פתיחת חשבון חדש
או
התחבר
הפורום עדיין בשלבי פיתוח. תהנו.

מספר נושאים בתוצאות: - 20

תורני - תלמוד בבלי
2018-08-08
0
45
דוד
נושאים: 0
תגובות: 0
דף י - ב א''ר חנן אפי' בעל החלומות אומר לו לאדם למחר הוא מת אל ימנע עצמו מן הרחמים שנאמר {קהלת ה-ו} כי ברוב חלומות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא מיד {ישעיה לח-ב} ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה' מא...
תורני - תלמוד בבלי
2018-08-08
0
43
דוד
נושאים: 0
תגובות: 0
דף י - א כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי פתח באשרי דכתיב {תהילים א-א} אשרי האיש וסיים באשרי דכתיב {תהילים ב-יב} אשרי כל חוסי בו: הנהו בריוני דהוו בשבבותיה דר''מ והוו קא מצערו לי...
תורני - תלמוד בבלי
2018-08-08
0
46
דוד
נושאים: 0
תגובות: 0
דף ט - ב אותו צדיק {בראשית טו-יג} ועבדום וענו אותם קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם אמרו לו ולואי שנצא בעצמנו משל לאדם שהיה חבוש בבית האסורים והיו אומרים לו בני אדם מוציאין אותך למחר מבית האסורין ונותנין לך ממון הרבה ואומר להם בבקשה מכם הוציאוני היום ואיני מבקש כלום: ...
תורני - תלמוד בבלי
2018-08-08
0
42
דוד
נושאים: 0
תגובות: 0
דף ט - א לא לעולם יממא הוא והאי דקרו ליה ליליא דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא אמר רבי אחא ברבי חנינא אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כר''ש שאמר משום רבי עקיבא. אמר רבי זירא ובלבד שלא יאמר השכיבנו. כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר הא דרבי אחא ברבי חנינא אמר ריב''ל לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר דההוא זוגא דרבנן דאשתכור בהלולא דבריה דר' יהושע בן לוי אתו לקמיה דריב''ל אמר כדאי הוא ר''ש לסמוך עליו בשעת הדחק: מעשה שבאו בניו וכו...
תורני - תלמוד בבלי
2018-08-08
0
52
דוד
נושאים: 0
תגובות: 0
דף ח - ב ואפילו {במדבר לב-ג} עטרות ודיבון שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו רב ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו לפרשייתא דכולא שתא במעלי יומא דכפורי תנא ליה חייא בר רב מדפתי כתיב {ויקרא כג-לב}...
תורני - תלמוד בבלי
2018-08-08
0
26
דוד
נושאים: 0
תגובות: 0
דף ח - א מאי דכתיב {תהילים סט-יד} ואני תפלתי לך ה' עת רצון אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין. ר' יוסי ברבי חנינא אמר מהכא {ישעיה מט-ח} כה אמר ה' בעת רצון עניתיך ר' אחא ברבי חנינא אמר מהכא ...
תורני - תלמוד בבלי
2018-08-08
0
26
דוד
נושאים: 0
תגובות: 0
דף ז - ב א''ר יוחנן משום ר''ש בן יוחי מיום שברא הקב''ה את העולם לא היה אדם שקראו להקב''ה אדון עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר {בראשית טו-ח} ויאמר אדני (אלהים) במה אדע כי אירשנה. אמר רב אף דניאל לא נענה אלא בשביל אברהם שנא' ...
תורני - תלמוד בבלי
2018-08-08
0
22
דוד
נושאים: 0
תגובות: 0
דף ז - א א''ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שהקב''ה מתפלל שנאמר {ישעיה נו-ז} והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי תפלתם לא נאמר אלא תפלתי מכאן שהקב''ה מתפלל. מאי מצלי אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב יה''ר מלפני שיכבשו רחמי את כעסי ויגולו רחמי על מדותי ואתנהג עם בני במדת רחמים ואכנס להם לפנים משורת הדין. תנ...
תורני - תלמוד בבלי
2018-08-08
0
23
דוד
נושאים: 0
תגובות: 0
דף ז - א א''ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שהקב''ה מתפלל שנאמר {ישעיה נו-ז} והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי תפלתם לא נאמר אלא תפלתי מכאן שהקב''ה מתפלל. מאי מצלי אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב יה''ר מלפני שיכבשו רחמי את כעסי ויגולו רחמי על מדותי ואתנהג עם בני במדת רחמים ואכנס להם לפנים משורת הדין. תנ...
