פתיחת חשבון חדש
או
התחבר
הפורום עדיין בשלבי פיתוח. תהנו.

מספר נושאים בתוצאות: - 67

נישואין - שידוכים
2019-01-29
0
167
שמעון בוקצין
נושאים: 0
תגובות: 0
1. יש האומרים ששדכן מתעסק בשידוכים בעיקר לפרנסה. אך אני עדיין מאמינה שיש שדכנים שעושים עבודתם נאמנה מכל הלב והמקצועיות כדי להצליח. כיצד נדע מיהו שדכן מקצועי ואמין? ת. נאמר 'פוק חזי מאי עמיה דבר' (- צא וראה מה אומרים המון העם), שדכן ששמו הולך לפניו והוא עובר מפה לאוזן – מהווה 'טוב שם טוב משמן טוב', הינה המלצה בפני עצמה. ב. במידה ויצא לכם לפגוש בשדכן/נית שנהניתם לעבוד עימ/ה, הגם שלא הביאו את השידוך שהציעו לידי גמר והעניין הס...
נישואין -
2019-01-29
0
76
שמעון בוקצין
נושאים: 0
תגובות: 0
שאלה:      שלום וברכה, בעקבות שליחתי את פרטיי לשדכנים, פנו אליי שני שדכנים, הסברתי להם שוב את משנתי הסדורה בקשר לרצונותיי, למרות שזה מתיש לחזור על כך כל פעם מחדש... הם הבטיחו שיציעו, אפילו הביאו הצעה.... ו... שקט, דממה.  האם ניתן לעשות משהו מעבר? האם ניתן להתערב באופן שהשדכנים יבינו שאני באמת מחפשת שידו...
נישואין - זיווגי האבות הקדושים
2017-08-09
0
57
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
אליעזר שהיה עבד איך נעשה שליח לקדש את רבקה כתיב (חיי שרה כ"ד כ"א–כ"ב) והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו אם לא, ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו וגו'. נשאלתי דעד עתה קראו הכתוב "עבד" ועכשיו התחיל לקראו "איש". ונראה לפרש דהנה אין עבד נעשה שליח לקדש אשה (שו"ע אהע"ז סי' ל"ה ס"ו), וא"כ תקשי דאיך נעשה אליעזר שליח לקדש את רבקה. וכבר עמדו בזה המפרשים, עיין מקנה. אך י"ל בפשיטות דא...
נישואין - זיווגי האבות הקדושים
2017-08-09
0
79
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
על ידי עליית המים לקראת רבקה הבין אליעזר גודל צדקתה כתיב (חיי שרה כ"ד י"ז) וירץ העבד לקראתה. פירש״י לפי שראה שעלו המים לקראתה. יתבאר על פי מה שכתב בס' המקנה שלהי קדושין (פב.) דיש ארבעה יסודות, דומם צומח חי מדבר, וכל אחד מהם משתוקק לעלות במדרגה גבוהה, הדומם רוצה להיות צומח ועל כן נותן הקרקע כח בצמחים היוצאים ממנו, והצומח רוצה להיות חי ועל כן מצויים עשב השדה לבהמות חיות ועופות, והחי והצומח והדומם היה ראוי שירוצו אחרי בני אדם כדי ש...
נישואין - זיווגי האבות הקדושים
2017-08-09
0
50
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
איתא במדרש (בראשית רבה פנ"ט סי"ב) על הכתוב (חיי שרה כ"ד י"א) לעת צאת השואבות, בשעה שאדם הולך ליקח אשה ושמע קל כלביא מנבחים הוא מצית מה אינון אמרין. יש לומר דרך צחות, דקל כלביא היינו קול מדברי לשון הרע, וכאמרם (פסחים קיח.) שהמדבר לשון הרע ראוי ליתנו לכלבים, וכשהולך ליקח אשה ושואל עליה אם היא הגונה וצנועה, הוא מצית אף קל כלביא, הם מדברי לשון הרע, דלמיחוש מיהת בעי. הסימנים שעשה אליעזר בזיווגו של יצחק היו רק במחשבה כתיב (חיי שרה כ"...
נישואין - זיווגי האבות הקדושים
2017-08-09
0
46
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
אדם הראשון הרגיש שחסר לו בת זוג רק אחרי שקרא שמות כתיב (בראשית ב' י"ט) וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו. כי השמות שיקרא להם האדם לאו באקראי בעלמא נתנו, כרוב שמות העולם שהם רק בהסכמת הבריות, ברם השמות שנתן אדם הראשון הם מתאימים להבריות לפי מהותם הפנימית, והיינו שאמר, הוא שמו, שהוא שמו האמיתי, וכן כתב הרמב"ן ז"ל. ועל כן ולאדם לא מצא עזר כנגדו, כי מתחילה טרם שנתן שמות להבריות ולא התבונן במהותם, לא ידע האדם שחסר לו בת זוג כי אול...
נישואין - סעודת שידוכין
2017-08-09
0
45
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
איך זוכין שהאבות שבעולם העליון באים לשמחת בניהם איתא בספרים (עיין זוה"ק פנחס ריט.) האבות שבעולם העליון באים לשמחת בניהם. ולכאורה איך זוכין לכך. אך איתא בירושלמי (גיטין פ"ו ה"ז) רבי כד הוי מקשייה על דרבי יוסי אמר, אנן עליבייה מקשייא על דרבי יוסי, שכשם שבין קדשי קדשים לבין חולי חולין, כך בין דורנו לדורו של רבי יוסי, אמר רבי ישמעאל ב"ר יוסי כשם שבין זהב לעפר כך בין דורנו לדורו של אבא. ופירש פני משה, דרבי ישמעאל ב"ר יוסי להוסיף ...
נישואין - מסורת אבות
2017-08-09
0
43
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
עטרת הזקנים בעולם הבא היא כאשר הבנים מתפארים באבותיהם אמרו חז״ל (ברכות יז.) שבעולם הבא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. וצריך ביאור ממה עשויה עטרה זו, דבעולם הזה עושים עטרה מזהב ומרגליות טובות אבל בעולם הבא אין לדברים גשמיים אלו שום חשיבות וא״כ ממה עשויה עטרתם של הצדיקים בעולם הבא. אולם כבר גילה זאת שלמה המלך באמרו עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם (משלי י״ז ו'), והכונה שכאשר הבנים והאבות והזקנים הולכים כו...
נישואין - איש ואשה זכו
2017-08-09
0
46
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתיב (תצא כ"ב ח') כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגיך. יש לומר בדרך מוסר, שכשבא לבנות בית חדש שנשא אשה, ועשית מעקה שיעשה גדרים וסייגים לקדושה וטהרה.   ...
נישואין - איש ואשה זכו
2017-08-09
0
47
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתיב (שופטים כ' ז') ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וישוב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה. כתב תרגום יונתן, ומאן גברא דקדיש אתתא ולא נסבה יהך ויתוב לביתיה דלא יגרום ליה חובא דלא חדי באנתתיה. ולכאורה צריך עיון, כיון שעדיין לא לקחה בנישואין א"כ ליכא חיוב לשמח את אשתו ומה חובה איכא.  ויש לומר על פי המבואר במנחות (מא.) דבעידנא דריתחא עונשין גם על מצות עשה כשלא הכניס עצמו לכלל חיוב, וכשהולך בלי ארבע כנפות ופטור מהציצית הרי הוא נ...
נישואין - איש ואשה זכו
2017-08-08
0
36
נושאים:
תגובות:
 כתיב (ויקרא א' ב') אדם כי יקריב מכם. איתא בזוהר הקדוש (ויקרא ה:) לאפוקי מאן דלא נסיב אתתא קרבניה לאו קרבן, דלאו איהו אדם והוי בעל מום עיי"ש. וי"ל על פי מה שהקשה מהר"ל מפראג – והובא בתשובות חכם צבי (סימן מ"ט) –  דאיך מביאין חטאת מי שהוא פחות מבן עשרים, הלא אמרו חכמינו ז"ל (שבת פט:) שאין בית דין של מעלה עונשין פחות מבן עשרים, וחטאת ליכא אלא במי שהוא זדונו בכרת ובפחות מבן עשרים ליכא כרת עיי"ש. ויש לומר דסבירא ליה להזוהר לא...
נישואין - איש ואשה זכו
2017-08-08
0
27
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתיב (תרומה כ"ה ח'–ט') ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו. פירש"י וכן תעשו לדורות. יש לרמז, שלשם הקמת דור ישרים יבורך צריך שהאדם יעשה משכנו הוא ביתו בתבנית המשכן וכליו שבצירוף השולחן הרומז לגשמיות יהיה הארון והמנורה הרומזים על תורה יחדיו תואמים, ועל ידי זה יהיה משכן ה' הראוי להשרות שכינתו שם, והיינו וכן תעשו לדורות. ...
נישואין - איש ואשה זכו
2017-07-12
0
47
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתיב (תרומה כ"ה ח'–ט') ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו. פירש"י וכן תעשו לדורות. יש לרמז, שלשם הקמת דור ישרים יבורך צריך שהאדם יעשה משכנו הוא ביתו בתבנית המשכן וכליו שבצירוף השולחן הרומז לגשמיות יהיה הארון והמנורה הרומזים על תורה יחדיו תואמים, ועל ידי זה יהיה משכן ה' הראוי להשרות שכינתו שם, והיינו וכן תעשו לדורות. ...
נישואין - איש ואשה זכו
2017-07-12
0
55
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
אמרו חכמינו ז"ל (סוטה יז.) איש ואשה זכו שכינה ביניהם, לא זכו אש אוכלתן. יש לפרש על פי מה שנאמר (שלח י"ג ט"ז) ויקרא משה להושע בן נון יהושע. פירש"י, התפלל עליו י"ה יושיעך מעצת מרגלים. ונראה לפרש, דהנה המרגלים אמרו (שלח י"ג ל"ב) "ארץ אוכלת יושביה", והכונה על פי המבואר בקדמונים שהמרגלים טענו טוב לנו לשבת במדבר ולהתפרנס ממן ולעסוק בתורה, אבל בבואנו לארץ נצטרך לעסוק בענינים ארציים של עולם הזה ונתבטל מדברי תורה. והיינו ארץ אוכלת י...
נישואין - איש ואשה זכו
2017-07-12
0
58
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
אמרו חכמינו ז"ל (סוטה יז.) איש ואשה זכו שכינה ביניהם לא זכו אש אוכלתן. ויש לפרש על פי מה שנאמר (תשא ל' י"ג) זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש. פירש"י, הראה לו כמין מטבע של אש ומשקלה מחצית השקל ואמר לו כזה יתנו. ובחידושי חת"ס הביא בשם חז"ל שנתקשה משה רבינו במטבע של מחצית השקל, ועיין מדרש (במדבר רבה פי"ב ס"ג) ותוס' מנחות (כט.) ד"ה שלשה. ויבואר ענין מטבע של אש, שנתקשה משה רבינו דאמאי צוה הקב"ה ליתן מחצית השקל, ה...
נישואין - שמחת חתן וכלה
2017-07-12
0
1557
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתב הרמב"ם (פ"א מאבל ה"א) משה תיקן להם לישראל שבעת ימי המשתה. וצריך ביאור שמצינו מצוה לשמוח בחתן שבעת ימים, מה שלא מצינו כן בשאר מצוות. ורק בחינוך המשכן מצינו שבעת ימי המילואים, וכן בחינוך בית המקדש על ידי שלמה המלך כדאיתא במלכים (א' ח') ובגמרא מועד קטן (ט.) עיי"ש. ונראה דרש"י כתב (ר"פ בראשית) בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, בשביל תורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית. נמצא דתכלית הבריאה היא רק משום ישראל ומשום ...
נישואין - שמחת חתן וכלה
2017-07-12
0
34
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
אמרו חכמינו ז"ל (ברכות ו:) כל המשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים. ויש לומר הכוונה בזה, דהנה כל בית יהודי הוא מקדש מעט, שהרי איתא בסוטה (יז.) איש ואשה זכו שכינה ביניהם, והנה כל בית שנבנה בישראל מוסיף לבינה בבית המקדש שלמעלה, ועל כן כשמשמחים אותם הרי זה כאילו נבנה אחת מחורבות ירושלים, ונוסף למעלה שורת לבנים בבית המקדש. ...
נישואין - שמחת חתן וכלה
2017-07-12
0
35
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
בש"ס ברכות (ו:) איתא, כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולות, שנאמר (ירמיה ל"ג י"א) קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צב', ואם משמחו מה שכרו, א"ר יהושע בן לוי זוכה לתורה שניתנה בחמשה קולות, שנאמר (יתרו י"ט ט"ז) ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר וגו' ויהי קול השופר וגו' והאלקים יעננו בקול. והנה בגליון הש"ס לזקיני הקדוש רבינו עקיבא איגר זי"ע, מציין ל...
נישואין - שמחת חתן וכלה
2017-07-12
0
47
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
אמרו חכמינו ז״ל (ברכות ו:) המשמח חתן וכלה כאלו בנה אחת מחורבות ירושלים. מזה מוכח דשמחת חתן וכלה היא שמחתן של כל ישראל. דירושלים לא נתחלקה לשבטים (מגילה כו:), ועל ידי שמשמחים חתן וכלה נבנית חורבה בירושלים השייכת לכל, נמצא דכל אחד נהנה מזה, ועל כן הוא שמחת כל אחד ואחד. ועל פי זה יש לפרש הא דאמרו (שם) דהנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולות, דהרי ע״י סעודת חתן הרי הוא נהנה, שהרי נבנה חורבה אחת בירושלים שהוא גם חלקו, וא״כ בדין הוא שישמח את החת...
נישואין - שמחת חתן וכלה
2017-07-12
0
36
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתב בשו"ע אהע"ז (סי' ס"ה) מצוה גדולה לשמח חתן וכלה. וצריך ביאור מה לשון גדולה. ויש לומר על פי מה שכתב הרמב"ם (פי"ד מאבל ה"א), דמצות עשה מדבריהם לשמח חתן וכלה משום גמילות חסד, ויסודו ממצות ואהבת לרעך כמוך, שתעשה לאחרים אותו דבר שתרצה שאחרים יעשו לך עיי"ש. והנה אמרו בתורת כהנים (קדושים י"ט י"ח) ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה, הרי שמצוה זו היא יתד שהכל תלוי בה והוא כלל גדול בתורה, ועל כן אמרו שמצוה גדולה לשמח חתן וכלה, כי הו...
נישואין - חופה
2017-07-12
0
22
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
אשר ברא ששון ושמחה וגו' אהבה ואחוה ושלום ורעות. וצריך ביאור אמאי הוצרך להאריך אהבה ואחוה וכו', דכיון דאומר שלום הרי זה כולל הכל, וכפירש"י (בחוקותי כ"ו ו') שהשלום שקול כנגד הכל ואם אין שלום אין כלום. ונראה על פי מה דכתיב (נצבים כ"ט י"ז–י"ט) פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמור שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך לא יאבה ה' סלוח לו,  וצריך ביאור מהיכי תיתי יתברך בלבבו לאמור כי שלום יהי...
נישואין - חופה
2017-07-11
0
51
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
שמח תשמח ריעים אהובים. אמר לשון כפל שמח תשמח, להורות שתהא שמחה עולמית, וכמו שדרשו השב תשיבם אפילו מאה פעמים (עיין רע"ב ב"מ פ"ב מ"ט ותויו"ט שם). והנה שמחה זו בכחה להשפיע שמחה נצחית, דהרי אמרו (שבת קל.) כל מצוה שקיבלו עליהם בשמחה כגון מילה עדיין עושין אותה בשמחה, הרי שהשמחה סגולתה לקיים בידינו את המצוה, ומכל שכן בשמחת חתן וכלה שהשמחה עצמה היא המצוה, ודאי שיש לה סגולה של נצחיות, והיינו שמח תשמח בנצחיות.   ...
נישואין - חופה
2017-07-11
0
46
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
שמח תשמח ריעים אהובים. ברש"י כתובות (ח.) כתב דשמח תשמח הוא ברכה לחתן וכלה שיצליחו בשמחה וטוב לב, וברכת אשר ברא היא לשם כל ישראל עכ"ל. ומוכח, כי מי שזוכה לשמוח בשמחת חתן וכלה, צריך לברך שגם כל ישראל יזכו לשמחה זו, וכל המבקש רחמים בעד חבירו והוא צריך אותו דבר הוא נענה תחלה (בבא קמא צב.). ...
נישואין - חופה
2017-07-11
0
52
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
שמח תשמח ריעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם. צריך ביאור, אטו כל אחד יכול להדמות לאדם הראשון שהיה יציר כפיו של הקב"ה. וי"ל על פי מה דאיתא בש"ס סוכה (כה:) חתן והשושבינין וכל בני החופה פטורין מן הסוכה כל שבעה, מאי טעמא משום דבעי למחדי, ופריך וליכלו בסוכה וליחדו בחופה, ומשני אין שמחה אלא  במקום סעודה. אמר ר' זירא אנא אכלי בסוכה וחדי בחופה וכל שכן דחדי ליבאי דקא עבידנא תרתי, פירש"י שתי מצוות סוכה ומצות נישואין. וי"ל הטעם דדוקא ר&...
נישואין - חופה
2017-07-11
0
30
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
בברכת חתנים תקנו חכמינו ז״ל לברך, ברוך אתה ה׳ יוצר האדם, ומיד אחריה מברכין, אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עדי עד ברוך אתה ה׳ יוצר האדם. וצריך ביאור אמאי תקנו שתי ברכות באותה מטבע, יוצר האדם. ועיין כתובות (ח.) וברש״י שם ד״ה שמח תשמח. גם צריך ביאור כפל הנוסח, אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו. ונראה, דהנה ביצירת האדם נאמר (בראשית ג׳ ז׳) ״וייצר ה׳ אלקים את האדם עפר מן האדמה״, ופירש״י וייצר שתי יצירות יצירה בעו...
נישואין - הכתובה
2017-07-11
0
42
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
איתא (אבות דרבי נתן פכ"ו מ"ג) הוא היה אומר אין עם הארץ חסיד. י"ל כי החסיד עושה לפנים משורת הדין, וכדי לדעת לעשות לפנים משורת הדין צריך מקודם לדעת את שורת הדין, ורק אחר שידע איך להתנהג לפי שורת הדין אז יוכל להוסיף מדת חסידות ולנהוג לפנים משורת הדין, ועם הארץ שלא למד את שורת הדין איך יהא חסיד לעשות לפנים משורת הדין, כיון שאינו יודע להבחין בין שורת הדין לבין לפנים משורת הדין. ומעשה באיש ירא חטא מאוד אבל לא למד מנעוריו, ושמע בלימוד ברבים מד...
