדבר הטוב ביותר היה שהצלחתי להתחמק משיעורי הגרמנית, בגלל שאמא שלחה אותי לגברת האחראית על עוזרות משק הבית לעבוד כל יום. אנחנו בלעה"ר משפחה גדולה. בינואר, 1943: כל אחר הצהריים הייתי בבודפשט. קודם בסניף הדואר, אמא שלחה חבילה לאחי נתן (ה"ה רבנו ה"להורות נתן") לישיבה, פירות לכבוד ט"ו בשבט. יום שלישי, 23 במרץ, 1943: פורים עבר. היה יפה מאוד. האווירה היתה די שמחה. יום רביעי, 24 במרץ, 1943: היום לא הלכתי לבית הספר בגלל ששיעורי הבית שלי לא היו מוכנים. בבוקר למדתי גרמנית, זה היה משעמם מאוד. אחר הצהריים נסעתי לבודפשט. הייתי במועד
נכתב על ידי:
|
זכויות יוצרים:
©
מסירות נפש על מצוות טלית ותפילין בשואה האיומה
מתיקות טעמו של קידוש-השם מחנה עבודה, בשנות הזעם    קומץ בחורי הישיבה נצמדו יחדיו לחיים ולמוות ממש. אני נמשכתי אליהם, נאחזתי בהם כבחגורת-הצלה אחרונה, שלא להידרדר לתוך התהום הפעורה של היאוש המוחלט.     בערב יום-הכיפורים הודיעו בחורי הישיבה כי בחצות-הליל תיערך תפילת "כל נדרי" בחשאי, באחד ה"בלוקים", ואלי הוסיפו בנימה של תחנונים: "אולי היית אתה מצליח למצוא טלית  לש"ץ, כי איך זה תיתכן תפילת "כל נדרי" בלי טלית, לכל הפחות בשביל הש"ץ!" כרופא הסתובבתי מתוך חופש תנועה מסויים על פני המחנה. להט עצור זה של התכונה הנפשית לתפילת יום-הכיפורים, שהדביק את המחנה כולו, הלהיב אותי לעשות מעשה נועז ומסוכן. התגנבתי פנימה לתוך המחסן של החפצים המופקעים שבפיקוח אנשי ס.ס. כדי להוציא משם טלית לתפילה, ובהזדמנות זו, סחבתי גם סידורי-תפילה אחדים, אשר גם עליהם שמרו אנשי ס.ס. במחסניהם.     טלית זו שבה התעטף הש"ץ, זה ה"נובארדוקאי" מבין בחורי הישיבה, הוסיפה לרוממות התפילה. מתוך סידורי התפילה שהמצאתי הועתקו פסוקים קצרים של התפילות על פיתקאות מיוחדות. אנשי המחנה קינאו בעזותי ובחורי הישיבה התגאו בי ממש. לא ראיתי עצמי כגיבור, כי כל מעשה הגניבה נמשך בסך-הכל רגעים ספורים, ואיזה איש לא יעמוד בנסיון של רגע! ברם, החרדה החלה למחרת יום-הכיפורים. נתעוררה הבעיה: מה לעשות בטלית! להחזירה
נכתב על ידי:
|
זכויות יוצרים:
©האנציקלופדיה מבית הפרסום החרדי
על הקורות בינות מחנות העבודה וההשמדה בשואה האיומה ביום שבת קודש
  מה נאמר ומה נדבר אנחנו קרוצי חומר, שעה שאנו מעלעלים באלפי הסיפורים והעובדות של מסי"נ לתורה ומצוות,שהיו בקרב אחינו ואחיותינו הי"ד בגטאות ומחנות ההשמדה והעבודה למיניהם, הרי שכל אנוש לא יכול לקלוט ולהבין את אשר קרה במקומות אלה, ולולי שהמספרים הם בני החיים, לא היינו יכולים להאמין שאכן כזאת קרה!!!. על כן אמרנו כי נכון יהיה הדבר, להביא לאכסניה זו מעט מזעיר אשר ליקטנו בין עמודי הספרים, ג' כרכי האנציקלופדי'ה "שמע ישראל", פרי יוזמתו של כ"ק מרן עט"ר אדמו"ר שליט"א, למען נדע ולא ישכח זכרם לעד, ומתוך הקומץ שהעלנו עלי גליון,  נדע עד היכן היו אלה מוכנים למסור את נפשם למען כבוד השבת או קיום מנהג בהאי יומא דשבתא, שבו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשות.     כמה הודאה צריכים אנו לתת לקב"ה על כל הטוב שגומל לנו ועם כל הדאגות שיש לכל אחד ואחד מאתנו , הרי לא נגזים אם נאמר שבשעה שנביט ימין ושמאל קדימה ואחור, נראה שאכן אנו חיים בחסדי השי"ת עמנו במעין "גן עדן" בתוככי העוה"ז, על כן אחים יקרים הי"ו בואו נחזק את אורחות השבת קודש בלימוד ודקדוק הלכותיה שלא נכשל ח"ו, ונראה לרומם את סעודות השבת ומהלך היום, שיהיה ניכר בהם שאכן באנו "לברכא לה בחדוה בנהירו דאנפין". יעבור עלי מה ולא אחלל שבת אושוויץ, פולין, בשנות הזעם בתחילה, כשכפו הנאצים על קבוצתו ש
נכתב על ידי:
|
זכויות יוצרים:
©האנציקלופדיה מבית הפרסום החרדי
קטגוריות