תורני - תלמוד בבלי
2018-08-08
0
29
דוד
נושאים: 0
תגובות: 0
דף ו - ב וכולהו כתיבי באדרעיה: אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקב''ה משאיל בו שנאמר {ישעיה נ-י} מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נוגה לו אם לדבר מצוה הלך נוגה לו ואם לדבר הרשות הלך אין נוגה לו יבטח בשם ה' מאי טעמא משום דהוה ליה לבטוח בשם ה' ולא בטח: אמר ר' יוח...
תורני - תלמוד בבלי
2018-08-08
0
26
דוד
נושאים: 0
תגובות: 0
דף ו - א אמר ר' יוסי ברבי חנינא זוכה לברכות הללו שנאמר {ישעיה מח-יח} לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך וגו': תניא אבא בנימין אומר אלמלי נתנה רשות לעין לראות אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין אמר אביי אינהו נפישי מינן וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא אמר רב הונא כל חד וחד ...
תורני - תלמוד בבלי
2018-08-08
0
23
דוד
נושאים: 0
תגובות: 0
דף ה - ב וקובר את בניו מוחלין לו על כל עונותיו אמר ליה רבי יוחנן בשלמא תורה וגמילות חסדים דכתיב {משלי טז-ו} בחסד ואמת יכופר עון חסד זו גמילות חסדים שנאמר {משלי כא-כא} רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד אמת זו ...
תורני - תלמוד בבלי
2018-08-08
0
25
דוד
נושאים: 0
תגובות: 0
דף ה - א אם תלמיד חכם הוא אין צריך אמר אביי אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי כגון {תהילים לא-ו} בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת: א''ר לוי בר חמא אמר ר''ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' ...
תורני - תלמוד בבלי
2018-08-08
0
26
דוד
נושאים: 0
תגובות: 0
דף ד - ב ואי כרבן גמליאל סבירא להו לימרו כרבן גמליאל לעולם כרבן גמליאל סבירא להו והא דקא אמרי עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה כדתניא חכמים עשו סייג לדבריהם כדי שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ואומר אלך לביתי ואוכל קימעא ואשתה קימעא ואישן קימעא ואח''כ אקרא ק''ש ואתפלל וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה אבל אדם בא מן השדה בערב נכנס לבית הכנסת אם רגיל לקרות קורא ואם רגיל לשנות שונה וקורא ק''ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך ו...
תורני - תלמוד בבלי
2018-08-08
0
23
דוד
נושאים: 0
תגובות: 0
דף ד - א בניהו בן יהוידע זה סנהדרין ואביתר אלו אורים ותומים וכן הוא אומר {שמואל ב כ-כג} ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי כרתי שכורתים דבריהם פלתי שמופלאים בדבריהם ואח''כ שר צבא למלך יואב אמר רב יצחק בר אדא ואמרי לה אמר רב יצחק בריה דרב אידי מאי קרא ...
תורני - תלמוד בבלי
2018-08-08
0
23
דוד
נושאים: 0
תגובות: 0
דף ג - ב בחדתי ותיפוק ליה משום מזיקין בתרי אי בתרי חשד נמי ליכא בתרי ופריצי. מפני המפולת ותיפוק ליה משום חשד ומזיקין בתרי וכשרי. מפני המזיקין ותיפוק ליה מפני חשד ומפולת בחורבה חדתי ובתרי וכשרי אי בתרי מזיקין נמי ליכא במקומן חיישינן ואב''א לעולם בחד ובחורבה חדתי דקאי בדברא דהתם משום חשד ליכא דהא אשה בדברא לא שכיחא ומשום מזיקין איכא: ת''ר ארבע משמרות הוי הלילה דברי רבי ר' נתן אומר שלש מ''ט דר' נתן דכתיב {שופטים ז-יט} ויבא ג...
תורני - תלמוד בבלי
2018-08-08
0
25
דוד
נושאים: 0
תגובות: 0
דף ג - א קשיא דר' מאיר אדר''מ תרי תנאי אליבא דר''מ קשיא דר' אליעזר אדר' אליעזר תרי תנאי אליבא דר' אליעזר ואב''א רישא לאו ר' אליעזר היא: עד סוף האשמורה: מאי קסבר ר' אליעזר אי קסבר שלש משמרות הוי הלילה לימא עד ארבע שעות ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה לימא עד שלש שעות לעולם קסבר שלש משמרות הוי הלילה והא קמ''ל דאיכא משמרות ברקיע ואיכא משמרות בארעא דתניא ר' אליעזר אומר שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ו...