נישואין - הקידושין
2017-07-11
0
26
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתב בס' הקדוש מעשה רוקח על משניות מסכת גיטין, שרבינו הקדוש סידר יסוד מסכת גיטין על כנסת ישראל שנתגרשו בעונותיהן שתי פעמים ממקדש ראשון ושני, ולכן יסדו חכמינו ז"ל במסכתא זו מעשה החורבן – בפרק הניזקין (נה:) – וגם בפרק קמא (ז.) הסר המצנפת והרם העטרה דקאי על החורבן, וגם בפרק בתרא (פח.) לא חרבה ארץ ישראל עד שעבדו עבודה זרה, וגם דרש ונושנתם (שם), כל זה מורה בפירוש שיסוד מסכתא זו קאי על שני החורבנות שנתגרשו בעונותיהן עיי"ש. וביאורו, דהנ...
נישואין - הקידושין
2017-07-11
0
48
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
איתא בקידושין (פב.) מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה עד שלא ניתנה. על פי זה י"ל הדרן לשלב סיום המסכתא עם התחלתה, דבריש פ"ק (ב.) אמרו האשה נקנית, ובגמרא פריך מאי שנא הכא דתני האשה נקנית, ומשני משום דבעי למיתני כסף, וכסף מנא לן גמר קיחה קיחה משדה עפרון, וקיחה איקרי קנין דכתיב השדה אשר קנה אברהם עיי"ש. ולכאורה קשה הלא הני קראי נאמרו קודם מתן תורה ואיך נלמד מהם דיני התורה, אולם התירוץ הוא דהלא קיים אברהם אבינו ע"ה כל התורה עד שלא ניתנה, וא...
נישואין - אירוסין
2017-07-11
0
19
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
מה שאין מברכין מקדש עמו ישראל "בקידושין וחופה" חכמינו ז״ל תקנו לומר בברכת אירוסין, ברוך אתה ה׳ מקדש עמו ישראל בחופה וקדושין. והקשה הרא״ש (כתובות ז.) הא קידושין קודמין לחופה והוי לן למימר קידושין ואחר כך חופה. ויש לומר, על פי מה שכתב בהקדמת ספר המקנה (אות א׳), שהקב״ה קידש את ישראל – וכענין וארשתיך לי לעולם – על ידי ביזת מצרים וביזת הים, שהם קידושי כסף, והחופה היתה על ידי שכפה עליהם הר כגיגית בשעת מתן תורה שהיא כחופה, אולם ה...
נישואין - חופה
2017-07-11
0
44
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתיב (נשא ז' א') ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן. פירש"י, יום הקמת המשכן היו ישראל ככלה הנכנסת לחופה. ויש לפרש דמשום הכי מצוה לשמח חתן וכלה שבעת ימי המשתה, דומיא דהקמת המשכן שהעמידו משה ופרקו ז' ימים, שקיום הדבר נעשה רק אחר ז' ימים. וכן סובבין הכלה ז' פעמים לרמז הנ"ל. ויש לומר הטעם דוקא שבע פעמים, דז' מורה על דרך הטבע ושמונה הוא למעלה מן הטבע וכמו שכתב המהר"ל ז"ל, והמשכן שהיה מקום השראת השכינה ועי"ז נכנסו ישראל בגדר למעל...
נישואין - חופה
2017-07-11
0
60
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
איתא במתני' פאה (פ"א מ"א) אלו דברים שאין להם הפאה והבכורים והראיון וגמילות חסדים. וכתב הרמב"ם, וגמילות חסדים הוא שם נופל על שני ענינים מן המצוות, האחד שיעזור האדם לישראל בממונו כגון צדקה ופדיון שבויים, והשני שיעזור אותם בגופו כגון ניחום אבלים וללות את המתים ולבוא לחופת חתנים עכ"ד. ומבואר דלבוא לחופת חתנים הוא מכלל גמילות חסדים. וכן כתב ברמב"ם (פי"ד מאבל ה"א) מצות עשה לבקר חולים וכו' ולהכניס הכלה וכן לשמח החתן והכלה ולסע...
נישואין - יום החופה
2017-07-11
0
49
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתיב (וישלח ל"ו ג') ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות. פירש רש"י ז"ל ולהלן קורא לה מחלת, מצינו באגדת מדרש ס' שמואל [ובירושלמי בכורים פ"ג ה"ג] שלשה מוחלין להן עוונותיהם, גר שנתגייר והעולה לגדולה והנושא אשה, ולמד הטעם מכאן לכך נקראת מחלת שנמחלו עוונותיו. וכתב המהר"ל מפראג ז"ל בס' גור אריה וז"ל, והטעם דכל אלו בריה חדשה הם, ומכיון דאינם בריה ראשונה, הקב"ה מוחל להם. ואלו שלשה דברים הם מחולקים, הנושא אשה קודם זה היה פלג גופא וכ...
נישואין - יום החופה
2017-07-11
0
47
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
איתא בש"ס מועד קטן (כח:) מנין לחתן שמיסב בראש, שנאמר (ישעיה ס"א י') כחתן יכהן פאר, מה כהן בראש אף חתן בראש, וכהן גופיה מנלן דתנא דבי רבי ישמעאל וקדשתו וכו' לפתוח ראשון וכו'. ומבואר דחתן דינו ככהן. ובתוס' גיטין (ז.) ד"ה בזמן כתבו "שאין אסור אלא לחתנים וכו' כעין כהן גדול שהוא ראש ושר בישראל". ומבואר דדינו ככהן גדול. ברם בפרקי דרבי אליעזר (פרק ט"ז) איתא החתן דומה למלך עיי"ש, והרי מבואר בהוריות (יג.) דמלך קודם לכהן גדול עיי"ש...
נישואין - יום החופה
2017-07-11
0
42
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
הנה ההפטורה של פרשת ויצא  – שמסופר על נישואי יעקב עם לאה ורחל – היא מספר הושע שם נאמר (י"ב י"ג) ויברח יעקב שדה ארם ויעבוד ישראל באשה ובאשה שמר וגו' שובה ישראל עד ה' אלקיך וגו'. והפטורה זו קוראים בשבת שובה. וי"ל דזה רמז למה שאמרו חכמינו ז"ל (ירושלמי בכורים פ"ג ה"ג) הנושא אשה מוחלין לו עוונותיו, ועל כן אחרי שאמרו ויעבוד ישראל באשה, נאמר שובה ישראל. ...
נישואין - יום החופה
2017-07-11
0
51
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתב הרמ"א (אהע"ז סי' ס"א ס"א) ונהגו החתן והכלה מתענין ביום חופתן, והטעם כתב הבית שמואל (סק"ו) בשם מהר"ם מינץ, משום דהוא יום סליחה דידהו ונמחל עוונותיהם עכ"ד. ומוכח דמוחלין עוונות שניהם דהא שניהם מתענין מהאי טעמא. ובירושלמי (ביכורים פ"ג ה"ג) איתא, חתן, וילך עשיו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל, וכי מחלת שמה והלא בשמת שמה, אלא שנמחלו לו כל עוונותיו עיי"ש. ומלשון זה משמע דמוחלין לחתן. ואע"ג דלמדו כן מלשון מחלת שהיא שם א...
נישואין - פארשפיל
2017-07-10
0
46
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
טעם מנהג חתן מאהל, יש לומר על פי מה שאמרו חכמינו ז"ל (כתובות ח.) מאימתי (הויא התחלת שמחת חופה לברך שהשמחה במעונו. רש"י), אמר רב פפא מכי רמו שערי באסינתא. פירש רש"י ז"ל, יש שורין שעורים בעריבת מים להטיל שכר לצורך חופה. וי"א לשם החתן והכלה זורעין שעורים בעציץ לומר פרו ורבו וצמחו כשעורים הללו. ומבואר שהשמחה במעונו של הקב"ה מתחלת עוד קודם החופה. על פי זה יש לומר דהיינו טעמא שעושין חתן מאהל יום קודם החופה, דאם יש שמחה בשמים אם כן ודאי ש...
נישואין - פארשפיל
2017-07-10
0
46
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
איתא בזוהר הקודש (יתרו פח.) כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין. והיינו דשבת משפיע ברכה על ששת ימי המעשה. וצריך ביאור, הרי שבת הוא קודש ואיך יושפע על ימות החול. ויש לומר על פי מה שכתב זקיני בחידושי חתם סופר עמ"ס שבת (קנז.) "הנראה כך, הנה טעם סעודת מוצאי שבת נראה משום דמברכת השבת יתברך כל השבוע כידוע ממה שכתבו כל הספרים מזה. ואין מצוה נקראת אלא למי שגומרה, ואם כן לאחר שגמר מצות שבת כראוי אז אמרינן ברוך אתה בבואך בבוא השבוע, ובצאתך היינו ...
נישואין - שבת לפני הנישואין
2017-07-10
0
42
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
בגמרא תענית (כו:), ביום חתונתו זה מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש. נראה דמכאן רמז להמנהג שחתן קורין לתורה בשבת שלפני הנישואין, דאמרו חכמינו ז״ל (סוטה יז.) איש ואשה זכו שכינה ביניהם, הרי שבית של איש מישראל המתנהג לפי תורה הוא מקום השראת השכינה, והוא בבחינת בית המקדש שעליו נאמר (תרומה כ״ה ח׳) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ואיך זוכים להקמת בנין בית של קדושה, על ידי התורה. ועל כן קורין לחתן לתורה לפני חתונתו, והוא בבחינת מתן תורה, ועל ידי זה ז...
נישואין - מהשם - אשה לאיש
2017-07-10
0
39
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתיב (ויחי מ"ח ט') ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה. יש לדקדק מה שאמר "בזה". ורש"י כתב שהראה לו שטר כתובה. ויתכן על פי מה דאמרו רבותינו ז"ל (ברכות י.) בחזקיהו המלך שלא רצה לישא אשה דראה ברוח הקודש דנפקי מיניה בני דלא מעלי, אך חכמינו ז"ל הכריעו בהדי כבשא דרחמנא למה לך, כלומר שהוא מחוייב לקיים מצות פריה ורביה כציווי ה' ואינו יכול לפטור עצמו בגלל שיצאו ממנו בני דלא מעלי. ועל כן כשיעקב ראה את אפרים ואת מנשה וראה שעתידי...
נישואין - מהשם - אשה לאיש
2017-07-10
0
40
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
במנחות (קי.) ומנחה טהורה, זה הלומד תורה בטהרה, נושא אשה ואחר כך לומד תורה עכ״ל. וצריך ביאור אמאי דימו ענין זה של נושא אשה ואח״כ לומד תורה דוקא לקרבן מנחה ולא לשאר קרבנות. גם יש לדייק בלשון נושא אשה ואחר כך לומד תורה, והוי ליה למימר הלומד תורה אחר שנשא אשה. ונראה לפרש, על פי מה שאמרו במנחות (ב:) רבי שמעון אומר כל המנחות שנקמצו שלא לשמן כשרות ועלו לבעלים לשם חובה, שאין המנחות דומות לזבחים (דבזבחים שנזבחו שלא לשמן לא עלו לבעלים לשם חובה), שהקו...
נישואין - מהשם - אשה לאיש
2017-07-10
0
51
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
בגמרא ברכות (יז.) איתא, אמר ליה רב לרבי חייא, נשים במאי זכיין, באקרויי בנייהו לבי כנישתא (תנוקות של בית רבן היו רגילין להיות למדים לפני רבן בבית הכנסת. רש"י), ובאתנויי גברייהו בי רבנן (בית המדרש ששם שונים משנה וגמרא. רש"י), ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן (ממתינות לבעליהן ונותנות להם רשות ללכת וללמוד תורה בעיר אחרת. רש"י) עכ"ד. וצריך ביאור, מה ששאל רב נשים במאי זכיין, והלא נשים מצוות במצוות לא תעשה ובמצוות עשה שלא הזמן גרמא וכמבו...
נישואין - מהשם - אשה לאיש
2017-07-10
0
51
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתיב (בראשית ב' י"ח) ויאמר ה' אלקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. כשלוקחין מ"עזר" כמספר "האדם", נשאר זכ"ר היינו ברכ"ה. ובא לרמז שיהיו כבשר אחד ובהעזר לא יהיה האדם לבדו. או יש לומר על פי שאמרו (נדה לא.) אשה מזרעת תחילה יולדת זכר, והיינו כשלוקחין את "האדם" מה"עזר" שהוא האשה, נשאר זכ"ר שיולדת זכר. ובפשטות יש לומר דאמרו (יבמות סב:) השרוי בלא אשה שרוי בלא ברכה, וע"כ כשמצרפים "ברכה" ל"האדם&q...
נישואין - מהשם - אשה לאיש
2017-07-07
0
20
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתיב (בראשית ב' י"ח) ויאמר ה׳ אלקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. ואמרו חכמינו ז״ל (יבמות סג.), זכה עוזרתו לא זכה כנגדו, ופירש״י כנגדו חלוקה עליו וסותרת דבריו עכ״ד. ויש לעיין, הלא בקרא נאמר לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו, הרי מבואר דהעזר כנגדו הוא לטובתו, וא״כ איך אפשר לדרוש דכנגדו היינו שהיא חלוקה עליו וסותרת דבריו, שהיא לרעתו, דנמצא דהדרש הוא היפוך מהפירוש הפשוט של הפסוק. ונראה לפרש, דאמרו חכמינו ז״ל (ברכות יז.), נ...
נישואין - מהשם - אשה לאיש
2017-07-07
0
45
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כי שם מושגח האדם ע"י הקב"ה בעצמו ואין לאדם חלק בזיווגו בגמרא ברכות (ח.), במערבא כי נסיב אינש איתתא אמרי ליה הכי מצא או מוצא, מצא דכתיב (משלי י"ח כ"ב) מצא אשה מצא טוב, מוצא דכתיב (קהלת ז' כ"ו) ומוצא אני מר ממות את האשה. וצריך ביאור אמאי אמרו דוקא במערבא כן ולא בשאר ארצות. ונ״ל דהנה מה ששאלו מצא או מוצא, כתבו לפרש דהא אמרו חז״ל (מועד קטן יח:) מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה׳ אשה לאיש עיי״ש, ועל כן מי שמאמין שהקב״ה הוא שהמצ...
נישואין - מהשם - אשה לאיש
2017-07-07
0
58
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
בגמרא מועד קטן (חי:), מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה׳ אשה לאיש, מן התורה דכתיב (חיי שרה כ"ד נ') ויען לבן ובתואל ויאמרו מה׳ יצא הדבר, מן הנביאים דכתיב (שופטים י"ד ד') ואביו ואמו לא ידעו כי מה׳ היא, מן הכתובים דכתיב (משלי י"ט י"ד) בית והון נחלת אבות ומה׳ אשה משכלת. וצריך ביאור, מה הצורך להביא משלשה מקומות כי מה׳ אשה לאיש, ולא סגי להביא מן התורה בלבד. ונראה דמן התורה ידעינן רק כי מה׳ אשה לאיש היכי שנראה בעליל שזה הוא זיווגו מן ה...
נישואין - התנאים
2017-07-07
0
46
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
מנהג ישראל שמברכין לחתן וכלה שהזיווג יהא עולה יפה. ונראה לפרש לשון "עולה יפה", על פי דאיתא במדרש (בראשית רבה פס"ח ס"ד) מטרונה שאלה את רבי יוסי בן חלפתא, אמרה לו לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו, ואמר לה לששת ימים, אמרה לו מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו, אמר לה הקב"ה יושב ומזווג זיווגים בתו של פלוני לפלוני, אמרה לו ודא היא אומנתיה אף אני יכולה לעשות כן, כמה עבדים כמה שפחות יש לי לשעה קלה אני יכולה לזווגן, אמר לה אם קלה היא בעיניך קשה הי...
נישואין - התנאים
2017-07-07
0
37
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
נהגו לכתוב בשטר תנאים, המגיד מראשית אחרית הוא יתן שם ושארית לאלה דברי התנאים והברית וכו'. וכתב בס׳ נחלת שבעה (סימן ט׳ אות א׳) שלא במקרה נפל כן שיכתבו נוסח זה, אלא שהוא תפלה על העתיד שיגיע לאחרית טוב, כי כמה פעמים אינו מגיע לאחרית טוב ונתפרדו זה מזה, ועל כן כותבין המגיד מראשית אחרית, השם ברוך הוא שיודע מה שיהיה באחרית, הוא יתן גם פה אחרית טוב ושארית לדברי התנאים והברית שנדברו והותנו בין שני הצדדים עיי״ש. ויש לפרש עוד, על פי אמרם ז״ל (סוט...
נישואין - שידוכים
2017-07-07
0
51
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
עובדא שמעתי מפה קודש הגאון בעל דובב מישרים מטשעבין זצ"ל, איך שזקיני רבינו הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל שידך את בתו עם חתן מעיר בראד, ובהיות הגרע"א איש חלש ולא היה יכול לנסוע בעצמו אל השמחה, ביקש את הגאון מוה"ר אפרים זלמן מרגליות ז"ל בעל שו"ת בית אפרים, שהוא יהיה שלוחו בשמחת השדוכין. והגאון רא"ז ז"ל השתהה זמן רב במסיבת השמחה, מה שלא היה דרכו בכך לשבת במסיבת מרעים זמן ארוך. וכששאלוהו למה הוא מאריך בישיבה שלא כדרכו, ענה שמכיון ש...
נישואין - שידוכים
2017-07-07
0
31
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
איתא בכתובות (ח.) רבינא איעסק ליה לבריה בי רב חביבא ובריך משעת אירוסין, אמר קים לי בגוייהו דלא הדרו בהו, לא אסתייע מילתא והדרי בהו. יש לפרש דחכמינו ז"ל הודיעונו, כי צריך לדעת שהאדם אינו יכול לעשות אלא התחלה בלבד, אבל הגמר לטובה הוא רק ביד השי״ת, וכענין בורא עולם בקנין השלם זה הבנין, כי ההשלמה היא ביד ה׳. ועל כן הואיל שאמר רבינא קים לי בגוייהו דלא הדרו בהו, ואמר קים לי, דמשמע שהדבר תליא בו בעצמו, ולכן נסתלקה ממנו ההשגחה והסייעתא מן שמיא. והיינ...