תורני - תלמוד בבלי
2018-08-08
0
25
דוד
נושאים: 0
תגובות: 0
דף ב - ב דילמא ביאת אורו הוא ומאי וטהר טהר גברא אמר רבה בר רב שילא א''כ לימא קרא ויטהר מאי וטהר טהר יומא כדאמרי אינשי איערב שמשא ואדכי יומא. במערבא הא דרבה בר רב שילא לא שמיע להו ובעו לה מיבעיא האי ובא השמש ביאת שמשו הוא ומאי וטהר טהר יומא או דילמא ביאת אורו הוא ומאי וטהר טהר גברא והדר פשטו לה מברייתא מדקתני בברייתא סימן לדבר צאת הכוכבים שמע מינה ביאת שמשו הוא ומאי וטהר טהר יומא. אמר מר משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ו...
תורני - תלמוד בבלי
2018-08-08
0
26
דוד
נושאים: 0
תגובות: 0
דף ב - ב דילמא ביאת אורו הוא ומאי וטהר טהר גברא אמר רבה בר רב שילא א''כ לימא קרא ויטהר מאי וטהר טהר יומא כדאמרי אינשי איערב שמשא ואדכי יומא. במערבא הא דרבה בר רב שילא לא שמיע להו ובעו לה מיבעיא האי ובא השמש ביאת שמשו הוא ומאי וטהר טהר יומא או דילמא ביאת אורו הוא ומאי וטהר טהר גברא והדר פשטו לה מברייתא מדקתני בברייתא סימן לדבר צאת הכוכבים שמע מינה ביאת שמשו הוא ומאי וטהר טהר יומא. אמר מר משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ו...
תורני - תלמוד בבלי
2018-08-08
0
26
דוד
נושאים: 0
תגובות: 0
דף ב - א מתני' מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה דברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים עד חצות. רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה אמרו לו לא קרינו את שמע אמר להם אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות ולא זו בלבד אמרו אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שי...
SELECT * FROM encyclopedia WHERE parent_id = 760 ORDER BY id DESC LIMIT 0 ,999

מספר מאמרים בתוצאות: - 20

י:
דף י - ב א''ר חנן אפי' בעל החלומות אומר לו לאדם למחר הוא מת אל ימנע עצמו מן הרחמים שנאמר {קהלת ה-ו} כי ברוב חלומות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא מיד {ישעיה לח-ב} ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה' מאי קיר אמר רשב''ל מקירות לבו שנא' {ירמיה ד-יט} מעי מעי אוחילה קירות לבי וגו' ר' לוי אמר על עסקי הקיר אמר לפניו רבונו של עולם ומה שונמית שלא עשתה אלא קיר אחת קטנה החיית את בנה אבי אבא שחפה את ההיכל כולו בכסף ובזהב על אחת כמה וכמה {ישעיה לח-ג} זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי מאי והטוב בעיניך עשיתי א''ר יהודה אמר רב שסמך גאולה לתפלה ר' לוי אמר שגנז ספר רפואות תנו רבנן ששה דברים עשה חזקיהו המלך על ג' הודו לו ועל ג' לא הודו לו על ג' הודו לו גנז ספר רפואות והודו לו כתת נחש הנחשת והודו לו גירר עצמות אביו על מטה של חבלים והודו לו ו
נכתב על ידי:
0 |
זכויות יוצרים:
©
י.
דף י - א כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי פתח באשרי דכתיב {תהילים א-א} אשרי האיש וסיים באשרי דכתיב {תהילים ב-יב} אשרי כל חוסי בו: הנהו בריוני דהוו בשבבותיה דר''מ והוו קא מצערו ליה טובא הוה קא בעי ר' מאיר רחמי עלויהו כי היכי דלימותו אמרה לי' ברוריא דביתהו מאי דעתך משום דכתיב {תהילים קד-לה} יתמו חטאים מי כתיב חוטאים חטאים כתיב ועוד שפיל לסיפיה דקרא ורשעים עוד אינם כיון דיתמו חטאים ורשעים עוד אינם אלא בעי רחמי עלויהו דלהדרו בתשובה ורשעים עוד אינם בעא רחמי עלויהו והדרו בתשובה: אמר לה ההוא צדוקי לברוריא כתיב {ישעיה נד-א} רני עקרה לא ילדה משום דלא ילדה רני אמרה ליה שטיא שפיל לסיפיה דקרא דכתיב כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר ה' אלא מאי עקרה לא ילדה רני כנסת ישראל שדומה לאשה עקרה שלא ילדה בנים לגיהנם כותייכו: א''ל ההוא צדוקי לר'
נכתב על ידי:
0 |
זכויות יוצרים:
©
ט:
דף ט - ב אותו צדיק {בראשית טו-יג} ועבדום וענו אותם קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם אמרו לו ולואי שנצא בעצמנו משל לאדם שהיה חבוש בבית האסורים והיו אומרים לו בני אדם מוציאין אותך למחר מבית האסורין ונותנין לך ממון הרבה ואומר להם בבקשה מכם הוציאוני היום ואיני מבקש כלום: {שמות יב-לו} וישאלום א''ר אמי מלמד שהשאילום בעל כרחם איכא דאמרי בעל כרחם דמצרים וא''ד בעל כרחם דישראל מ''ד בעל כרחם דמצרים דכתיב {תהילים סח-יג} ונות בית תחלק שלל מ''ד בעל כרחם דישראל משום משוי: {שמות יב-לו} וינצלו את מצרים א''ר אמי מלמד שעשאוה כמצודה שאין בה דגן ור''ל אמר עשאוה כמצולה שאין בה דגים: {שמות ג-יד} אהיה אשר אהיה א''ל הקב''ה למשה לך אמ
נכתב על ידי:
0 |
זכויות יוצרים:
©
ט.
דף ט - א לא לעולם יממא הוא והאי דקרו ליה ליליא דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא אמר רבי אחא ברבי חנינא אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כר''ש שאמר משום רבי עקיבא. אמר רבי זירא ובלבד שלא יאמר השכיבנו. כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר הא דרבי אחא ברבי חנינא אמר ריב''ל לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר דההוא זוגא דרבנן דאשתכור בהלולא דבריה דר' יהושע בן לוי אתו לקמיה דריב''ל אמר כדאי הוא ר''ש לסמוך עליו בשעת הדחק: מעשה שבאו בניו וכו'. ועד השתא לא שמיע להו הא דר''ג הכי קאמרי ליה. רבנן פליגי עילווך ויחיד ורבים הלכה כרבים או דלמא רבנן כוותך סבירא להו והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה אמר להו רבנן כוותי סבירא להו וחייבין אתם והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה: ולא זו בלבד אמרו אלא וכו': ור''ג מי קאמר עד חצות דקתני ולא זו בלבד אמרו הכי קאמר להו ר''ג לבניה אפילו לרבנן דקאמרי עד חצות מצותה עד שיעלה עמוד השחר והאי דקא אמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה: הקטר חלבים וכו' ואילו אכילת פסחים לא קתני ורמינהי ק''ש ערבית והלל בלילי פסחים ואכילת פסח מצותן עד שיעלה עמוד השחר אמר רב יוסף לא קשיא הא ר' אלעזר בן עזריה הא רבי עקיבא דתניא {שמות יב-ח} ואכלו את הבשר בלילה הזה רבי אלעזר ב
נכתב על ידי:
0 |
זכויות יוצרים:
©
ח:
דף ח - ב ואפילו {במדבר לב-ג} עטרות ודיבון שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו רב ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו לפרשייתא דכולא שתא במעלי יומא דכפורי תנא ליה חייא בר רב מדפתי כתיב {ויקרא כג-לב} ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב וכי בתשעה מתענין והלא בעשרה מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי. סבר לאקדומינהו אמר ליה ההוא סבא תנינא ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר כדאמר להו ר' יהושע בן לוי לבניה אשלימו פרשיותייכו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום והזהרו בורידין כרבי יהודה דתנן רבי יהודה אומר עד שישחוט את הורידין והזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו דאמרינן לוחות ושברי לוחות מונחות בארון אמר להו רבא לבניה כשאתם חותכין בשר אל תחתכו על גב היד איכא דאמרי משום סכנה ואיכא דאמרי משום קלקול סעודה ואל תשבו על מטת ארמית ואל תעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין. ואל תשבו על מטת ארמית. איכא דאמרי לא תגנו בלא ק''ש ואיכא דאמרי דלא תנסבו גיורתא וא''ד ארמית ממש ומשום מעשה דרב פפא דרב פפא אזל לגבי ארמית הוציאה לו מטה אמרה לו שב אמר לה א
נכתב על ידי:
0 |
זכויות יוצרים:
©
ח.