נישואין - שידוכים
2017-07-07
0
45
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
מעשה בשדכן שרצה לשדך שני גבירים ענבי הגפן בענבי הגפן, אולם הגבירים התווכחו ביניהם הרבה על גודל הנדוניא ולא יכלו להשתוות, עד שהשדכן חשב תחבולה שהזמינם לפונדק אחד כדי ששם ישאו ויתנו על ענין השידוך, ובחשאי הזמין השדכן בעלי כלי זמר שיתחבאו תחת המלון, ואמר להמזמרים שכאשר יראו סימן מהשדכן, אז יתחילו לשיר שירי חתונה ואירוסין. והנה כך הוה שהמחותנים התוועדו לפונדק אחד והתווכחו זמן רב על עניני השידוך, וכאשר ראה השדכן שאינם באים לעמק השוה, רמז לבעל...
נישואין - זמן הנישואין
2017-07-07
0
44
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
איתא (אבות דרבי נתן פכ"ו מ"ד) כל הנושא אשה שאינה מהוגנת לו עובר משום חמשה לאוין, משום לא תקום, משום לא תטור, ומשום לא תשנא אחיך בלבבך, משום ואהבת לריעך כמוך, ומשום וחי אחיך עמך. בתוספות יו"ט (ריש יבמות), הביא מהרמב"ם שאין לבית דין לכוף אדם עד שישא אשה, אבל ברא"ש יבמות (סה.) כתב שהיה נכון לכוף לישא אשה כדי לקיים מצות פריה ורביה, וכמו בשאר מצוות עשין שמכין אותו עד שתצא נפשו עיי"ש. ועיין בשו"ע אהע"ז (סי' א' ס"ג) ושם (סי' קנ"...
נישואין - זמן הנישואין
2017-07-07
0
56
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
איתא (אבות פ"ה מכ"א) בן שמונה עשרה לחופה. וכתב בתוס' זקיני הגרע"א ז"ל, היינו מתחילת י"ח. [וכן מוכח מתרגום יונתן (ויגש מ"ו כ"א) שכתב, וחופים, דבזמן דאתפרש מיניה הוא בר תמניסר שנין וחזי לכילת הילולא עכ"ד, וקשה דהרי בקרא (וישב ל"ז ב') כתיב ויוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה את אחיו בצאן, ומבואר דיוסף היה בן י"ז כשנפרד מבנימין, ואמאי אמרו בר תמניסר, ומוכח דהא דבן י"ח לחופה היינו כשנעשה בן י"ז דהיינו תחילת י"ח]. ויש ל...
נישואין - בת תלמיד חכם
2017-07-07
0
33
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
איתא בשבת (כג:) – על פי גירסת הגר"א ז"ל – אמר רבא דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן, דדחיל רבנן הוו ליה חתנוותא רבנן, דמוקיר רבנן הוא גופיה הוי צורבא מרבנן. ויתבאר על פי דברים קילורין לעינים של רבינו הקדוש מהר"ל מפראג ז"ל בס' נתיבות עולם (נתיב התורה פי"א) וזל"ק "ובפרק שלישי דמכות (כב:) אמר רבא כמה טיפשאי שאר אינשי דמקמי ספר תורה קיימי, ולא קיימי קמיה גברא רבא, שהרי התורה אמרה (תצא כ"ה ג') ארבעים יכנו, ואתו רבנן ובצרי להו חדא...
נישואין - בת תלמיד חכם
2017-07-07
0
30
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
בגמרא שבת (כג:) דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן, דמוקיר רבנן הוו ליה חתנוותא רבנן. וכתב מהר״ל בחידושי אגדה שם, דברחים רבנן שאוהב תלמידי חכמים כגופו, בשכר זה הוו ליה בנין רבנן שהבן הוא כגופא חדא עם אביו, ומקבל שכר מדה כנגד מדה, ומוקיר רבנן שמכבד תלמידי חכמים מקבל שכר מדה כנגד מדה דהו״ל חתנוותא דרבנן, שמתכבד על ידי חתנו שהוא רבנן עכ״ל. וצריך ביאור אמאי הכבוד הוא דוקא על ידי חתנו ולא על ידי בנו. ונראה דהנה חזינן דחז״ל (פסחים מט:) שבחוהו למעלה לב...
נישואין - בת תלמיד חכם
2017-07-07
0
29
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
אמרו חכמינו ז״ל (ביצה טו:) הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר, שנאמר (תהלים צ"ג ד') אדיר במרום ה׳, אי נמי אדרא כשמיה, דאמרי אינשי מאי אדרא דקיימא דרא דרא. ויש לפרש דהנה נכסיו הם בניו של אדם, וכמו שכתב הרמב״ם (פ"ו מתשובה ה"א) דבניו הקטנים הם קניני האדם. והרוצה שיתקיימו נכסיו על דרך הישרה, יטע בהן אדר, דהיינו שישיאם אשה בבחינת אדר, דנטיעה רומזת על זיווג וכמו שאמרו (שבח קיח:) נטעתי חמשה ארזים בישראל, והיינו שישיאם אשה כשרה באופן כזה שיהא קיימ...
נישואין - בת תלמיד חכם
2017-07-07
0
29
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתיב (תרומה כ"ה י') ועשו ארון עצי שטים וגו׳ וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו. אמרו חכמינו ז״ל (יומא עב:) מכאן לתלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם. ומזה נלמד גם לתלמיד חכם צריך שיהא גם ברו כתוכו, דהא בעינן שיהא זהב טהור מבית ובחוץ, דהיינו שילבש מדא דרבנן כדי שתהא לו צורה של תלמיד חכם, ולא סגי אם הוא תלמיד חכם בתוכו אלא יהא כתלמיד חכם גם מברו, וזה מוסר השכל לחתן תלמיד חכם שיהא מעוטר בזקן ופיאות כיאות לתלמיד חכם גם מברו. ...
נישואין - בת תלמיד חכם
2017-07-07
0
29
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתיב (שמות ב' כ"א) ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפורה בתו למשה. טעם שכפל לומר למשה, עיין באוה"ח ז"ל. וי"ל דהנה הם אמרו עליו (ב' י"ט) איש מצרי הצילנו, ואם כן סלקא דעתך שיתרו לא דקדק למי לתת בתו והיה משיאה למי שירצה לקחתה כי אין לה שום חשיבות, ועל כן אמר כי יתרו נתרצה לתת את צפורה בתו דוקא למשה שהיה חשוב. ...
נישואין - בת תלמיד חכם
2017-07-07
0
29
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתיב (נצבים ל' כ') לאהבה את ה' אלקיך לשמוע בקולו ולדבקה בו. אמרו חז"ל (כתובות קיא:) וכי אפשר להדבק בשכינה והכתיב כי ה' אלקיך אש אוכלה, אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה עיי"ש. ומשמע דלא סגי בדבקות בשכינה במחשבה, אלא דווקא על ידי שמשיא בתו לתלמיד חכם, כי הקרוב ביותר לאדם הוא זרעו, ואם כן כשנותן בתו לתלמיד חכם, סימן שמתדבק בתלמיד חכם בעצם מעצמו. וכן כ...
נישואין - בת תלמיד חכם
2017-07-07
0
28
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
איתא בפסחים (מט.) ת"ר לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם וכו'. בזה יתבאר מה שנאמר (בהעלותך י"ב א') ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האשה הכושית אשר לקח. וצריך ביאור על כפל הלשון כי אשה כושית לקח. ונראה לפרש, דהנה רש"י כתב דמרים ואהרן דיברו במשה על שפירש מן האשה. ולכאורה מה זו טענה, הלא כתב זקיני בשו"ת חתם סופר (חיו"ד סי' קמ"ט), באשת חבר שמצאה בעד הבדיקה מראה ושאלה לחכם וטיהר, אבל בעלה רוצה להחמיר על עצמו דלא גרע מ...
נישואין - בת תלמיד חכם
2017-07-07
0
32
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
אמרו חכמינו ז"ל (פסחים מט.) תנו רבנן לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם שאם מת או גולה מובטח לו שבניו תלמידי חכמים. ויש לומר הטעם, דאף שמת ילמדו נכדיו תורה מאמם שהיא בת תלמיד חכם, כדכתיב (משלי א' ח') ואל תטוש תורת אמך. הדביקות בה' מתבטא גם אם מוכן להשיא בתו לתלמיד חכם איתא במדרש (במדבר רבה פכ"ב ס"א) על הכתוב (עקב י' כ') אותו תעבוד ובו תדבק, וכי יכול אדם לידבק בשכינה, אלא כל המשיא בתו לתלמיד שקורא ושונה ועושה פ...
נישואין - בת תלמיד חכם
2017-07-07
0
29
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
שדימוהו דוקא לענבי הגפן בענבי הגפן בגמרא פסחים (מט.), ת״ר לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם, וישיא בתו לתלמיד חכם, משל לענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל. וצריך ביאור אמאי דימו דוקא לענבי הגפן בענבי הגפן ולא לשאר פירות. גם צריך ביאור לשון דבר נאה ומתקבל. ונראה לפרש, דהנה באיסור כלאים מצינו כמה מדרגות, כלאי זרעים אינם אסורים אלא בארץ ישראל אבל בחוץ לארץ מותרים (רמב״ם פ"א מכלאים ה״ג), וכלאי אילנות אסורים אף בחוץ לארץ ...
נישואין - זיווגו של אדם
2017-07-07
0
39
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתיב (ראה י"א כ"ו) ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וכו׳ את הברכה וגו׳ וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים. פירש״י הא למדת שכל העובד עבודה זרה הרי הוא סר מכל הדרך שנצטוו ישראל, מכאן אמרו כל המודה בעבודה זרה ככופר בכל התורה כולה. וצריך ביאור דפשיטא שכל המודה בעבודה זרה ממילא כופר בכל התורה כולה. וי״ל הכונה דאף אם מאמין בהשי״ת אלא שחושב שיש ממש גם בעבודה זרה דהיינו שתולה הצלחתו במעשה ידיו, וזה עבודה זרה שהוא מאמין גם ...
נישואין - זיווגו של אדם
2017-07-07
0
46
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
בגמרא סוטה (ב.) א"ר שמואל בר רב יצחק כי הוה פתח ריש לקיש בסוטה אמר הכי, אין מזווגין לו לאדם אלא לפי מעשיו (צנועה לצדיק ופרוצה לרשע. רש"י), אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן וקשין לזווגן כקריעת ים סוף (וקשין לפני המקום לזווגם הנך דלפי מעשיו כקריעת ים סוף שנשתנו סדרי בראשית. רש"י), ופריך איני (מי הוי זיווג לפי רשע וזכות), והא א"ר יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני, ומשנ...
נישואין - זיווגו של אדם
2017-07-06
0
47
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
איתא בפסחים (קיג.) בתך בגרה שחרר עבדך ותן לה. יש לפרש בדרך מליצה, שישחרר את עצמו משיעבודו ורצונו להשיא בתו דוקא לפלוני החשוב, כי לפעמים לא יתרצה אותו פלוני לישאנה, ונמצאת היא יושבת עד שתלבין ראשה, אלא ישיאנה כפי המצוי. ...
נישואין - זיווגו של אדם
2017-07-06
0
50
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתיב (ויצא כ"ט י"ז) ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה. פירש״י דלאה היתה סבורה לעלות בגורלו של עשיו ובכתה שהיו הכל אומרים שני בנים לרבקה שתי בנות ללבן הגדולה לגדול והקטנה לקטן. ויש לפרש עפ״י המבואר בריש סוטה (ב.) אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו, ופריך מהא דאר״י א״ר ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני, ומשני הא בזיווג ראשון הא בזיווג שני. וכתבו המקובלים והובא ב...
נישואין - זיווגו של אדם
2017-07-04
0
45
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
בסוטה (ב.) איתא, ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני. וכתבו תוס' ד"ה קודם יצירת הולד, נראה לרבי קודם יצירת הזכר בין אם לא נולדה הנקיבה עדיין בין אם נולדה. מבואר דיש שמכריזין בת פלוני שהיא גדולה בשנים יותר מבעלה, שהרי היא כבר נולדה כשמכריזין על הזכר קודם יצירתו. ומכאן יש ללמוד שאין קפידא אם אשתו גדולה בשנים. ...
נישואין - זיווגו של אדם
2017-07-04
0
49
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתיב (בראשית ב' י"ח) ויאמר ה׳ אלקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. פירש"י זכה עזר לא זכה כנגדו להלחם. והוא מדברי חז״ל (יבמות סג.). ותמוה, דהרי זה היפוך מפשטות כונת הכתוב, שהתחיל לומר דמכיון שלא טוב היות האדם לבדו על כן אעשה לו עזר כנגדו לטובתו, ואיך אפשר איפוא לומר שלפעמים הוא כנגדו, אם כן אין זה טובתו של האדם אם אינו לבדו. ונראה, דהנה רש״י ז״ל פירש לא טוב היות האדם לבדו, שלא יאמרו שתי רשויות הן, הקב״ה יחיד בעליונים ואין לו ז...
SELECT * FROM encyclopedia WHERE main_subject = 6 ORDER BY id DESC LIMIT 0 ,999

מספר מאמרים בתוצאות: - 67

שאלות בעניני שידוכים
1. יש האומרים ששדכן מתעסק בשידוכים בעיקר לפרנסה. אך אני עדיין מאמינה שיש שדכנים שעושים עבודתם נאמנה מכל הלב והמקצועיות כדי להצליח. כיצד נדע מיהו שדכן מקצועי ואמין? ת. נאמר 'פוק חזי מאי עמיה דבר' (- צא וראה מה אומרים המון העם), שדכן ששמו הולך לפניו והוא עובר מפה לאוזן – מהווה 'טוב שם טוב משמן טוב', הינה המלצה בפני עצמה. ב. במידה ויצא לכם לפגוש בשדכן/נית שנהניתם לעבוד עימ/ה, הגם שלא הביאו את השידוך שהציעו לידי גמר והעניין הסתיים בלא כלום, אך מבחינתכם חשתם שהוא עשה את המקסימום, היתה כימייה ביניכם והייתם מעוניינים לשמוע ממנו הצעות, או לשלוח דרכו הצעות שהוא יציע אתכם לצד השני – זוהי הוכחה ברורה לשדכן אמין ומקצועי. אציין שאין 'בית ספר לשדכנים' (לפחות לעת עתה) ובו העברת רזי המקצוע, מה שאומר שצריכים רק לב, אוזן קשבת ורצון לסייע. השאר – בידי שמיים, ההצלחות וגם האכזבות. שאלה 2. באיזה גיל טוב להתחיל לשמוע שידוכים? ת: אענה באופן כללי: שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א מעודד לשמוע שידוכים בגיל צעיר, וכך גם משיב לשואלים אותו. שאלה 3. מהם הצדדים החיובי והשלילי בגיל מבוגר? ת. תחילה עלינו להבהיר ולהסכים על 'גיל מבוגר לכל הדיעות'. ואני סבור שלא נמצא הרבה באותה הדיעה. כך שההגדרה 'גיל מבוגר' תישאר חתומה מעט. יש שיראו את גיל 22 כמעוכבי שידוכים ויש שגם בגיל 26 עדיין יחפשו את של
נכתב על ידי:
0 |
זכויות יוצרים:
©הרב פנחס גולדשטיין
אם אין הצעות, מה עושים?
שאלה:      שלום וברכה, בעקבות שליחתי את פרטיי לשדכנים, פנו אליי שני שדכנים, הסברתי להם שוב את משנתי הסדורה בקשר לרצונותיי, למרות שזה מתיש לחזור על כך כל פעם מחדש... הם הבטיחו שיציעו, אפילו הביאו הצעה.... ו... שקט, דממה.  האם ניתן לעשות משהו מעבר? האם ניתן להתערב באופן שהשדכנים יבינו שאני באמת מחפשת שידוך?  לא רוצה להגיע לגיל שבו כבר באמת יצטרכו לרחם עלי, למה לא לסייע כשאני בשיא כוחי , יופיי ונעוריי? תשובה:  התיאור הכואב המתואר כאן, שב על עצמו בריטואל פעמים רבות אצל משפחות רבות.    ההתנהלות מול השדכנים טעונה למידה, וזה לא נעשה ביום אחד.  כאשר נוצר הקשר הראשוני בין השדכן לפונה, מוצעת הצעה ו... אם היא התקדמה - מה טוב, ואם לא - וזה מה שקורה לרוב - הקשר לרוב אינו ממשיך, וחבל.    ולמה?    שני הצדדים חושבים בסתר ליבם ואולי אף בגלוי "עכשיו, כשהוא יודע ממני, שיפנה בפעם הבאה הוא אלי". בעיקר חושב כך הרווק, שרואה פחיתות כבוד  מדומה לחלוטין להתקשר לשדכן.    לרגש את השדכן והמועמד   ייתכן שהציבור אינו מודע לכך, אבל השדכנ
נכתב על ידי:
0 |
זכויות יוצרים:
©הרב פנחס גולדשטיין
עבד איך נעשה שליח לקדש
אליעזר שהיה עבד איך נעשה שליח לקדש את רבקה כתיב (חיי שרה כ"ד כ"א–כ"ב) והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו אם לא, ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו וגו'. נשאלתי דעד עתה קראו הכתוב "עבד" ועכשיו התחיל לקראו "איש". ונראה לפרש דהנה אין עבד נעשה שליח לקדש אשה (שו"ע אהע"ז סי' ל"ה ס"ו), וא"כ תקשי דאיך נעשה אליעזר שליח לקדש את רבקה. וכבר עמדו בזה המפרשים, עיין מקנה. אך י"ל בפשיטות דאברהם אבינו שחרר לאליעזר כדי שיוכל לקדש את רבקה. ואע"ג דהמשחרר את עבדו עובר בעשה (ברכות מז:), ברם עשה דפריה ורביה אלימא טפי וכמבואר בתוס' ריש חגיגה (ב:) ד"ה לא וגיטין (מא:) ד"ה לא ובבא בתרא (יג.) ד"ה כופין, ודוחה עשה דלעולם בהם תעבודו. [ואף דיש להקשות דאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירך (שבת ד.), וא"כ איך עבר אברהם אבינו בעשה דלעולם בהם תעבודו כדי שיזכה יצחק במצות פריה ורביה. וי"ל דמשום הכי כתב אברהם דייתיקי ליצחק בנו וכמו שפירש רש"י (פסוק י') גבי וכל טוב אדוניו בידו, וא"כ נתן אברהם ליצחק את העבד במתנה, ושפיר יכול יצחק לשחרר את עבדו כדי שהוא עצמו יוכל לקיים פריה ורביה]. ברם מכיון שאברהם היה מסופק אם אמנם ימצא אליעזר זיווג הגון ליצחק א"כ לא היה יכול לשחררו מיד במוחלט, דשמא לא ימצא זיווג הגון וא"כ עבר על העשה בחנם, ולכן התנה אברהם אבינו שהשחרור יחול רק בשעה שיצטרך
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
כגודל מעשיה
על ידי עליית המים לקראת רבקה הבין אליעזר גודל צדקתה כתיב (חיי שרה כ"ד י"ז) וירץ העבד לקראתה. פירש״י לפי שראה שעלו המים לקראתה. יתבאר על פי מה שכתב בס' המקנה שלהי קדושין (פב.) דיש ארבעה יסודות, דומם צומח חי מדבר, וכל אחד מהם משתוקק לעלות במדרגה גבוהה, הדומם רוצה להיות צומח ועל כן נותן הקרקע כח בצמחים היוצאים ממנו, והצומח רוצה להיות חי ועל כן מצויים עשב השדה לבהמות חיות ועופות, והחי והצומח והדומם היה ראוי שירוצו אחרי בני אדם כדי שיהנו מהם ויתעלו לבחינת מדבר, אולם זה רק באדם צדיק כי אז יש מעליותא שיתעלו על ידו לבחינת מדבר, אבל קלקלתי את מעשי וקפחתי את פרנסתי, שהאדם המקלקל מעשיו, כל הברואים בורחים ממנו כי אין שום מעליותא להתעלות למדרגת מדבר אם הוא חוטא ח"ו עיי"ש. והנה כשראה אליעזר שהמים עולים לקראת רבקה, כי המים שהוא דומם השתוקק שרבקה הצדקת תיהנה ממנו ויתעלו המים, מזה הבין שהיא צדקת, ועל כן וירץ לקראתה.   