דף ח - א מאי דכתיב {תהילים סט-יד} ואני תפלתי לך ה' עת רצון אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין. ר' יוסי ברבי חנינא אמר מהכא {ישעיה מט-ח} כה אמר ה' בעת רצון עניתיך ר' אחא ברבי חנינא אמר מהכא {איוב לו-ה} הן אל כביר ולא ימאס וכתיב {תהילים נה-יט} פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי תניא נמי הכי רבי נתן אומר מנין שאין הקב''ה מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן אל כביר ולא ימאס וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו' אמר הקב''ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם אמר ר''ל כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל נקרא שכן רע שנאמר {ירמיה יב-יד} כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנוגע
נכתב על ידי:
0 |
זכויות יוצרים:
©
ז:
דף ז - ב א''ר יוחנן משום ר''ש בן יוחי מיום שברא הקב''ה את העולם לא היה אדם שקראו להקב''ה אדון עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר {בראשית טו-ח} ויאמר אדני (אלהים) במה אדע כי אירשנה. אמר רב אף דניאל לא נענה אלא בשביל אברהם שנא' {דניאל ט-יז} ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך השמם למען אדני למענך מבעי ליה אלא למען אברהם שקראך אדון: וא''ר יוחנן משום ר''ש בן יוחי מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו שנאמר {שמות לג-יד} פני ילכו והנחותי לך: ואמר ר''י משום ר''ש בן יוחי מיום שברא הקב''ה את עולמו לא היה אדם שהודה להקב''ה עד שבאתה לאה והודתו שנאמר {בראשית כט-לה} הפעם אודה את ה': ראובן א''ר אלעזר אמרה לאה ראו מה בין בני לבן חמי דאילו בן חמי אע''ג דמדעתיה זבניה לבכירותיה דכתיב 
נכתב על ידי:
0 |
זכויות יוצרים:
©
ז:
דף ז - א א''ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שהקב''ה מתפלל שנאמר {ישעיה נו-ז} והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי תפלתם לא נאמר אלא תפלתי מכאן שהקב''ה מתפלל. מאי מצלי אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב יה''ר מלפני שיכבשו רחמי את כעסי ויגולו רחמי על מדותי ואתנהג עם בני במדת רחמים ואכנס להם לפנים משורת הדין. תניא א''ר ישמעאל בן אלישע פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי ישמעאל בני ברכני אמרתי לו יה''ר מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין ונענע לי בראשו וקמ''ל שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך: וא''ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו דכתיב {שמות לג-יד} פני ילכו והנחותי לך אמר לו הקב''ה למשה המתן לי עד שיעברו פנים של זעם ואניח לך ומי איכא רתחא קמיה דקודשא בריך הוא אין דתניא {תהילים ז-יב} ואל זועם בכל יום ו
נכתב על ידי:
0 |
זכויות יוצרים:
©
ז.
דף ז - א א''ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שהקב''ה מתפלל שנאמר {ישעיה נו-ז} והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי תפלתם לא נאמר אלא תפלתי מכאן שהקב''ה מתפלל. מאי מצלי אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב יה''ר מלפני שיכבשו רחמי את כעסי ויגולו רחמי על מדותי ואתנהג עם בני במדת רחמים ואכנס להם לפנים משורת הדין. תניא א''ר ישמעאל בן אלישע פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי ישמעאל בני ברכני אמרתי לו יה''ר מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין ונענע לי בראשו וקמ''ל שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך: וא''ר יוחנן משום ר' יוסי מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו דכתיב {שמות לג-יד} פני ילכו והנחותי לך אמר לו הקב''ה למשה המתן לי עד שיעברו פנים של זעם ואניח לך ומי איכא רתחא קמיה דקודשא בריך הוא אין דתניא {תהילים ז-יב} ואל זועם בכל יום ו
נכתב על ידי:
0 |
זכויות יוצרים:
©
ו:
דף ו - ב וכולהו כתיבי באדרעיה: אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקב''ה משאיל בו שנאמר {ישעיה נ-י} מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נוגה לו אם לדבר מצוה הלך נוגה לו ואם לדבר הרשות הלך אין נוגה לו יבטח בשם ה' מאי טעמא משום דהוה ליה לבטוח בשם ה' ולא בטח: אמר ר' יוחנן בשעה שהקב''ה בא בבית הכנסת ולא מצא בה עשרה מיד הוא כועס שנא' {ישעיה נ-ב} מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה. א''ר חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו וכשמת אומרים לו אי עניו אי חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום דכתיב {בראשית יט-כז} וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר {תהילים קו-ל} ויעמוד פינחס ויפלל: אמר רבי חלבו אמר רב הונא היוצא מבית הכנסת אל יפסיע פסיעה גסה אמר אביי ל
נכתב על ידי:
0 |
זכויות יוצרים:
©
ו.
דף ו - א אמר ר' יוסי ברבי חנינא זוכה לברכות הללו שנאמר {ישעיה מח-יח} לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך וגו': תניא אבא בנימין אומר אלמלי נתנה רשות לעין לראות אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין אמר אביי אינהו נפישי מינן וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא אמר רב הונא כל חד וחד מינן אלפא משמאליה ורבבתא מימיניה אמר רבא האי דוחקא דהוי בכלה מנייהו הוי הני ברכי דשלהי מנייהו הני מאני דרבנן דבלו מחופיא דידהו הני כרעי דמנקפן מנייהו האי מאן דבעי למידע להו לייתי קיטמא נהילא ונהדר אפורייה ובצפרא חזי כי כרעי דתרנגולא האי מאן דבעי למחזינהו ליתי שלייתא דשונרתא אוכמתא בת אוכמתא בוכרתא בת בוכרתא ולקליה בנורא ולשחקיה ולימלי עיניה מניה וחזי להו ולשדייה בגובתא דפרזלא ולחתמי' בגושפנקא דפרזלא דילמא גנבי מניה ולחתום פומיה כי היכי דלא ליתזק רב ביבי בר אביי עבד הכי חזא ואתזק בעו רבנן רחמי עליה ואתסי: תניא אבא בנימין אומר אין תפלה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת שנאמר {מלכים א ח-כח} לשמוע אל הרנה ואל התפלה במקום רנה שם תהא תפלה אמר רבין בר רב אדא א''ר יצחק מנ
נכתב על ידי:
0 |
זכויות יוצרים:
©
ה:
דף ה - ב וקובר את בניו מוחלין לו על כל עונותיו אמר ליה רבי יוחנן בשלמא תורה וגמילות חסדים דכתיב {משלי טז-ו} בחסד ואמת יכופר עון חסד זו גמילות חסדים שנאמר {משלי כא-כא} רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד אמת זו תורה שנאמר {משלי כג-כג} אמת קנה ואל תמכור אלא קובר את בניו מנין תנא ליה ההוא סבא משום ר' שמעון בן יוחאי אתיא עון עון כתיב הכא בחסד ואמת יכופר עון וכתיב התם {ירמיה לב-יח} ומשלם עון אבות אל חיק בניהם. א''ר יוחנן נגעים ובנים אינן יסורין של אהבה ונגעים לא והתניא כל מי שיש בו אחד מארבעה מראות נגעים הללו אינן אלא מזבח כפרה מזבח כפרה הוו יסורין של אהבה לא הוו ואב''א הא לן והא להו ואי בעית אימא הא בצנעא הא בפרהסיא ובנים לא היכי דמי אילימא דהוו להו ומתו והא א''ר יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר אלא הא דלא הוו ליה כלל והא דהוו ליה ומתו. רבי חייא בר אבא חלש על לגביה ר'
נכתב על ידי:
0 |
זכויות יוצרים:
©
ה.
דף ה - א אם תלמיד חכם הוא אין צריך אמר אביי אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי כגון {תהילים לא-ו} בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת: א''ר לוי בר חמא אמר ר''ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' {תהילים ד-ה} רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה. וא''ר לוי בר חמא אמר ר' שמעון בן לקיש מאי דכתיב {שמות כד-יב} ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם לוחות אלו עשרת הדברות תורה זה מקרא והמצוה זו משנה אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים להורותם זה גמרא מלמד שכולם נתנו למשה מסיני: א''ר יצחק כל הקורא ק''ש על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו שנאמר {תהילים קמט-ו} רוממות אל בגרונם וחר
נכתב על ידי:
0 |
זכויות יוצרים:
©
ד:
דף ד - ב ואי כרבן גמליאל סבירא להו לימרו כרבן גמליאל לעולם כרבן גמליאל סבירא להו והא דקא אמרי עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה כדתניא חכמים עשו סייג לדבריהם כדי שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ואומר אלך לביתי ואוכל קימעא ואשתה קימעא ואישן קימעא ואח''כ אקרא ק''ש ואתפלל וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה אבל אדם בא מן השדה בערב נכנס לבית הכנסת אם רגיל לקרות קורא ואם רגיל לשנות שונה וקורא ק''ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה מאי שנא בכל דוכתא דלא קתני חייב מיתה ומאי שנא הכא דקתני חייב מיתה איבעית אימא משום דאיכא אונס שינה ואיבע''א לאפוקי ממאן דאמר תפלת ערבית רשות קמ''ל דחובה: אמר מר קורא ק''ש ומתפלל מסייע ליה לר' יוחנן דאמר ר' יוחנן איזהו בן העולם הבא זה הסומך גאולה לתפלה של ערבית רבי יהושע בן לוי אומר תפלות באמצע תקנום במאי קא מפלגי אי בעית אימא קרא איבע''א סברא איבע''א סברא דר' יוחנן סבר גאולה מאורתא נמי הוי אלא גאולה מעלייתא לא הויא אלא עד צפרא ור' יהושע בן לוי סבר כיון דלא הויא אלא מצפרא לא הויא גאולה מעלייתא ואב''א קרא ושניהם מקרא אחד דרשו דכתיב{דברים ו-ז} בשכבך ובקומך ר' יוחנן סבר מקיש שכיבה לקימה מה קימה ק''ש ואח''כ תפלה אף
נכתב על ידי:
0 |
זכויות יוצרים:
©
ד.