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
למיחש ללשון הרע בלקיחת אשה
איתא במדרש (בראשית רבה פנ"ט סי"ב) על הכתוב (חיי שרה כ"ד י"א) לעת צאת השואבות, בשעה שאדם הולך ליקח אשה ושמע קל כלביא מנבחים הוא מצית מה אינון אמרין. יש לומר דרך צחות, דקל כלביא היינו קול מדברי לשון הרע, וכאמרם (פסחים קיח.) שהמדבר לשון הרע ראוי ליתנו לכלבים, וכשהולך ליקח אשה ושואל עליה אם היא הגונה וצנועה, הוא מצית אף קל כלביא, הם מדברי לשון הרע, דלמיחוש מיהת בעי. הסימנים שעשה אליעזר בזיווגו של יצחק היו רק במחשבה כתיב (חיי שרה כ"ד י"ד) והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני. ויל"ד כפל הלשון אותה הוכחת ובה אדע. ורש"י פירש אותה הוכחת ראויה היא לך שתהא גומלת חסדים, ובה אדע לשון תחנה הודע לי בה. והרמב"ן הקשה דאם כן הול"ל ידעתי כי באמת אותה הוכחת לעבדך ליצחק. ולענ"ד י"ל דהנה בחולין (צה:) אמר רב כל ניחוש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול אינו נחש. והקשו תוס' דאליעזר גופיה היאך ניחש למ"ד בסנהדרין (נו:) דבן נח מצווה על הכישוף. אולם בכסף משנה (פי"א מעכו"ם ה"ד) הביא מהר"ן חולין (צה:) דהא דאסור לנחש היינו אם תולה מעשיו בסימן שאין הסברא נותנת שיהא גורם תועלת לדבר או נזק, כגון פתו נפלה לו מידו וכדומה, אבל הלוקח סימנים בדבר שהסברא מכרעת שהם מורים תועלת הדבר או בנזקן אין זה נחש, שהרי כל עסקי העולם כך הם, ואליעזר
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
זיווגי האבות הקדושים
אדם הראשון הרגיש שחסר לו בת זוג רק אחרי שקרא שמות כתיב (בראשית ב' י"ט) וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו. כי השמות שיקרא להם האדם לאו באקראי בעלמא נתנו, כרוב שמות העולם שהם רק בהסכמת הבריות, ברם השמות שנתן אדם הראשון הם מתאימים להבריות לפי מהותם הפנימית, והיינו שאמר, הוא שמו, שהוא שמו האמיתי, וכן כתב הרמב"ן ז"ל. ועל כן ולאדם לא מצא עזר כנגדו, כי מתחילה טרם שנתן שמות להבריות ולא התבונן במהותם, לא ידע האדם שחסר לו בת זוג כי אולי ימצא לו זוג בין הבריות, אבל עכשיו שנתן להן שמות ע"י התבוננות בטבעם ומהותם, אז ראה ונוכח לדעת כי לא מצא עזר כנגדו שיהא ראוי בשביל עצמו. רק אחרי העקידה שראה אברהם שהוטבע ביצחק מדת מסירות נפש דאג להשיאו אשה לכל מאורע של שמחה צריכים למצוא רמז בפרשת השבוע, והנה בפרשיות הללו – וירא חיי שרה תולדות ויצא וישלח — עיקר הסיפורים הם על נשיאת אשה וילדיהם של האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב, להראות שמציאת זיווג הגון הוא היסוד לחיי איש מישראל. ואמרו (עיין בראשית רבה פ״ע ס"ו) מעשה אבות סימן לבנים. ואמרו סימן לבנים, כי הסימן הוא רק נקודה אחת, וכמו שאמרו (גיטין כז:) נקב יש בצד אות פלונית הוי סימן מובהק. ונקודה זו רומזת לענינים עמוקים (וכמו שראיתי בכתי״ק הגה״ק ר' נתן אדלר זצ״ל שציין בגליון ספריו נקודות לקושיות גדולות). כמו כן כל מעשה אבות הוא רק כסימן קטן, אשר יש לדרוש מהם תילי תילי
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
דרוש לסעודת שידוכין
איך זוכין שהאבות שבעולם העליון באים לשמחת בניהם איתא בספרים (עיין זוה"ק פנחס ריט.) האבות שבעולם העליון באים לשמחת בניהם. ולכאורה איך זוכין לכך. אך איתא בירושלמי (גיטין פ"ו ה"ז) רבי כד הוי מקשייה על דרבי יוסי אמר, אנן עליבייה מקשייא על דרבי יוסי, שכשם שבין קדשי קדשים לבין חולי חולין, כך בין דורנו לדורו של רבי יוסי, אמר רבי ישמעאל ב"ר יוסי כשם שבין זהב לעפר כך בין דורנו לדורו של אבא. ופירש פני משה, דרבי ישמעאל ב"ר יוסי להוסיף בא על רבי בהפלגה יתירה שהעפר לגבי זהב אינו נחשב לכלום. ולענ"ד יש לומר גם להיפוך, דקדשי קדשים אין לו שום נגיעה לחולי חולין, שהוא פחות מחולין שנעשו על טהרת הקודש, ונמצא דאין לנו שום שייכות לדורות עברו, ועל כן אמר רבי ישמעאל ב"ר יוסי דהדמיון בין דורנו לדור הקודם הוא כדמיון העפר לזהב, דבאמת הזהב נמצא בתוך העפר, אלא שצריך לחטט אחריו ולנקות ולצרף את הסיגים ואז מוצאים את הזהב, כמו כן אף אם אנו רק בבחינת עפר, אבל אם מנקים היטב את חדרי לבינו מוצאים בתוכינו את בחינת האבות שהוא זהב. והעצה לזה שלא נתבייש מאבותינו, דאיתא בירושלמי שקלים (פ"ב ה"ה) א"ר גידל האומר שמועה בשם אומרה יראה בעל השמועה כאלו עומד לנגדו. וא"כ כשאומרים דבר שמועה מאבותינו, הם מתלבשים בתורתם, וזה שאומר השמועה מתלבש ג"כ בתורתם, וכשרואים אותנו על ידי התורה אז גם אנו חשובים בעיניהם. ועפ"ז יש להעיר במה שכתב
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
לא יטוש מסורת אבותיו
עטרת הזקנים בעולם הבא היא כאשר הבנים מתפארים באבותיהם אמרו חז״ל (ברכות יז.) שבעולם הבא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. וצריך ביאור ממה עשויה עטרה זו, דבעולם הזה עושים עטרה מזהב ומרגליות טובות אבל בעולם הבא אין לדברים גשמיים אלו שום חשיבות וא״כ ממה עשויה עטרתם של הצדיקים בעולם הבא. אולם כבר גילה זאת שלמה המלך באמרו עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם (משלי י״ז ו'), והכונה שכאשר הבנים והאבות והזקנים הולכים כולם בדרכי התורה והיראה, והבנים הולכים בעקבות הצאן, והם מתפארים בגדולת אבותיהם ורוצים להמשיך וללכת בדרכם, אז גם אבותיהם מתפארים בבניהם ובני בניהם, והם עטרה לראשם של הזקנים. וזה שאמר עטרת זקנים בני בנים בתנאי שתפארת בנים אבותם, שאם הבנים מתפארים באבותיהם ומשתוקקים להתדבק בדרכיהם אז מתפארים הזקנים בבני בניהם והם עונדים אותם עטרה לראשם. וזוהי העטרה שהצדיקים שמים בראשיהם בעולם הבא. וככל שנתוסף דור חדש, בניהם של הצדיקים הממשיכים את דרך הקודש, אז נתוספים על עטרותיהם של האבות והזקנים אבן טובה חדשה, וככל שמעלת הבנים גדולה יותר כך האבן הזאת מבהיקה ומאירה יותר ויותר. וזה מוסר השכל למי שחוטר מגזע היחס והמעלה של צדיקים, הנה הוא צריך לדקדק ביותר שדרכיו יתאימו לדרך אבותיו הקדושים בעשיית מצוות ומעשים טובים. משל לשרשרת של זהב העשרה חוליות חוליות של טבעות, אם יוסיפו עליה חוליה חדשה של זהב כ
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
הנושא אשה עליו לעשות גדרים וסייגים
כתיב (תצא כ"ב ח') כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגיך. יש לומר בדרך מוסר, שכשבא לבנות בית חדש שנשא אשה, ועשית מעקה שיעשה גדרים וסייגים לקדושה וטהרה.  
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
ושמח את אשתו אשר לקח
כתיב (שופטים כ' ז') ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וישוב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה. כתב תרגום יונתן, ומאן גברא דקדיש אתתא ולא נסבה יהך ויתוב לביתיה דלא יגרום ליה חובא דלא חדי באנתתיה. ולכאורה צריך עיון, כיון שעדיין לא לקחה בנישואין א"כ ליכא חיוב לשמח את אשתו ומה חובה איכא.  ויש לומר על פי המבואר במנחות (מא.) דבעידנא דריתחא עונשין גם על מצות עשה כשלא הכניס עצמו לכלל חיוב, וכשהולך בלי ארבע כנפות ופטור מהציצית הרי הוא נענש משום שלא הכניס עצמו לכלל חיוב המצוה. והוא הדין הכא דכיון שלא נשאה עדיין נמצא שלא הכניס עצמו לכלל חיוב לשמח את אשתו, וכשהולך למלחמה דהוי עידנא דריתחא יתכן שיענש על זה שלא הכניס עצמו לכלל חיוב לשמח את אשתו, ולכן חוזר כדי להכניס עצמו לכלל מצוה, ושומר מצוה לא ידע דבר רע כי מצוה מגיני ומצלי.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
מי שלא נשא אשה אין קרבנו קרבן
 כתיב (ויקרא א' ב') אדם כי יקריב מכם. איתא בזוהר הקדוש (ויקרא ה:) לאפוקי מאן דלא נסיב אתתא קרבניה לאו קרבן, דלאו איהו אדם והוי בעל מום עיי"ש. וי"ל על פי מה שהקשה מהר"ל מפראג – והובא בתשובות חכם צבי (סימן מ"ט) –  דאיך מביאין חטאת מי שהוא פחות מבן עשרים, הלא אמרו חכמינו ז"ל (שבת פט:) שאין בית דין של מעלה עונשין פחות מבן עשרים, וחטאת ליכא אלא במי שהוא זדונו בכרת ובפחות מבן עשרים ליכא כרת עיי"ש. ויש לומר דסבירא ליה להזוהר לאמת כן, והנה שיעור נשואין הוא עד בן עשרים ואז אומר הקב"ה תיפח עצמותיו (קידושין כט:), ועל כן טרם שנשא אשה שאז הוא פחות מבן עשרים לא שייך ביה קרבן, דקרבן בא לכפר כלפי עונש שמים ובפחות מבן עשרים ליכא עונש שמים.  ומה שתלה הזוהר דוקא בנסיבת אתתא ולא בבן עשרים, יש לומר דכשנסיב אתתא פחות מבן עשרים באמת יש עליו עונש שמים כשחטא דהוה ליה גברא שלימא, די"ל דהא דאין עונשין פחות מבן עשרים הוא משום דבפחות מבן עשרים הוי בעל מום דלא נסיב אתתא ואינו גברא שלימא דלחייב בעונשין, וכשנשא אשה בפחות מבן עשרים הו"ל גברא שלימא ויש לו דין שמים. ועל כן תלוי הקרבן בנסיבת אתתא. ובדרך מוסר יש לומר, דהנה הקרבן בא לרמז שהאדם עצמו צריך למסור נפשו להשי"ת וכמו שהאריכו המפרשים בזה, והנה עיקר מסירות הנפש נצטרך אחרי שנשא אשה שאז מתעוררים כל מיני נסיונות אשר צריך להתגבר עליהם, ועל כן הקרבן שהוא מוסר נפשו לפנ
נכתב על ידי:
הרה |
זכויות יוצרים:
©
תבנית המשכן וכליו יהיו דוגמא לאדם להקמת ביתו לדורות
כתיב (תרומה כ"ה ח'–ט') ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו. פירש"י וכן תעשו לדורות. יש לרמז, שלשם הקמת דור ישרים יבורך צריך שהאדם יעשה משכנו הוא ביתו בתבנית המשכן וכליו שבצירוף השולחן הרומז לגשמיות יהיה הארון והמנורה הרומזים על תורה יחדיו תואמים, ועל ידי זה יהיה משכן ה' הראוי להשרות שכינתו שם, והיינו וכן תעשו לדורות.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
תבנית המשכן וכליו יהיו דוגמא לאדם להקמת ביתו לדורות
כתיב (תרומה כ"ה ח'–ט') ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו. פירש"י וכן תעשו לדורות. יש לרמז, שלשם הקמת דור ישרים יבורך צריך שהאדם יעשה משכנו הוא ביתו בתבנית המשכן וכליו שבצירוף השולחן הרומז לגשמיות יהיה הארון והמנורה הרומזים על תורה יחדיו תואמים, ועל ידי זה יהיה משכן ה' הראוי להשרות שכינתו שם, והיינו וכן תעשו לדורות.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
איש ואשה זכו שכינה ביניהם צירוף גשמיות לרוחניות
אמרו חכמינו ז"ל (סוטה יז.) איש ואשה זכו שכינה ביניהם, לא זכו אש אוכלתן. יש לפרש על פי מה שנאמר (שלח י"ג ט"ז) ויקרא משה להושע בן נון יהושע. פירש"י, התפלל עליו י"ה יושיעך מעצת מרגלים. ונראה לפרש, דהנה המרגלים אמרו (שלח י"ג ל"ב) "ארץ אוכלת יושביה", והכונה על פי המבואר בקדמונים שהמרגלים טענו טוב לנו לשבת במדבר ולהתפרנס ממן ולעסוק בתורה, אבל בבואנו לארץ נצטרך לעסוק בענינים ארציים של עולם הזה ונתבטל מדברי תורה. והיינו ארץ אוכלת יושביה, שהענינים הארציים והגשמיים מכלים ומשעבדים את יושביה. אולם יהושע וכלב השיבו (שלח י"ג ז'–ח') "הארץ אשר עברנו בה לתור אותה טובה הארץ מאוד מאוד אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו". כלומר שע"י שמקיימים מצוות התלויות בארץ ממילא מתעלים כל עניני הארציות ונעשים דברים שבקדושה בבחינת בכל דרכיך דעהו, והיינו "והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו", שאדרבה הארץ תיכנע לנו ע"י שנגביר את הצורה על החומר. והנה אמרו חז"ל (מנחות כט:) על הכתוב (ישעיה כ"ו ד') כי בי"ה ה' צור עולמים, שעולם הזה נברא בה"א ועולם הבא ביו"ד, ותכלית ישראל הוא לאחד ענין יו"ד וה"א שגם עולם הזה יהיה בבחינת עולם הבא, על ידי שיקדשו גם את הענינים הגשמיים ויעלוהו למדרגת רוחניות. וזה שהתפלל משה י"ה יושיעך מעצת מרגלים, שע"י שתתוסף אות י' על שמך ויהיה י"ה, ממילא תעלה ל
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
איש ואשה זכו שכינה שרויה ביניהם
אמרו חכמינו ז"ל (סוטה יז.) איש ואשה זכו שכינה ביניהם לא זכו אש אוכלתן. ויש לפרש על פי מה שנאמר (תשא ל' י"ג) זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש. פירש"י, הראה לו כמין מטבע של אש ומשקלה מחצית השקל ואמר לו כזה יתנו. ובחידושי חת"ס הביא בשם חז"ל שנתקשה משה רבינו במטבע של מחצית השקל, ועיין מדרש (במדבר רבה פי"ב ס"ג) ותוס' מנחות (כט.) ד"ה שלשה. ויבואר ענין מטבע של אש, שנתקשה משה רבינו דאמאי צוה הקב"ה ליתן מחצית השקל, הא יותר ראוי ליתן שקל שלם, דהנה כתיב (מלאכי א' ח') הקריבהו נא לפחתיך, שאין כבוד לפני הקב"ה להביא לפניו דבר שאינו שלם – עיין מג"א (סי' נ"ג סק"ח) – ועל כן בקרבן בעינן דוקא שיהא תמים ולא בעל מום. ולפי זה צריך עיון למה ציוה הקב"ה להביא דוקא מחצית השקל שאין בו חשיבות וכדאמרינן (ברכות לט:) שמברך על השלימה, ואף להוסיף לצוות העשיר לא ירבה, ומשמע דהקפידא הוא דוקא חצי דבר ולא דבר. וזה שנתקשה בו משה. אולם זה מרמז כי כל ישראל הוא רק בבחינת חצי, והחצי השני הוא במה שמתאחד עם ישראל חבירו. ברם תקשי דאיך יתאחדו שני מטבעות של כסף דעדיין הם שני חצאים, ועל כן הראה הקב"ה מטבע של אש, כי האש שבמטבע תעשה אותם לאחדים, כי טבע האש שכאשר נוגע בה אש אחרת הם מתאחדים אש אוכלה אש, ובזה הבין משה כי האש מצרפתן להיות אחדים. וזה שאמרו איש ואשה זכו שכינה ביניהם לא זכו אש אוכלתן, והוא דהא דאיכא מעלה בצ
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
ענין יום השביעי של שבעת ימי המשתה
כתב הרמב"ם (פ"א מאבל ה"א) משה תיקן להם לישראל שבעת ימי המשתה. וצריך ביאור שמצינו מצוה לשמוח בחתן שבעת ימים, מה שלא מצינו כן בשאר מצוות. ורק בחינוך המשכן מצינו שבעת ימי המילואים, וכן בחינוך בית המקדש על ידי שלמה המלך כדאיתא במלכים (א' ח') ובגמרא מועד קטן (ט.) עיי"ש. ונראה דרש"י כתב (ר"פ בראשית) בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, בשביל תורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית. נמצא דתכלית הבריאה היא רק משום ישראל ומשום תורה. וא"כ בכל חתן וכלה שהם עתידין להעמיד דור חדש של ישראל שיעסקו בתורה, מגיעה בריאת הקב"ה לידי תכליתה. וכיון שהעולם נברא בשבעה ימים, וכמו שכתבו תוס' סנהדרין (לח.) ד"ה חצבה עמודיה שבעה, דבשבעה ימים נברא העולם, שאע"פ שבששה ימים נברא העולם, מכל מקום היה חסר מנוחה עד שבא שבת בא מנוחה, והיינו דכתיב ויכל אלקים ביום השביעי עכ"ד. נמצא דהעולם מורכב משבעה חלקי בריאה, ועל כן בחתן וכלה שעל ידם באה בריאת העולם לידי תכליתה, צריכים לשמוח שבעה ימים, כל יום נגד אחד משבעת ימי הבריאה. ששמחים אנו בשמחתו של הקב"ה שמעשיו בבריאת העולם בא לידי תכליתו ורצונו. וכמו כן בחינוך המשכן ובית המקדש שמחו שבעה ימים, דהמשכן ובית המקדש הם המשך לנתינת התורה במעמד הר סיני, וכמו שכתב הרמב"ן (ר"פ תרומה) דהקמת המשכן הוא המשך למתן תורה שהוא מקום השראת השכינה עיי"ש, ונמצא שבשעת הקמת המשכן והמקדש באה
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
הענין שהמשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים
אמרו חכמינו ז"ל (ברכות ו:) כל המשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים. ויש לומר הכוונה בזה, דהנה כל בית יהודי הוא מקדש מעט, שהרי איתא בסוטה (יז.) איש ואשה זכו שכינה ביניהם, והנה כל בית שנבנה בישראל מוסיף לבינה בבית המקדש שלמעלה, ועל כן כשמשמחים אותם הרי זה כאילו נבנה אחת מחורבות ירושלים, ונוסף למעלה שורת לבנים בבית המקדש.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
הטעם שהמשמח חתן שכרו דוקא שזוכה לתורה
בש"ס ברכות (ו:) איתא, כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולות, שנאמר (ירמיה ל"ג י"א) קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צב', ואם משמחו מה שכרו, א"ר יהושע בן לוי זוכה לתורה שניתנה בחמשה קולות, שנאמר (יתרו י"ט ט"ז) ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר וגו' ויהי קול השופר וגו' והאלקים יעננו בקול. והנה בגליון הש"ס לזקיני הקדוש רבינו עקיבא איגר זי"ע, מציין למג"א או"ח (סי' קנ"ו סק"א) עיי"ש. והמג"א שם בסימן קנ"ו העתיק את כל המימרות המובאות בגמרא ולא נפסקו בשו"ע. אבל מימרא זו נפסקה להלכה בטור אהע"ז (סי' ס"ה) מצוה גדולה לשמח חתן וכלה וכל שאינו משמחו עובר בחמשה קולות וכו'. וצריך ביאור, מדוע המשמחו שכרו דוקא שזוכה לתורה שניתנה בחמשה קולות. ונראה לפרש, על פי מה דאיתא בש"ס מגילה (ג:) מבטלים תלמוד תורה להכנסת כלה לחופה. ונפסק בשו"ע אהע"ז (סי' ס"ה ס"א) עיי"ש. ולכאורה יאמר האדם בלבו, הרי לא כדאי להתבטל מתלמוד תורה וללכת לשמחת חתן וכלה, כי בזמן היקר הזה אפשר ללמוד עוד כמה דפים, ותורה מה תהא עליה. ולזה הבטיחה הגמרא להמשמח חתן וכלה, שלא יחשוש שמא יגרום לו השמחה לביטול תורה ח"ו, אלא אדרבה ע"י שישמח חתן וכלה זוכה לתורה, וכמה שישמח ויטרח יותר בשמחת חתן וכלה יוסיפו לו עוד קולות של תורה לאין ערוך. והנה
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
שמחת חתן וכלה היא שמחתן של כל ישראל
אמרו חכמינו ז״ל (ברכות ו:) המשמח חתן וכלה כאלו בנה אחת מחורבות ירושלים. מזה מוכח דשמחת חתן וכלה היא שמחתן של כל ישראל. דירושלים לא נתחלקה לשבטים (מגילה כו:), ועל ידי שמשמחים חתן וכלה נבנית חורבה בירושלים השייכת לכל, נמצא דכל אחד נהנה מזה, ועל כן הוא שמחת כל אחד ואחד. ועל פי זה יש לפרש הא דאמרו (שם) דהנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולות, דהרי ע״י סעודת חתן הרי הוא נהנה, שהרי נבנה חורבה אחת בירושלים שהוא גם חלקו, וא״כ בדין הוא שישמח את החתן שהרי הוא נהנה ממנו.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
מצוה גדולה לשמח חתן וכלה
כתב בשו"ע אהע"ז (סי' ס"ה) מצוה גדולה לשמח חתן וכלה. וצריך ביאור מה לשון גדולה. ויש לומר על פי מה שכתב הרמב"ם (פי"ד מאבל ה"א), דמצות עשה מדבריהם לשמח חתן וכלה משום גמילות חסד, ויסודו ממצות ואהבת לרעך כמוך, שתעשה לאחרים אותו דבר שתרצה שאחרים יעשו לך עיי"ש. והנה אמרו בתורת כהנים (קדושים י"ט י"ח) ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה, הרי שמצוה זו היא יתד שהכל תלוי בה והוא כלל גדול בתורה, ועל כן אמרו שמצוה גדולה לשמח חתן וכלה, כי הוא מכלל מצות ואהבת לרעך כמוך שהוא כלל גדול בתורה. ועדיין צריך ביאור, אמאי איכא מצוה לשמח חתן וכלה, הלא הם שמחים בלאו הכי, דהא כתיב (בראשית ב' י"ח) לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו, וא"כ כשמצא עזר כנגדו וזכה לטוב הרי הוא ודאי שמח ואמאי צריכים אחרים לשמחו. אולם י"ל, דהנה כשמתבוננים במצות נישואין שהיא לקיום המין, הרי זה מורה שהאדם אינו נצחי, כי אלו היה נצחי, לא היה צורך לנשואין ולפרות ולרבות. נמצא שהנישואין של חתן וכלה מזכיר להם כי האדם אינו נצחי בעולם הזה. והיינו דאמרו בש"ס ברכות (לא.) דאמרו לאמימר בהילולא לישרי לן מר, ואמר להו ווי לן דמיתנן, אמרו לו ואנן מה נענה אבתריה, אמר להם הי תורה והי מצוה דמגנו עלן. ור"ל דאמר בבי הילולא ווי לן דמיתנן שהנישואין מזכיר שהאדם מעותד למות, דאל"כ לא היה צורך בנישואין, אלא דא"כ באמת שמחה מה זו עושה הלא טוב לו שלא נברא משנברא. אולם
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
בקשתינו "אהבה ואחוה ושלום" על שלום הבא מצד אהבה ואחוה
אשר ברא ששון ושמחה וגו' אהבה ואחוה ושלום ורעות. וצריך ביאור אמאי הוצרך להאריך אהבה ואחוה וכו', דכיון דאומר שלום הרי זה כולל הכל, וכפירש"י (בחוקותי כ"ו ו') שהשלום שקול כנגד הכל ואם אין שלום אין כלום. ונראה על פי מה דכתיב (נצבים כ"ט י"ז–י"ט) פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמור שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך לא יאבה ה' סלוח לו,  וצריך ביאור מהיכי תיתי יתברך בלבבו לאמור כי שלום יהיה לו. וי"ל על פי ילקוט (הושע ד') רבי אומר גדול השלום שאפילו עובדים אלילים ושלום ביניהם, אינו יכול לשלוט בהם, שנאמר (הושע ד' י"ז) חבור עצבים אפרים הנח לו, אבל משנחלקו מהו אומר חלק לבם עתה יאשמו. ומבואר דאף שעובד עבודה זרה מכל מקום כשיש שלום אין הקב"ה מענישו. והנה זה שיש בו שורש פורה ראש ולענה ולבו בוער לעבוד עבודה זרה, אולם הוא מפחד מהעונש, ועל כן מצא עצה שיהיה בשלום עם כל אחד ועל ידי זה הנח לו, ולא ייענש על עבודה זרה. וזה שנאמר פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה והיה בשמעו את דברי האלה הזאת, ויפחד מעונש, והתברך בלבבו לאמור שלום יהיה לי, ועל ידי שיהיה בשלום ינצל מעונש. אולם באמת הא דהנח לו היינו כשאוהב שלום באמת, דאז ניצל מעונש, אבל אם כל תכלית השלום הוא רק כדי להינצל מעונש על עבודה זרה אין זה מועיל כלום, ועל כן אמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך, כלומר שתכלית השלום אצלו היא כדי שיוכל ליל
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
שמח תשמח היינו שמחה נצחית
שמח תשמח ריעים אהובים. אמר לשון כפל שמח תשמח, להורות שתהא שמחה עולמית, וכמו שדרשו השב תשיבם אפילו מאה פעמים (עיין רע"ב ב"מ פ"ב מ"ט ותויו"ט שם). והנה שמחה זו בכחה להשפיע שמחה נצחית, דהרי אמרו (שבת קל.) כל מצוה שקיבלו עליהם בשמחה כגון מילה עדיין עושין אותה בשמחה, הרי שהשמחה סגולתה לקיים בידינו את המצוה, ומכל שכן בשמחת חתן וכלה שהשמחה עצמה היא המצוה, ודאי שיש לה סגולה של נצחיות, והיינו שמח תשמח בנצחיות.  
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
השמח בשמחת חתן וכלה צריך לברך שכל ישראל יזכו לשמחה זו
שמח תשמח ריעים אהובים. ברש"י כתובות (ח.) כתב דשמח תשמח הוא ברכה לחתן וכלה שיצליחו בשמחה וטוב לב, וברכת אשר ברא היא לשם כל ישראל עכ"ל. ומוכח, כי מי שזוכה לשמוח בשמחת חתן וכלה, צריך לברך שגם כל ישראל יזכו לשמחה זו, וכל המבקש רחמים בעד חבירו והוא צריך אותו דבר הוא נענה תחלה (בבא קמא צב.).
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
ענין הברכה לחתן וכלה שמח תשמח כשמחך יצירך
שמח תשמח ריעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם. צריך ביאור, אטו כל אחד יכול להדמות לאדם הראשון שהיה יציר כפיו של הקב"ה. וי"ל על פי מה דאיתא בש"ס סוכה (כה:) חתן והשושבינין וכל בני החופה פטורין מן הסוכה כל שבעה, מאי טעמא משום דבעי למחדי, ופריך וליכלו בסוכה וליחדו בחופה, ומשני אין שמחה אלא  במקום סעודה. אמר ר' זירא אנא אכלי בסוכה וחדי בחופה וכל שכן דחדי ליבאי דקא עבידנא תרתי, פירש"י שתי מצוות סוכה ומצות נישואין. וי"ל הטעם דדוקא ר' זירא אמר הכי, דבשאר אינשי דעלמא אשר השמחה  היא גשמית של הגוף, בהם נאמר דאין שמחה אלא במקום סעודה, ועל כן אין יכולים לאכול בסוכה ולמחדי בחופה, אבל ר' זירא היה גופו משולל גשמיות, וכאמרם (בבא מציעא פה.) שהיה מושיב עצמו בתנור לראות אם אור של גיהנם שולט בו, ועל כן קרי ליה קטינא חריך שקיא, ואיך יכול הגוף לסבול אור של אש, אלא שהיה משולל גשמיות. ועל כן אמר שפיר דאנא אכלי בסוכה וחדי בחופה וכל שכן דחדי טפי, דלדידיה גם שמחת החופה היתה שמחה רוחנית כמו אכילתו בסוכה, דתרוייהו מצוות נינהו, ועל ידי שיקיים שתי מצוות חדי טפי, וכענין ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו (עיין ברכות יז.). ועל כן אמרו (ברכות סד.) כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו השכינה, דסעודת תלמיד חכם היא רוחנית, והיינו הנאה מזיו השכינה. והנה אמרו חכמינו ז"ל (פרקי דר"א סופ"ב) שבשעה שנשא אדם את חוה רקדו לפניו מל
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
הענין שמברכין שתי ברכות סמוכות באותה מטבע "יוצר האדם"
בברכת חתנים תקנו חכמינו ז״ל לברך, ברוך אתה ה׳ יוצר האדם, ומיד אחריה מברכין, אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עדי עד ברוך אתה ה׳ יוצר האדם. וצריך ביאור אמאי תקנו שתי ברכות באותה מטבע, יוצר האדם. ועיין כתובות (ח.) וברש״י שם ד״ה שמח תשמח. גם צריך ביאור כפל הנוסח, אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו. ונראה, דהנה ביצירת האדם נאמר (בראשית ג׳ ז׳) ״וייצר ה׳ אלקים את האדם עפר מן האדמה״, ופירש״י וייצר שתי יצירות יצירה בעולם הזה יצירה לתחיית המתים, אבל בבהמה שאינה עומדת לדין לא נכתב ביצירתה ב׳ יודין עכ״ד. ונראה לפרש ענין שתי היצירות, דהנה כתבו הקדמונים ז"ל – עיין בס' העיקרים (מאמר ג' פרק ב') –  מה שאנו רואים שהבהמות חיות ועופות מיד כשהם נבראים הרי הם בשלימותם, וזמן קצר אחד שיצאו לאויר העולם כבר הם יכולים לדאוג לצרכיהם כפי צורך חיותם, ושור בן יומו אקרי שור (בבא קמא סה:), ואילו האדם כשנולד אין בו דעת כלל, והוא זקוק לשמירה יתירה במשך שנים הרבה עד שיגיע לכלל דעת ויוכל בעצמו לדאוג לצרכיו. אלא שזה מורה, כי האדם לא סגי ליה אם ישאר במדרגתו כפי שהוא בשעת לידתו, אלא שהוא צריך להשלים עצמו בלימוד התורה ועשיית מעשים טובים ועל ידי זה הוא יבוא לכלל תכלית ברייתו. ולכן בשעת תחלת יצירתו אין בו דעת כלל, כדי להורות שאין לו להסתפק במה שקיבל בשעת יצירתו, אלא שצריך שהוא עצמו ישלים את עצמו בקיום המצוות. אבל שאר ב
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
איסור שהייה עם אשתו בלא כתובה
איתא (אבות דרבי נתן פכ"ו מ"ג) הוא היה אומר אין עם הארץ חסיד. י"ל כי החסיד עושה לפנים משורת הדין, וכדי לדעת לעשות לפנים משורת הדין צריך מקודם לדעת את שורת הדין, ורק אחר שידע איך להתנהג לפי שורת הדין אז יוכל להוסיף מדת חסידות ולנהוג לפנים משורת הדין, ועם הארץ שלא למד את שורת הדין איך יהא חסיד לעשות לפנים משורת הדין, כיון שאינו יודע להבחין בין שורת הדין לבין לפנים משורת הדין. ומעשה באיש ירא חטא מאוד אבל לא למד מנעוריו, ושמע בלימוד ברבים מדיני הכתובה, ובא ואמר שבברחו מחוץ לארץ לארץ ישראל לא לקח עמו את כתובת אשתו כי לא החשיבה, אבל התאמץ לקחת עמו פתקא של סגולות לשמירה. ואף כי איש זה היה ירא ה' מרבים, ברם בגלל חוסר ידיעתו בתורה לא ידע להבחין מה להקדים ומה לאחר, וחשב בדעתו כי החזקת פתקא של פסוקים וכיוצא בהם חיובה יותר מהחזקת כתובת אשתו שאסרו חכמינו ז"ל לדור אף שעה אחת עם אשתו בלא כתובה (עיין שו"ע  אה"ע סי' ס"ו ס"ג וברמ"א שם, וח"מ סקי"ח ובחכמת שלמה שם). ומזה נבין כי לא עם הארץ חסיד. ועיין בזה באור החיים ז"ל ר"פ בחוקותי (כ"ו ג' אות ו').