דף ד - א בניהו בן יהוידע זה סנהדרין ואביתר אלו אורים ותומים וכן הוא אומר {שמואל ב כ-כג} ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי כרתי שכורתים דבריהם פלתי שמופלאים בדבריהם ואח''כ שר צבא למלך יואב אמר רב יצחק בר אדא ואמרי לה אמר רב יצחק בריה דרב אידי מאי קרא {תהילים נז-ט} עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר. רבי זירא אמר משה לעולם הוה ידע ודוד נמי הוה ידע וכיון דדוד הוה ידע כנור למה ליה לאתעורי משנתיה וכיון דמשה הוה ידע למה ליה למימר כחצות משה קסבר שמא יטעו אצטגניני פרעה ויאמרו משה בדאי הוא דאמר מר למד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה ותאחז רב אשי אמר בפלגא אורתא דתליסר נגהי ארבסר הוה קאי והכי קאמר משה לישראל אמר הקב''ה למחר כחצות הלילה כי האידנא אני יוצא בתוך מצרים: {תהילים פו-ב} לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני לוי ור' יצחק חד אמר כך אמר דוד לפני הקב''ה רבונו של עולם לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד שלש שעות ואני 
נכתב על ידי:
0 |
זכויות יוצרים:
©
ג:
דף ג - ב בחדתי ותיפוק ליה משום מזיקין בתרי אי בתרי חשד נמי ליכא בתרי ופריצי. מפני המפולת ותיפוק ליה משום חשד ומזיקין בתרי וכשרי. מפני המזיקין ותיפוק ליה מפני חשד ומפולת בחורבה חדתי ובתרי וכשרי אי בתרי מזיקין נמי ליכא במקומן חיישינן ואב''א לעולם בחד ובחורבה חדתי דקאי בדברא דהתם משום חשד ליכא דהא אשה בדברא לא שכיחא ומשום מזיקין איכא: ת''ר ארבע משמרות הוי הלילה דברי רבי ר' נתן אומר שלש מ''ט דר' נתן דכתיב {שופטים ז-יט} ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמורת התיכונה תנא אין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה ורבי מאי תיכונה אחת מן התיכונה שבתיכונות ור' נתן מי כתיב תיכונה שבתיכונות תיכונה כתיב מ''ט דרבי א''ר זריקא א''ר אמי א''ר יהושע בן לוי כתוב אחד אומר {תהילים קיט-סב} חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך וכתוב אחד אומר {תהילים קיט-קמח} קדמו עיני אשמורות הא כיצד ארבע משמרות הוי הלילה ור' נתן סבר לה כרבי יהושע דתנן ר' יהושע אומר עד שלש שעות שכן דרך מלכים לעמוד בשלש שעות שית דליליא ותרתי דיממא הוו להו שתי משמרות רב אשי אמר משמרה ופלגא נמי משמרות קרו להו: ואמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי אין אומרין בפני המת אלא דבריו של מת אמר רבי אבא בר כהנא לא אמרן אלא בדברי תורה אבל מילי דעלמא לית לן בה ואיכא דאמרי אמר רבי אבא בר כהנא לא אמרן אלא [אפילו] בדברי תורה וכ''ש מילי דעל
נכתב על ידי:
0 |
זכויות יוצרים:
©
ג.