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
כנסת ישראל והקב"ה בחינת קידושי איש ואשה
כתב בס' הקדוש מעשה רוקח על משניות מסכת גיטין, שרבינו הקדוש סידר יסוד מסכת גיטין על כנסת ישראל שנתגרשו בעונותיהן שתי פעמים ממקדש ראשון ושני, ולכן יסדו חכמינו ז"ל במסכתא זו מעשה החורבן – בפרק הניזקין (נה:) – וגם בפרק קמא (ז.) הסר המצנפת והרם העטרה דקאי על החורבן, וגם בפרק בתרא (פח.) לא חרבה ארץ ישראל עד שעבדו עבודה זרה, וגם דרש ונושנתם (שם), כל זה מורה בפירוש שיסוד מסכתא זו קאי על שני החורבנות שנתגרשו בעונותיהן עיי"ש. וביאורו, דהנה כנסת ישראל עם הקב"ה הם כדוגמת איש ואשתו כביכול, וכמאמר הנביא (הושע ב' כ"א-כ"ב) "וארשתיך לי לעולם וארשתיך בצדק ובמשפט וגו' וארשתיך לי באמונה וגו'". ושלש לשונות האירושין הן נגד שלשת הדרכים שהאשה נקנית בהן (קידושין ב.). ובש"ס ברכות (לה:) אין אביו אלא הקב"ה ואין אמו אלא כנסת ישראל. ובש"ס תענית (כו:) על הכתוב (שיר השירים ג' י"א) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה (במלך שהשלום שלו. רש"י), בעטרה שעטרה לו אמו (כנסת ישראל. רש"י), ביום חתונתו וביום שמחת לבו, ביום חתונתו זה מתן תורה, וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש. הרי שישראל והקב"ה נתחתנו על ידי מתן תורה, ובית המקדש הוא בית חתנות מקום השראת השכינה בקרב ישראל. ולרמז זה אמרו (סוטה יז.) איש ואשה זכו שכינה ביניהן, ופירש"י שהרי חלק את שמו ושיכנו ביניהן יו"ד באיש וה"י באשה עכ"ל. והטעם דדוקא שם י"ה נרמז באיש
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
הענין שקידושי אשה בכסף נלמד מאברהם שקנה שדה עפרון
איתא בקידושין (פב.) מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה עד שלא ניתנה. על פי זה י"ל הדרן לשלב סיום המסכתא עם התחלתה, דבריש פ"ק (ב.) אמרו האשה נקנית, ובגמרא פריך מאי שנא הכא דתני האשה נקנית, ומשני משום דבעי למיתני כסף, וכסף מנא לן גמר קיחה קיחה משדה עפרון, וקיחה איקרי קנין דכתיב השדה אשר קנה אברהם עיי"ש. ולכאורה קשה הלא הני קראי נאמרו קודם מתן תורה ואיך נלמד מהם דיני התורה, אולם התירוץ הוא דהלא קיים אברהם אבינו ע"ה כל התורה עד שלא ניתנה, ואם כן ודאי קנה שדה עפרון גם כדין תורה ושפיר ילפינן מיניה. נמצא דמסיום המסכתא אנו מבינים את תחילת המסכתא. ועיין תוס' ישנים יומא (כח:) ד"ה ואנן, דתנא מאברהם גמיר שבקי בהלכה היה, ואע"פ שקודם מתן תורה היה.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
מה שאין מברכין מקדש עמו ישראל "בקידושין וחופה"
מה שאין מברכין מקדש עמו ישראל "בקידושין וחופה" חכמינו ז״ל תקנו לומר בברכת אירוסין, ברוך אתה ה׳ מקדש עמו ישראל בחופה וקדושין. והקשה הרא״ש (כתובות ז.) הא קידושין קודמין לחופה והוי לן למימר קידושין ואחר כך חופה. ויש לומר, על פי מה שכתב בהקדמת ספר המקנה (אות א׳), שהקב״ה קידש את ישראל – וכענין וארשתיך לי לעולם – על ידי ביזת מצרים וביזת הים, שהם קידושי כסף, והחופה היתה על ידי שכפה עליהם הר כגיגית בשעת מתן תורה שהיא כחופה, אולם הקידושין בביזת מצרים וביזת הים היה על תנאי שיקבלו ישראל את התורה, וכנאמר (שמות ג׳ י"ב) בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה עיי״ש. נמצא דהקידושין של כסף שהוא ביזת מצרים וביזת הים, לא נגמרו רק בשעת החופה, דהיינו כשכפה עליהם את ההר בשעת מתן תורה, ובשעת החופה חלו הקידושין למפרע. וזה שתקנו חז״ל לומר מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין, קודם חופה ואחר כך קידושין, כי הקידושין חלו רק אחרי החופה. ומזה ניתן ללמוד, שקידושי ישראל על ידי הקב״ה, הוא רק על ידי קבלת התורה שהוא חופה. וזה שאמרו (תענית כו:) ביום חתונתו זה מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש עיי״ש, כי מתן תורה שהוא כפיית הר כגיגית היא יום חתונתו של כנסת ישראל עם הקב״ה, ויום שמחת לבו זה בנין בית המקדש כי אין השכינה שורה אלא במקום שמחה של מצוה, ועל ידי שמחה של מצוה זוכה שביתו יהא בבחינת בית המקדש, וכענין (סוטה יז.) איש
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
הטעם שסובבין הכלה שבע פעמים תחת החופה
כתיב (נשא ז' א') ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן. פירש"י, יום הקמת המשכן היו ישראל ככלה הנכנסת לחופה. ויש לפרש דמשום הכי מצוה לשמח חתן וכלה שבעת ימי המשתה, דומיא דהקמת המשכן שהעמידו משה ופרקו ז' ימים, שקיום הדבר נעשה רק אחר ז' ימים. וכן סובבין הכלה ז' פעמים לרמז הנ"ל. ויש לומר הטעם דוקא שבע פעמים, דז' מורה על דרך הטבע ושמונה הוא למעלה מן הטבע וכמו שכתב המהר"ל ז"ל, והמשכן שהיה מקום השראת השכינה ועי"ז נכנסו ישראל בגדר למעלה מן הטבע, ועל כן פרקו משה ז' ימים להורות שכל זמן שהמשכן הוא תחת משטר הטבע עדיין לא נעשה המכוון הראוי, ורק ביום השמיני שהוא בגדר למעלה מן הטבע הוקם המשכן כראוי, כי המכוון במשכן הוא להראות שישראל עומדים תחת השגחת הקב"ה המשרה שכינתו בתוכם, לא בטבע. וכמו כן בכלה הנכנסת לחופה הוא ענין שלא כדרך הטבע, וכמו שאמרו (סוטה ב.) קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף, שהיה שלא כטבע. וכן אמרו (בראשית רבה פס"ח ס"ד) מוציא אסירים בכושרות (תהלים ס"ח ז') שרק הקב"ה מזווג זיווגים, ומעשה במטרוניתא שרצתה לזווג עבדיה ושפחותיה ולא עלו יפה. הרי דרק בידי הקב"ה לזווג זיווגים, וכמו שאמרו (מועד קטן יח:) מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים אנו למדין שמה' אשה לאיש, ועל כן בעינן לברך בז' ימי המשתה להורות שהזיווג נמשך למעלה מן הטבע, וזה כענין הקמת המשכן.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
התאספות לחופה בכלל גמילות חסדים
איתא במתני' פאה (פ"א מ"א) אלו דברים שאין להם הפאה והבכורים והראיון וגמילות חסדים. וכתב הרמב"ם, וגמילות חסדים הוא שם נופל על שני ענינים מן המצוות, האחד שיעזור האדם לישראל בממונו כגון צדקה ופדיון שבויים, והשני שיעזור אותם בגופו כגון ניחום אבלים וללות את המתים ולבוא לחופת חתנים עכ"ד. ומבואר דלבוא לחופת חתנים הוא מכלל גמילות חסדים. וכן כתב ברמב"ם (פי"ד מאבל ה"א) מצות עשה לבקר חולים וכו' ולהכניס הכלה וכן לשמח החתן והכלה ולסעדם בכל צרכיהם, ואלו הן גמילות חסדים שבגופו שאין להם שיעור וכו' הרי הן בכלל ואהבת לרעך כמוך עכ"ד. ומשמע דיש שתי מצוות, להכניס הכלה לחופה, ולשמח חתן וכלה ולסעדם בכל צרכיהם. ועיין אבות דרבי נתן (פ"ד ה') מה הן גמ"ח וכו' היה מתקן את הכלה ומשמחה. וכן כתב רש"י כתובות (ח.) ד"ה שמח תשמח וכו' לאסיפת העם הנאספים שם לגמול חסד עכ"ד. ומבואר דהתאספות לחופה הוי בכלל גמילות חסדים. ועיין ספר המצוות להרמב"ם (שורש א' וב') ובמנין המצוות (מצוה ח', ר"ו).
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
פלגא דגופא שהיה לו קודם שנשא אשה גם נעשה בריה חדשה
כתיב (וישלח ל"ו ג') ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות. פירש רש"י ז"ל ולהלן קורא לה מחלת, מצינו באגדת מדרש ס' שמואל [ובירושלמי בכורים פ"ג ה"ג] שלשה מוחלין להן עוונותיהם, גר שנתגייר והעולה לגדולה והנושא אשה, ולמד הטעם מכאן לכך נקראת מחלת שנמחלו עוונותיו. וכתב המהר"ל מפראג ז"ל בס' גור אריה וז"ל, והטעם דכל אלו בריה חדשה הם, ומכיון דאינם בריה ראשונה, הקב"ה מוחל להם. ואלו שלשה דברים הם מחולקים, הנושא אשה קודם זה היה פלג גופא וכשנושא הוא גוף שלם וכו'. ולפיכך נמחלו עונותיו כי נעשה יותר שלם, וזה כי איש הנושא אשה כל אחד מתחלה נקרא חצי אדם כי זכר בלא נקבה פלג גופא מיקרי, ועתה גוף שלם בריה חדשה וכו' עכ"ל. הנה מה שכתב דהנושא אשה הוי כבריה חדשה דמעיקרא פלגא גופא והשתא גוף שלם, צריך ביאור, דלכאורה לא ייחשב לבריה חדשה, אלא אותו פלגא שנתוסף לו אחר שנשא אשה, אבל לגבי אותו הפלגא שכבר היה לו מקודם הרי לא נתחדש דבר. אך באמת ענין זה מבואר ברש"י גיטין (מג.), איתמר חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה לראובן ונשתחררה, וחזר ונתקדשה לשמעון, ריב"ח אמר ר"נ פקעו קידושי ראשון. ופירש"י ז"ל "דאפילו למ"ד דמקודשת (לראשון), בא השחרור ומפקיעה, ומקודשת לשני, שהרי נשתנה גופה והו"ל כקטן שנולד", דמעיקרא שפחה והשתא בת חורין. ולכאורה קשה דניהו דחלק של חציה שפחה נשתנה על ידי השחרור, מכל מקום לגבי החלק של חציה בת חורין הר
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
חתן גדול מכהן גדול
איתא בש"ס מועד קטן (כח:) מנין לחתן שמיסב בראש, שנאמר (ישעיה ס"א י') כחתן יכהן פאר, מה כהן בראש אף חתן בראש, וכהן גופיה מנלן דתנא דבי רבי ישמעאל וקדשתו וכו' לפתוח ראשון וכו'. ומבואר דחתן דינו ככהן. ובתוס' גיטין (ז.) ד"ה בזמן כתבו "שאין אסור אלא לחתנים וכו' כעין כהן גדול שהוא ראש ושר בישראל". ומבואר דדינו ככהן גדול. ברם בפרקי דרבי אליעזר (פרק ט"ז) איתא החתן דומה למלך עיי"ש, והרי מבואר בהוריות (יג.) דמלך קודם לכהן גדול עיי"ש, נמצא דחתן גדול מכהן גדול.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
הנושא אשה מוחלין לו כל עוונותיו
הנה ההפטורה של פרשת ויצא  – שמסופר על נישואי יעקב עם לאה ורחל – היא מספר הושע שם נאמר (י"ב י"ג) ויברח יעקב שדה ארם ויעבוד ישראל באשה ובאשה שמר וגו' שובה ישראל עד ה' אלקיך וגו'. והפטורה זו קוראים בשבת שובה. וי"ל דזה רמז למה שאמרו חכמינו ז"ל (ירושלמי בכורים פ"ג ה"ג) הנושא אשה מוחלין לו עוונותיו, ועל כן אחרי שאמרו ויעבוד ישראל באשה, נאמר שובה ישראל.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
מחילת עוונות ביום החופה לחתן ולכלה
כתב הרמ"א (אהע"ז סי' ס"א ס"א) ונהגו החתן והכלה מתענין ביום חופתן, והטעם כתב הבית שמואל (סק"ו) בשם מהר"ם מינץ, משום דהוא יום סליחה דידהו ונמחל עוונותיהם עכ"ד. ומוכח דמוחלין עוונות שניהם דהא שניהם מתענין מהאי טעמא. ובירושלמי (ביכורים פ"ג ה"ג) איתא, חתן, וילך עשיו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל, וכי מחלת שמה והלא בשמת שמה, אלא שנמחלו לו כל עוונותיו עיי"ש. ומלשון זה משמע דמוחלין לחתן. ואע"ג דלמדו כן מלשון מחלת שהיא שם אשתו, מכל מקום אין מזה ראיה דמוחלין גם לה, דדרשו מחלת מלשון מחילה, והיינו ויקח את מחלת שעשיו לקח מחילה שמחלו לו עוונותיו. ומכל מקום נראה פשוט להפוסקים דמוחלין גם לה, ואע"ג דאשה אינה מצווה על פריה ורביה ועיקר המצוה על החתן, אולם הרי כתב הר"ן קידושין (מא.) דגם האשה מקיימת מצוה משום שמסייעת לבעל לקיים מצות פריה ורביה, ולכן אמרינן גם בקבלת קידושיה דמצוה בה יותר מבשלוחה עיי"ש, וכיון דמה שהחתן זוכה למחילת עוונות ביום חופתו הוא בסיבת האשה שהיא נשאת לו, ממילא בדין הוא שגם היא תזכה למחילת עוון. ועיין בס' גור אריה למהר"ל ז"ל (פרשת וישלח), דהנושא אשה קודם זה היה פלג גופא וכשנושא הוא גוף שלם, ולפיכך נמחלו עוונותיו כי נעשה שלם יותר, כי איש הנושא אשה כל אחד נקרא מתחילה חצי אדם כי זכר בלא נקבה פלג גופא מקרי, ועתה גוף שלם והוא בריה חדשה עכ"ד. ומשמע דגם האשה נעשית כבריה חדשה ע"י שנעשתה ג
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
חתן מאהל
טעם מנהג חתן מאהל, יש לומר על פי מה שאמרו חכמינו ז"ל (כתובות ח.) מאימתי (הויא התחלת שמחת חופה לברך שהשמחה במעונו. רש"י), אמר רב פפא מכי רמו שערי באסינתא. פירש רש"י ז"ל, יש שורין שעורים בעריבת מים להטיל שכר לצורך חופה. וי"א לשם החתן והכלה זורעין שעורים בעציץ לומר פרו ורבו וצמחו כשעורים הללו. ומבואר שהשמחה במעונו של הקב"ה מתחלת עוד קודם החופה. על פי זה יש לומר דהיינו טעמא שעושין חתן מאהל יום קודם החופה, דאם יש שמחה בשמים אם כן ודאי שצריך להיות שמחה אצלינו. גם יש לומר דחתן ביום חופתו מוחלין לו על כל עונותיו והוי כיום כיפורים ואומרים וידוי ומתענין וכמבואר ברמ"א אהע"ז (סי' ס"א ס"א) עיי"ש. והנה בערב יום כיפור מצוה לאכול כמבואר בש"ס ברכות (ח:) יעו"ש. וכתב הטור (או"ח סי' תד"ר) תני רב חייא בר רב מדפתי, ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש (אמור כ"ג ל"ב), וכי בתשעה מתענין והלא בעשירי מתענין, ללמדך שכל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי, והכי קאמר קרא, הכינו עצמכם בתשיעי לעינוי של מחר. ומדאפקיה רחמנא לאכילה בלשון עינוי, א"כ חשיב כמו עינוי כאילו התענה תשיעי ועשירי, פירוש כאילו נצטוה להתענות בשניהם. והוא מאהבת הקב"ה את ישראל שלא ציוה להתענות אלא יום אחד בשנה ולטובתם לכפר עונותיהם, וציוום שיאכלו וישתו תחלה כדי שיוכלו להתענות ושלא להזיק להם העינוי, משל למלך שהיה לו בן
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
סעודת מלוה מלכה משפיע שמחה וברכה משבת לשמחת הנישואין
איתא בזוהר הקודש (יתרו פח.) כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין. והיינו דשבת משפיע ברכה על ששת ימי המעשה. וצריך ביאור, הרי שבת הוא קודש ואיך יושפע על ימות החול. ויש לומר על פי מה שכתב זקיני בחידושי חתם סופר עמ"ס שבת (קנז.) "הנראה כך, הנה טעם סעודת מוצאי שבת נראה משום דמברכת השבת יתברך כל השבוע כידוע ממה שכתבו כל הספרים מזה. ואין מצוה נקראת אלא למי שגומרה, ואם כן לאחר שגמר מצות שבת כראוי אז אמרינן ברוך אתה בבואך בבוא השבוע, ובצאתך היינו בצאת השבת, ואין הברכה חלה על אתר ריקניא, לכן יסדר שולחנו במוצאי שבת שיהיה מקום שתחול הברכה עליו ויהיה עמו קשר יום השבת בכל השבוע בכל מעשי ידיו, ולזה נקראת מלוה מלכה, מלוה פירושו מחבר כמו (ויצא כ"ט ל"ד) הפעם ילוה אישי אלי, ופירוש מחבר המלכה עמו כל השבוע" עיי"ש. וכן כתב בחידושיו למסכת שבועות (כ:) עיי"ש. נמצא דההשפעה משבת על ימות החול הוא על ידי ממוצע דהיינו מלוה מלכה. ועל פי זה יובן טעם המנהג שעושין פארשפיל במוצאי שבת שלפני החתונה, כי זה משפיע ברכה ושמחה על החתונה שיהיה בשבוע הבא, יען שהוא מקשר ומחבר בין שבת לחול.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
רמז למנהג שחתן קורין לתורה בשבת לפני הנישואין
בגמרא תענית (כו:), ביום חתונתו זה מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש. נראה דמכאן רמז להמנהג שחתן קורין לתורה בשבת שלפני הנישואין, דאמרו חכמינו ז״ל (סוטה יז.) איש ואשה זכו שכינה ביניהם, הרי שבית של איש מישראל המתנהג לפי תורה הוא מקום השראת השכינה, והוא בבחינת בית המקדש שעליו נאמר (תרומה כ״ה ח׳) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ואיך זוכים להקמת בנין בית של קדושה, על ידי התורה. ועל כן קורין לחתן לתורה לפני חתונתו, והוא בבחינת מתן תורה, ועל ידי זה זוכה לבנין בית המקדש לבנות בית של קדושה. והיינו ביום חתונתו זה מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש, שקודם לבנין בית המקדש יש להקדים מתן תורה. ומה שאמרו דיום חתונתו זה מתן תורה, יתפרש על דרך שכתב ההפלאה ז״ל (כתובות ז:), לפרש נוסח הברכה מקדש עמו ישראל בחופה וקידושין, שהקב״ה קידש את ישראל ע״י לוחות הברית, ומה שכפה עליהם הר כגיגית הוא בבחינת חופה. ועיין הקדמת ספר המקנה. נמצא דמתן תורה הוא כענין יום חתונתו שיש בו חופה וקידושין.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
לא ימנע מלשאת אשה גם כאשר רואה שיצאו ממנו לעתיד בני דלא מעלי
כתיב (ויחי מ"ח ט') ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה. יש לדקדק מה שאמר "בזה". ורש"י כתב שהראה לו שטר כתובה. ויתכן על פי מה דאמרו רבותינו ז"ל (ברכות י.) בחזקיהו המלך שלא רצה לישא אשה דראה ברוח הקודש דנפקי מיניה בני דלא מעלי, אך חכמינו ז"ל הכריעו בהדי כבשא דרחמנא למה לך, כלומר שהוא מחוייב לקיים מצות פריה ורביה כציווי ה' ואינו יכול לפטור עצמו בגלל שיצאו ממנו בני דלא מעלי. ועל כן כשיעקב ראה את אפרים ואת מנשה וראה שעתידין לצאת מהם ירבעם ואחאב וכפירש"י, על כן תמה על יוסף שהוליד בנים כאלו. ועל זה השיב לו יוסף, בני הם אשר נתן לי אלקים "בזה" כלומר שאינו מחוייב לחשוב על בניו לעתיד ועל ידי זה לא יקיים מצות פריה ורביה כי הוא מחויב לראות רק "בזה" באשר הוא שם. ועל פי זה אתי שפיר לשון התרגום יונתן בניי הינון דיהב לי מימרא דה'. דצריך ביאור מה ענין כאן למימרא דה'. אך הכוונה היא לציווי ה' על פריה ורביה וכנ"ל.  
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
ענין הדמיון של הנושא אשה ואחר כך לומד תורה להקרבת מנחה דוקא
במנחות (קי.) ומנחה טהורה, זה הלומד תורה בטהרה, נושא אשה ואחר כך לומד תורה עכ״ל. וצריך ביאור אמאי דימו ענין זה של נושא אשה ואח״כ לומד תורה דוקא לקרבן מנחה ולא לשאר קרבנות. גם יש לדייק בלשון נושא אשה ואחר כך לומד תורה, והוי ליה למימר הלומד תורה אחר שנשא אשה. ונראה לפרש, על פי מה שאמרו במנחות (ב:) רבי שמעון אומר כל המנחות שנקמצו שלא לשמן כשרות ועלו לבעלים לשם חובה, שאין המנחות דומות לזבחים (דבזבחים שנזבחו שלא לשמן לא עלו לבעלים לשם חובה), שהקומץ מחבת לשום מרחשת מעשיה מוכיחין עליה לשום מחבת, חריבה לשום בלולה מעשיה מוכיחין עליה לשום חריבה, אבל בזבחים אינו כן, שחיטה אחת לכולן וזריקה אחת לכולן וקבלה אחת לכולן עכ״ד. הרי דקרבן מנחה שונה משאר קרבנות, כי במנחה ניכרת מיד בתחלת מעשהו איזו מנחה היא, ועל כן לא שייך בה לומר שעושהו שלא לשמה. וכמו כן בנושא אשה ניכר מיד אם כונתו לשם שמים, כדי שיוכל לבנות בית נאמן לה׳ וללמוד תורה בטהרה, שאם הוא נושא אשה שנתגדלה על ברכי התורה ממשפחה הגונה בישראל, הרי זה מוכיח שכונתו לישא אשה כדי שיוכל ללמוד תורה בטהרה. ועל כן זה שנושא אשה כדי ללמוד אחר כך תורה דימוהו דוקא למנחה, כי כמו במנחה מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו, כמו כן בנושא אשה צריך להיות מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו שכוונתו לשם שמים. ועל כן אמרו נושא אשה ואחר כך לומד תורה, ולא אמרו לומד תורה אחר שנשא אשה, דכונתם, דמיד כשהוא נושא את האשה צריך שיהא ניכר שכוונת
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
אשה בזכות שמסייעת לבנה ובעלה ללמוד תורה בכחה לנצח את יצר הרע
בגמרא ברכות (יז.) איתא, אמר ליה רב לרבי חייא, נשים במאי זכיין, באקרויי בנייהו לבי כנישתא (תנוקות של בית רבן היו רגילין להיות למדים לפני רבן בבית הכנסת. רש"י), ובאתנויי גברייהו בי רבנן (בית המדרש ששם שונים משנה וגמרא. רש"י), ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן (ממתינות לבעליהן ונותנות להם רשות ללכת וללמוד תורה בעיר אחרת. רש"י) עכ"ד. וצריך ביאור, מה ששאל רב נשים במאי זכיין, והלא נשים מצוות במצוות לא תעשה ובמצוות עשה שלא הזמן גרמא וכמבואר קידושין (כט.), ואם כן הן זכיין במה שמקיימין את המצוות שהן מצוות בהן.  ונראה ליישב, על פי מה שאמרו (קידושין ל:) אמר להם הקב"ה לישראל, בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו, שנאמר (בראשית ד' ז') הלוא אם תיטיב שאת (תתנשא על יצרך. רש"י), ואם אין אתם עוסקים בתורה אתם נמסרים בידו, שנאמר לפתח חטאת רובץ. הרי שאי אפשר לנצח את יצר הרע אלא על ידי לימוד התורה. ועיין ברכות (ה.) לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה. והשתא מכיון שנשים פטורות מתלמוד תורה וכמבואר בקידושין (כט:), אם כן תקשי דאיך הן יכולות לנצח את יצר הרע. וזה ששאל רב לרבי חייא נשים במאי זכיין, במאי הן מנצחות ליצר הרע, דזכיין פירושו נצחון וכאמרם (ברכות פ"א מ"ה) ולא זכיתי ופירש הרע"ב לא נצחתי, ודומה לו בש"ס נדה (לח:) בהא זכנהו רבי אלעזר לרבנן כל
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
זיווגו של אדם ברכה היא לו
כתיב (בראשית ב' י"ח) ויאמר ה' אלקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. כשלוקחין מ"עזר" כמספר "האדם", נשאר זכ"ר היינו ברכ"ה. ובא לרמז שיהיו כבשר אחד ובהעזר לא יהיה האדם לבדו. או יש לומר על פי שאמרו (נדה לא.) אשה מזרעת תחילה יולדת זכר, והיינו כשלוקחין את "האדם" מה"עזר" שהוא האשה, נשאר זכ"ר שיולדת זכר. ובפשטות יש לומר דאמרו (יבמות סב:) השרוי בלא אשה שרוי בלא ברכה, וע"כ כשמצרפים "ברכה" ל"האדם" נעשה בגימטריא "עזר", והיינו לא טוב היות האדם לבדו בלא ברכה, אצרף עמו ברכה ועי"ז אעשה לו "עזר" כנגדו.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
הקב"ה נתן האשה לאיש שבכל אופן יהא לטובתו
כתיב (בראשית ב' י"ח) ויאמר ה׳ אלקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. ואמרו חכמינו ז״ל (יבמות סג.), זכה עוזרתו לא זכה כנגדו, ופירש״י כנגדו חלוקה עליו וסותרת דבריו עכ״ד. ויש לעיין, הלא בקרא נאמר לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו, הרי מבואר דהעזר כנגדו הוא לטובתו, וא״כ איך אפשר לדרוש דכנגדו היינו שהיא חלוקה עליו וסותרת דבריו, שהיא לרעתו, דנמצא דהדרש הוא היפוך מהפירוש הפשוט של הפסוק. ונראה לפרש, דאמרו חכמינו ז״ל (ברכות יז.), נשים במאי זכיין, דנטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן, ופירש״י ממתינות לבעליהן ונותנות להם רשות ללכת וללמוד תורה בעיר אחרת עכ״ד. הרי דמפרש דנטרין מלשון המתנה. אולם נראה לפרש דנטרין גם מלשון שמירה – דתיבת נטרין שהוא תרגום של שמירה יש לה שני פירושים, שמירה והמתנה וכענין (וישב ל"ז י"א) ואביו שמר את הדבר – והכוונה, שאם הבעל זוכה והוא מתמיד בלימודו ונפשו חשקה בתורה, אז מקבלת אשתו שכר במה שהיא ממתינה עליו עד שיבוא מבי מדרשא. אבל יש שהבעל מתרשל בלימוד התורה, ואז צריכה אשתו לשמור עליו שילך לבית המדרש ללמוד, והיא צריכה לעוררו ולחזקו ללמוד התורה, ואז היא מקבלת שכר על שהיא שומרתו שילמוד תורה. נמצא דנטרין לפעמים מתפרש שהיא ממתנת, ולפעמים מתפרש שהיא שומרת. וזה שנאמר, לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו, שהקב״ה נתן האשה לאיש שיהא בכל אופן לטובתו, ואיך יהא לטובתו, אם זכה הבעל שהוא עצמ
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
דוקא בארץ ישראל אמרו מצא או מוצא
כי שם מושגח האדם ע"י הקב"ה בעצמו ואין לאדם חלק בזיווגו בגמרא ברכות (ח.), במערבא כי נסיב אינש איתתא אמרי ליה הכי מצא או מוצא, מצא דכתיב (משלי י"ח כ"ב) מצא אשה מצא טוב, מוצא דכתיב (קהלת ז' כ"ו) ומוצא אני מר ממות את האשה. וצריך ביאור אמאי אמרו דוקא במערבא כן ולא בשאר ארצות. ונ״ל דהנה מה ששאלו מצא או מוצא, כתבו לפרש דהא אמרו חז״ל (מועד קטן יח:) מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה׳ אשה לאיש עיי״ש, ועל כן מי שמאמין שהקב״ה הוא שהמציא לו זיווגו ולא כחו וחילו עשה זאת, נמצא שאשתו באה לו בדרך מציאה ואז טוב לו. והיינו מצא אשה מצא טוב, שיודע שאשתו באה לו בדרך מציאה הבאה בהיסח הדעת (כסנהדרין צז:) ולא מכחו. אבל מוצא אני מר ממות את האשה, שאם הוא חושב שהוא עצמו מצאה בכחו ובחילו, כי אז מר ממות. [ומה שהוצרכו לומר דמצינו בתורה ונביאים וכתובים כי מה׳ אשה לאיש, דיש בבריאה שהוא בבחינת תורה, ויש בבחינת נביאים, ויש בבחינת כתובים, וסלקא אדעתין דהא דמה׳ אשה לאיש היינו רק בבחינת עולם של תורה שהיא גבוה מעל גבוה, אבל בעולמות התחתונים יותר אפשר דצריך לעשות השתדלות גם מעצמו, ועל כן אמרו דהן בבחינת תורה והן בבחינת נביאים וכתובים, רק מה׳ אשה לאיש ואין לאדם חלק בו]. אולם יעויין בשו״ת חת״ס (או״ח סי׳ נ״ה), שכתב בטעם שאין מברכין שהחיינו על נשיאת אשה, כי אין מברכין שהחיינו אלא בדבר התלוי בהקב״ה בלבד, כקדושת הזמן וקנין כלי חדש וכדומה, אבל דבר
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
מה' אשה לאיש הענין שהביאו הוכחה משלשה מקומות תורה נביאים כתובים
בגמרא מועד קטן (חי:), מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה׳ אשה לאיש, מן התורה דכתיב (חיי שרה כ"ד נ') ויען לבן ובתואל ויאמרו מה׳ יצא הדבר, מן הנביאים דכתיב (שופטים י"ד ד') ואביו ואמו לא ידעו כי מה׳ היא, מן הכתובים דכתיב (משלי י"ט י"ד) בית והון נחלת אבות ומה׳ אשה משכלת. וצריך ביאור, מה הצורך להביא משלשה מקומות כי מה׳ אשה לאיש, ולא סגי להביא מן התורה בלבד. ונראה דמן התורה ידעינן רק כי מה׳ אשה לאיש היכי שנראה בעליל שזה הוא זיווגו מן השמים, וכענין נישואי רבקה ויצחק שנתקיימו כל הסימנים שאליעזר עבד אברהם עשה לעצמו, והיה נראה לעין כל, שהוא מן השמים, וכמו שאמרו לבן ובתואל כי מה׳ יצא הדבר. ברם לפעמים ״ואביו ואמו לא ידעו כי מה׳ היא״, שאין להם סימן מן השמים שזיווג זה הוא מאת ה׳ –  על זה בא הכתוב השלישי ״בית והון נחלת אבות ומה׳ אשה משכלת״, שאם היא אשה משכלת ביראת ה׳ ומאמינים באמונה שלימה שהזיווג היא מאת ה׳, כי אז הוא יכול להיות סמוך ובטוח שהקב״ה הנחהו בדרך האמת, והמציא לו את זיווגו הראוי לו, כי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו, ואין הקב״ה מביא תקלה על ידי צדיקים. וזה שנרמז בקרא (תרומה כ״ה ח׳–ט') ״ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו״, ופירש״י ועשו לי מקדש בית קדושה. והכונה כי כל בית של ישראל המתנהג על פי התורה הוא מקדש מעט, בית של קדושה, וכאמרם ז״ל (סוטה יז.) א
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
ענין המנהג לברך שהזיווג יעלה יפה
מנהג ישראל שמברכין לחתן וכלה שהזיווג יהא עולה יפה. ונראה לפרש לשון "עולה יפה", על פי דאיתא במדרש (בראשית רבה פס"ח ס"ד) מטרונה שאלה את רבי יוסי בן חלפתא, אמרה לו לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו, ואמר לה לששת ימים, אמרה לו מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו, אמר לה הקב"ה יושב ומזווג זיווגים בתו של פלוני לפלוני, אמרה לו ודא היא אומנתיה אף אני יכולה לעשות כן, כמה עבדים כמה שפחות יש לי לשעה קלה אני יכולה לזווגן, אמר לה אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף. הלך לו רבי יוסי בר חלפתא. מה עשתה, נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות אמרה פלן יסב לפלונית ופלונית תיסב פלוני, וזיווגה אותן בלילה אחת, למחר אתון לגבה דין מוחא פציעא ודין עינו שמיטא דין רגליה תבירא, אמרה להון מה לכון, דא אמרה לית אנא בעי לדין, ודין אמר לית אנא בעי לדא, מיד שלחה והביאה לרבי יוסי בן חלפתא אמרה לו לית אלוקי כאלקיכון אמת היא תורתכון נאה ומשובחת, יפה אמרת, אמר לא כך אמרתי לך אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף, הקב"ה מה עושה להן מזווגן בעל כרחן שלא בטובתן. אמר רבי ברכיה כלשון הזה השיבה רבי יוסי בן חלפתא הקב"ה יושב ועושה סולמות, משפיל לזה ומרים לזה ומוריד לזה ומעלה לזה, הוי אומר (תהלים ע"ה) אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים. ומבואר, שכאשר הקב"ה רוצה לזווג זיווג, ויש שאינם רוצים בזיווג זה כי אחד מהם חושב עצמ
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
ענין המנהג לכתוב בשטר תנאים המגיד מראשית אחרית
נהגו לכתוב בשטר תנאים, המגיד מראשית אחרית הוא יתן שם ושארית לאלה דברי התנאים והברית וכו'. וכתב בס׳ נחלת שבעה (סימן ט׳ אות א׳) שלא במקרה נפל כן שיכתבו נוסח זה, אלא שהוא תפלה על העתיד שיגיע לאחרית טוב, כי כמה פעמים אינו מגיע לאחרית טוב ונתפרדו זה מזה, ועל כן כותבין המגיד מראשית אחרית, השם ברוך הוא שיודע מה שיהיה באחרית, הוא יתן גם פה אחרית טוב ושארית לדברי התנאים והברית שנדברו והותנו בין שני הצדדים עיי״ש. ויש לפרש עוד, על פי אמרם ז״ל (סוטה ב.) ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני, והיינו בזיווג ראשון, אבל זיווג שני הוא לפי מעשיו עיי״ש. וכתב בשו׳׳ת זקיני חתם סופר (ח״ז סי׳ ל״ד) ששמע פירוש כמדומה בשם האריז״ל, דידוע דאיתתא היא פלגא דגופא, ואין הצורה שלימה אלא עם אשתו, ולכן בתחלת הבריאה נבראו דו פרצופים (ברכות סא.), ואף עתה שחלקן הקב״ה, עכ״פ בשעה היצירה נבראת תיכף עמו בת זוגו שלא יהיה ח״ו חסרון בבריאת הבורא יתברך, ואז מזווגין לו עזר כנגדו כפי הנאות לו לגוף זה ובמזל זה כפי מזגו, וזה נקרא זיווג ראשון. אבל לאחר צאתו לאויר העולם, והוא משתנה לכמה גוונים כפי בחירתו צדיק או רשע או בינוני, וטבעו משתנה על ידי מעשיו ממה שהיתה בעת הבריאה, אז גם זיווגו ישתנה כפי הנאות לו עמה, וזהו הנקרא זיווג שני שהיא לפי מעשיו דעכשיו עיי״ש. והנה כן מבואר בס׳ תורת משה להרה״ק מהר״ם אלשיך ז״ל (חיי שרה כ״ד נ׳) בשם חכמי האמת, כי קודם י
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
שליחות בשמחת שדוכין
עובדא שמעתי מפה קודש הגאון בעל דובב מישרים מטשעבין זצ"ל, איך שזקיני רבינו הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל שידך את בתו עם חתן מעיר בראד, ובהיות הגרע"א איש חלש ולא היה יכול לנסוע בעצמו אל השמחה, ביקש את הגאון מוה"ר אפרים זלמן מרגליות ז"ל בעל שו"ת בית אפרים, שהוא יהיה שלוחו בשמחת השדוכין. והגאון רא"ז ז"ל השתהה זמן רב במסיבת השמחה, מה שלא היה דרכו בכך לשבת במסיבת מרעים זמן ארוך. וכששאלוהו למה הוא מאריך בישיבה שלא כדרכו, ענה שמכיון שהוא עכשיו שליחו של הגאון מוה"ר עקיבא איגר ז"ל, על כן הוא מרבה בישיבה כדי שיתארך זמן שליחותו להיות שלוחו כמותו של הגרע"א ז"ל. ויש לבאר ענין הנהגה זו, על פי מה שנאמר (שלח י"ג ג') וישלח אותם משה ממדבר פארן על פי ה' כולם אנשים ראשי בני ישראל המה. פירש"י כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות ואותה שעה כשרים היו עכ"ד. וכתב מהר"ל בס' גור אריה וז"ל, אבל משנשלחו והיו שלוחים של רשעים, למדו ממעשיהם ונעשים כמו המשלחים עצמם, לפיכך כאשר נתמנו כשרים היו, ואחר המינוי מיד רשעים היו, ולפיכך אמר לקמן (רש"י פסוק כ"ו) מקיש הליכתן לביאתן שאף הליכתן בעצה רעה, ולא קשה הא דאמר כאן שהיו כשרים באותה שעה עכ"ל. ומבואר מדבריו ז"ל, דהשליח מקבל מדות ומעלות המשלח, ואין השליח רק כעושה מעשה קוף בעלמא למען המשלח, אלא שהשליח נעשה במהותו כענין המשלח, וזהו הכונה שאמרו חכמינו ז"ל (קידושין מא:) ש