דף ג - א קשיא דר' מאיר אדר''מ תרי תנאי אליבא דר''מ קשיא דר' אליעזר אדר' אליעזר תרי תנאי אליבא דר' אליעזר ואב''א רישא לאו ר' אליעזר היא: עד סוף האשמורה: מאי קסבר ר' אליעזר אי קסבר שלש משמרות הוי הלילה לימא עד ארבע שעות ואי קסבר ארבע משמרות הוי הלילה לימא עד שלש שעות לעולם קסבר שלש משמרות הוי הלילה והא קמ''ל דאיכא משמרות ברקיע ואיכא משמרות בארעא דתניא ר' אליעזר אומר שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקב''ה ושואג כארי שנאמר {ירמיה כה-ל} ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו וסימן לדבר משמרה ראשונה חמור נוער שניה כלבים צועקים שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. מאי קא חשיב ר' אליעזר אי תחלת משמרות קא חשיב תחלת משמרה ראשונה סימנא למה לי אורתא הוא אי סוף משמרות קא חשיב סוף משמרה אחרונה למה לי סימנא יממא הוא אלא חשיב סוף משמרה ראשונה ותחלת משמרה אחרונה ואמצעית דאמצעיתא ואב''א כולהו סוף משמרות קא חשיב וכי תימא אחרונה לא צריך למאי נפקא מינה למיקרי ק''ש למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן ק''ש אימת כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו ליקום וליקרי. אמר רב יצחק בר שמואל משמי' דרב ג' משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר
נכתב על ידי:
0 |
זכויות יוצרים:
©
ב:
דף ב - ב דילמא ביאת אורו הוא ומאי וטהר טהר גברא אמר רבה בר רב שילא א''כ לימא קרא ויטהר מאי וטהר טהר יומא כדאמרי אינשי איערב שמשא ואדכי יומא. במערבא הא דרבה בר רב שילא לא שמיע להו ובעו לה מיבעיא האי ובא השמש ביאת שמשו הוא ומאי וטהר טהר יומא או דילמא ביאת אורו הוא ומאי וטהר טהר גברא והדר פשטו לה מברייתא מדקתני בברייתא סימן לדבר צאת הכוכבים שמע מינה ביאת שמשו הוא ומאי וטהר טהר יומא. אמר מר משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ורמינהו מאימתי קורין את שמע בערבין משהעני נכנס לאכול פתו במלח עד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו. סיפא ודאי פליגא אמתניתין. רישא מי לימא פליגי אמתני'. לא עני וכהן חד שיעורא הוא. ורמינהו מאימתי מתחילין לקרות ק''ש בערבית משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות דברי ר''מ וחכמים אומרים משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן סימן לדבר צאת הכוכבים. ואע''פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר {נחמיה ד-טו} ואנחנו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואומר {נחמיה ד-טז} והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה מאי ואומר וכי תימא מכי ערבא שמשא ליליא הוא ואינהו
נכתב על ידי:
0 |
זכויות יוצרים:
©
ב-ב
דף ב - ב דילמא ביאת אורו הוא ומאי וטהר טהר גברא אמר רבה בר רב שילא א''כ לימא קרא ויטהר מאי וטהר טהר יומא כדאמרי אינשי איערב שמשא ואדכי יומא. במערבא הא דרבה בר רב שילא לא שמיע להו ובעו לה מיבעיא האי ובא השמש ביאת שמשו הוא ומאי וטהר טהר יומא או דילמא ביאת אורו הוא ומאי וטהר טהר גברא והדר פשטו לה מברייתא מדקתני בברייתא סימן לדבר צאת הכוכבים שמע מינה ביאת שמשו הוא ומאי וטהר טהר יומא. אמר מר משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ורמינהו מאימתי קורין את שמע בערבין משהעני נכנס לאכול פתו במלח עד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו. סיפא ודאי פליגא אמתניתין. רישא מי לימא פליגי אמתני'. לא עני וכהן חד שיעורא הוא. ורמינהו מאימתי מתחילין לקרות ק''ש בערבית משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות דברי ר''מ וחכמים אומרים משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן סימן לדבר צאת הכוכבים. ואע''פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר {נחמיה ד-טו} ואנחנו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואומר {נחמיה ד-טז} והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה מאי ואומר וכי תימא מכי ערבא שמשא ליליא הוא ואינהו
נכתב על ידי:
0 |
זכויות יוצרים:
©
ב-א
דף ב - א מתני' מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה דברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים עד חצות. רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה אמרו לו לא קרינו את שמע אמר להם אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות ולא זו בלבד אמרו אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר וכל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר א''כ למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה:גמ' תנא היכא קאי דקתני מאימתי ותו מאי שנא דתני בערבית ברישא לתני דשחרית ברישא תנא אקרא קאי דכתיב {דברים ו-ז} בשכבך ובקומך והכי קתני זמן קריאת שמע דשכיבה אימת משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואי בעית אימא יליף מברייתו של עולם דכתיב {בראשית א-ה} ויהי ערב ויהי בקר יום אחד אי הכי סיפא דקתני בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה לתני דערבית ברישא. תנא פתח בערבית והדר תנ
נכתב על ידי:
0 |
זכויות יוצרים:
©
קטגוריות