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
על האדם לדעת שהוא רק המתחיל ואילו הגמר לטובה הוא רק ביד הקב"ה
איתא בכתובות (ח.) רבינא איעסק ליה לבריה בי רב חביבא ובריך משעת אירוסין, אמר קים לי בגוייהו דלא הדרו בהו, לא אסתייע מילתא והדרי בהו. יש לפרש דחכמינו ז"ל הודיעונו, כי צריך לדעת שהאדם אינו יכול לעשות אלא התחלה בלבד, אבל הגמר לטובה הוא רק ביד השי״ת, וכענין בורא עולם בקנין השלם זה הבנין, כי ההשלמה היא ביד ה׳. ועל כן הואיל שאמר רבינא קים לי בגוייהו דלא הדרו בהו, ואמר קים לי, דמשמע שהדבר תליא בו בעצמו, ולכן נסתלקה ממנו ההשגחה והסייעתא מן שמיא. והיינו לא אסתייע מילתא מן השמים כיון שסמך על כח עצמו, ולבסוף הדרי בהו, והיא כשגגה שיצאה מלפני השליט, דאע״ג דרבינא היה צדיק גדול, אבל סביביו נשערה מאוד. וה׳ הטוב יכפר.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
קשרי שידוכין
מעשה בשדכן שרצה לשדך שני גבירים ענבי הגפן בענבי הגפן, אולם הגבירים התווכחו ביניהם הרבה על גודל הנדוניא ולא יכלו להשתוות, עד שהשדכן חשב תחבולה שהזמינם לפונדק אחד כדי ששם ישאו ויתנו על ענין השידוך, ובחשאי הזמין השדכן בעלי כלי זמר שיתחבאו תחת המלון, ואמר להמזמרים שכאשר יראו סימן מהשדכן, אז יתחילו לשיר שירי חתונה ואירוסין. והנה כך הוה שהמחותנים התוועדו לפונדק אחד והתווכחו זמן רב על עניני השידוך, וכאשר ראה השדכן שאינם באים לעמק השוה, רמז לבעלי השיר שיתחילו לנגן, והנה התחילו לנגן בקול גדול סימן טוב ומזל טוב וניגוני חתונה, עד שתהום כל העיר והתכנסו להפונדק אנשים נשים וטף ושאלו על פשר הדבר, והשיבו להם ששני הגבירים עשו שידוך ביניהם, וכל הקהל התחיל לצעוק ולזמר מזל טוב מזל טוב, והמחותנים בראותם שכל אנשי העיר הקדימו נעשה לנשמע הוכרחו להשתוות ביניהם ולגמור את השידוך. על פי משל זה יש לפרש ענין שמחת תורה ביום שמיני עצרת, שהוא סיום ימי החג. והנמשל הוא, ישראל ואביהם שבשמים הם שני מחותנים שצריכים להשתדך, אולם הרבה עקולי ופשורי ישנם ביניהם כי העוונות מעכבים והשטן מקטרג, והנה בימים הקדושים של ראש השנה ויום הכיפורים וסוכות עושים תשובה ומתווכחים איך להשתוות ולהתקרב אל הקב״ה, וכענין (ישעיה א' י"ח) לכו נא ונווכחה יאמר ה׳ אלקיכם, והנה חוששין אולי עדיין לא באנו לעמק השוה והשטן עומד כנגדם לקטרג, ועל כן מתחילין לשיר ולשמוח עם התור
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
אם כופין על נשיאת אשה
איתא (אבות דרבי נתן פכ"ו מ"ד) כל הנושא אשה שאינה מהוגנת לו עובר משום חמשה לאוין, משום לא תקום, משום לא תטור, ומשום לא תשנא אחיך בלבבך, משום ואהבת לריעך כמוך, ומשום וחי אחיך עמך. בתוספות יו"ט (ריש יבמות), הביא מהרמב"ם שאין לבית דין לכוף אדם עד שישא אשה, אבל ברא"ש יבמות (סה.) כתב שהיה נכון לכוף לישא אשה כדי לקיים מצות פריה ורביה, וכמו בשאר מצוות עשין שמכין אותו עד שתצא נפשו עיי"ש. ועיין בשו"ע אהע"ז (סי' א' ס"ג) ושם (סי' קנ"ד ס"י). ויש לעיין בדעת הרמב"ם ז"ל, דאין כופין על נשיאת אשה, ומאי שנא משאר מצוות שכופין אותו וכגון שאמר סוכה איני עושה וכמבואר בכתובות (פו.). ונראה דטעמו ז"ל משום דלא שייך לכופו שישא אשה דשמא לא מצא אשה המהוגנת לו ואם יישאנה בכפיה נמצא עובר בחמשה לאוין, ואין יכולין בית דין לכופו לישא אשה כשהוא עומד וצווח שאינו חפץ באשה זו, ומי יימר איזו אשה היא המהוגנת לו והדבר תלוי בתבנא דלבאי, ולא שייך כפייה בזה. ואדרבה איסורא קעבדי בית דין אם יכופו אותו, דשמא מתוך כפייה ישא את שאינה הגונה לו ויבוא לידי עבירת חמשה לאוין.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
בן שמונה עשרה לחופה
איתא (אבות פ"ה מכ"א) בן שמונה עשרה לחופה. וכתב בתוס' זקיני הגרע"א ז"ל, היינו מתחילת י"ח. [וכן מוכח מתרגום יונתן (ויגש מ"ו כ"א) שכתב, וחופים, דבזמן דאתפרש מיניה הוא בר תמניסר שנין וחזי לכילת הילולא עכ"ד, וקשה דהרי בקרא (וישב ל"ז ב') כתיב ויוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה את אחיו בצאן, ומבואר דיוסף היה בן י"ז כשנפרד מבנימין, ואמאי אמרו בר תמניסר, ומוכח דהא דבן י"ח לחופה היינו כשנעשה בן י"ז דהיינו תחילת י"ח]. ויש לתמוה, דאם כן אין זה דומה להא דאמרו לעיל בן י"ג למצוות, דהתם ודאי מיירי בן י"ג שנה ויום אחד דזולת זה לא הוי גדול. שוב ראיתי ברמב"ם (פט"ו מאישות ה"ב) שכתב ואימתי האיש נתחייב במצוה זו מבן שבע עשרה שנה, וכתב עליו הרב מגיד וזה לשונו "בכאן מצאתי נוסחאות חלוקות בדברי רבינו, ויש מהן שכתוב מבן י"ז, ובמסכת אבות שנינו בן י"ח לחופה, ונראה לי שאם הנוסחא הכתוב בה מבן י"ז היא אמתית, שפירושה משעברה שנת י"ז והוא בן י"ז שלימים, ומכל מקום האמתית היא לפי דעתי מבן י"ח כלשון המשנה ופירוש משנכנס לכלל י"ח" עכ"ל. ומכאן מקור דברי רבינו רע"א ז"ל. וגם בב"ש (אהע"ז סי' א' סק"ג) כתב שם הרב המגיד דמצוה שישא בתחלת י"ח. אולם ראיתי בבית יוסף (אהע"ז סי' א') שהעתיק מלשן הרב המגיד "ומכל מקום האמתית היא לפי דעתי בן י"ח כלשון המשנה ופירוש משנכנס לכלל י"ט". ו
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
ענין השכר למאן דרחים או דדחיל או דמוקיר רבנן
איתא בשבת (כג:) – על פי גירסת הגר"א ז"ל – אמר רבא דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן, דדחיל רבנן הוו ליה חתנוותא רבנן, דמוקיר רבנן הוא גופיה הוי צורבא מרבנן. ויתבאר על פי דברים קילורין לעינים של רבינו הקדוש מהר"ל מפראג ז"ל בס' נתיבות עולם (נתיב התורה פי"א) וזל"ק "ובפרק שלישי דמכות (כב:) אמר רבא כמה טיפשאי שאר אינשי דמקמי ספר תורה קיימי, ולא קיימי קמיה גברא רבא, שהרי התורה אמרה (תצא כ"ה ג') ארבעים יכנו, ואתו רבנן ובצרי להו חדא. בא להודיע על מעלת החכם, שלא יאמר האדם כי בעל תורה הוא כמו שאר אדם, ואין שם תורה נקרא עליו רק אדם שיודע תורה, ודבר זה אינו, רק כי התלמיד חכם כמו עצם התורה, ויש לו דמיון גמור אל התורה. ובודאי דבר זה הוא הטעם שאמרה התורה לא תסור ימין ושמאל מכל אשר יורוך, כי החכמים הם עצם התורה ג"כ, וכמו שגזר הקב"ה ונתן התורה לישראל כך נתן החכמים, והם ג"כ עצם התורה, כי לא דבר רק הוא דבריהם. ובפרק חלק (סנהדרין צט:) המבזה תלמיד חכם הוי מגלה פנים בתורה, כי התלמיד חכם הוא עצם התורה, שאל"כ לא היה בידם כח למעט מן ארבעים מכות, אפילו יש בידם דרש מכל מקום אם לא היו החכמים עצם התורה אין ראוי לפחות דבר מן התורה על ידי החכמים שדרשו או קבלו כך, כי הם פוחתים מן התורה, כי בתורה כתיב בפירוש ארבעים יכנו, אלא שגם החכמים עצם התורה, והתורה יש בה כח לפרש התורה. ולכך אמר כמה טפשאי דקיימי קמיה ספר תורה ולא קיימי קמיה גברא רבא, כ
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
ענין השכר למי שמוקיר רבנן הוו ליה חתנוותא רבנן
בגמרא שבת (כג:) דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן, דמוקיר רבנן הוו ליה חתנוותא רבנן. וכתב מהר״ל בחידושי אגדה שם, דברחים רבנן שאוהב תלמידי חכמים כגופו, בשכר זה הוו ליה בנין רבנן שהבן הוא כגופא חדא עם אביו, ומקבל שכר מדה כנגד מדה, ומוקיר רבנן שמכבד תלמידי חכמים מקבל שכר מדה כנגד מדה דהו״ל חתנוותא דרבנן, שמתכבד על ידי חתנו שהוא רבנן עכ״ל. וצריך ביאור אמאי הכבוד הוא דוקא על ידי חתנו ולא על ידי בנו. ונראה דהנה חזינן דחז״ל (פסחים מט:) שבחוהו למעלה לבת תלמיד חכם ולא לבן תלמיד חכם, והטעם כי בן תלמיד חכם אין הכרח שהוא תלמיד חכם, כי התורה אינה ירושה, ואף אם אביו תלמיד חכם עדיין אין ראיה שגם בנו הוא תלמיד חכם. כי הוא עצמו צריך ללמוד. אבל בת פטורה מתלמוד תורה, וכל מעלותיה הן רק מה שהיא מקבלת מן האב, ועל כן יש מעלה בבת שאביה תלמיד חכם כי כל מעלותיה היא מהאב שהוא תלמיד חכם. ומעתה מי שיש לו בן תלמיד חכם אין זה כבוד לאביו, דשמא למד הבן בעצמו בלא רצון אביו, אבל כשיש לו בת הראויה להנשא לתלמיד חכם, הרי זה מוכיח שאביה גידלה לתורה, שהרי היא עצמה פטורה מתלמוד תורה, וכל מעלתה שרכשה עד שהיא ראויה להנשא לתלמיד חכם, היא רק בזכות אביה. ועל כן מאן דמוקיר רבנן שמכבד תלמידי חכמים מקבל שכר מדה כנגד מדה דהו״ל חתנוותא דרבנן, דחתנוותא רבנן הוא כבוד לאביה, שכאשר הוא זוכה שחתנו הוא תלמיד חכם ועל כרחך משום שבתו ראויה להנשא לתלמיד חכם, הרי זה מורה שהוא חינך את בתו למ
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
ישיא אשה כשרה לבניו כדי שיתקיימו לדורי דורות
אמרו חכמינו ז״ל (ביצה טו:) הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר, שנאמר (תהלים צ"ג ד') אדיר במרום ה׳, אי נמי אדרא כשמיה, דאמרי אינשי מאי אדרא דקיימא דרא דרא. ויש לפרש דהנה נכסיו הם בניו של אדם, וכמו שכתב הרמב״ם (פ"ו מתשובה ה"א) דבניו הקטנים הם קניני האדם. והרוצה שיתקיימו נכסיו על דרך הישרה, יטע בהן אדר, דהיינו שישיאם אשה בבחינת אדר, דנטיעה רומזת על זיווג וכמו שאמרו (שבח קיח:) נטעתי חמשה ארזים בישראל, והיינו שישיאם אשה כשרה באופן כזה שיהא קיימא לדרא דרא, ואז מובטח לו שיתקיימו נכסיו. ובבחינה זו יש לפרש קרא (תשא ל' ל"א) ואל בני ישראל תדבר לאמור שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם. דהנה מצינו משיחה בכלי שרת ומשיחה בכהנים, ואלו בישראל לא נמצא משיחה כלל לקדשם. וזה שאמר הכתוב, ואל בני ישראל תדבר לאמור, אף שאין בהם משיחה בפועל ממש, אבל שמן משחת קודש יהיה זה לי, שמשיחתם הוא לדורותיכם, כלומר אם תחנכו לדורותיכם על דרך התורה והיראה, הנה זו היא משיחתכם. דהא תועלת המשיחה היא שכל הנוגע בהם יקדש, וכמו כן אם יהא זרעו כיוצא בו, זוהי משיחת ישראל, והיינו לדורותיכם, על ידי המשכת הדורות. גם יש לפרש דלהאמור נכסיו של אדם הם צאצאיו, ואם רוצה שיתקיימו בדרך התורה, יטע בהן בחינת חודש אדר, דהנה בשעת מתן תורה כפו עליהם הר כגיגית, אבל הדר קבלוהו בימי אחשורוש ברצון ובשמחה וכש"ס שבת (פח.), נמצא שחודש אדר הוא זמן של קבלת התורה מתוך שמחה. והנה כשה
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
חתן תלמיד חכם צריך להיות גם ברו כתוכו מעוטר בזקן ופיאות
כתיב (תרומה כ"ה י') ועשו ארון עצי שטים וגו׳ וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו. אמרו חכמינו ז״ל (יומא עב:) מכאן לתלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם. ומזה נלמד גם לתלמיד חכם צריך שיהא גם ברו כתוכו, דהא בעינן שיהא זהב טהור מבית ובחוץ, דהיינו שילבש מדא דרבנן כדי שתהא לו צורה של תלמיד חכם, ולא סגי אם הוא תלמיד חכם בתוכו אלא יהא כתלמיד חכם גם מברו, וזה מוסר השכל לחתן תלמיד חכם שיהא מעוטר בזקן ופיאות כיאות לתלמיד חכם גם מברו.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
נלמד מיתרו שלא נתרצה לשאת את בתו כי אם לאיש חשוב
כתיב (שמות ב' כ"א) ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפורה בתו למשה. טעם שכפל לומר למשה, עיין באוה"ח ז"ל. וי"ל דהנה הם אמרו עליו (ב' י"ט) איש מצרי הצילנו, ואם כן סלקא דעתך שיתרו לא דקדק למי לתת בתו והיה משיאה למי שירצה לקחתה כי אין לה שום חשיבות, ועל כן אמר כי יתרו נתרצה לתת את צפורה בתו דוקא למשה שהיה חשוב.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
המשיא בתו לתלמיד חכם סימן שדבוק בשכינה
כתיב (נצבים ל' כ') לאהבה את ה' אלקיך לשמוע בקולו ולדבקה בו. אמרו חז"ל (כתובות קיא:) וכי אפשר להדבק בשכינה והכתיב כי ה' אלקיך אש אוכלה, אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה עיי"ש. ומשמע דלא סגי בדבקות בשכינה במחשבה, אלא דווקא על ידי שמשיא בתו לתלמיד חכם, כי הקרוב ביותר לאדם הוא זרעו, ואם כן כשנותן בתו לתלמיד חכם, סימן שמתדבק בתלמיד חכם בעצם מעצמו. וכן כשמהנה תלמידי חכם מנכסיו, דאף שממונו של אדם חביב עליו מכל מקום הוא נותן לתלמיד חכם, וזה מראה שהוא דבוק לתלמיד חכם וממילא דבוק בשכינה. וכמו שכתב בשו"ת מהרי"ל (סימן א') שתלמיד חכם הוי דבר שבקדושה מחמת דברי תורה שבלבו, כדדרשינן (חגיגה כז.) ק"ו תלמידי חכמים שכל גופן אש, וכן ההוא צורבא מרבנן דרתח אורייתא הוא דמרתחא ליה (תענית ד.), וכן מצינו מעשים משונים שעשו בתפלתם, וכשהיו דורשים נשרפו עצי השדה ועוף הפורח, ופירשו התוס' (סוכה מח. וחגיגה טו.) דהדברים שמחים כיום נתינתם באש, וכל זה מורה דתלמיד חכם הוי דבר שבקדושה עיי"ש, ועל כן הדבק בתלמיד חכם שהם עצם הקדושה ממילא דבוק בשכינה.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
הנושא בת תלמיד חכם שכרו שיודעת להעריך גודל מעלתם של תלמידי חכמים
איתא בפסחים (מט.) ת"ר לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם וכו'. בזה יתבאר מה שנאמר (בהעלותך י"ב א') ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האשה הכושית אשר לקח. וצריך ביאור על כפל הלשון כי אשה כושית לקח. ונראה לפרש, דהנה רש"י כתב דמרים ואהרן דיברו במשה על שפירש מן האשה. ולכאורה מה זו טענה, הלא כתב זקיני בשו"ת חתם סופר (חיו"ד סי' קמ"ט), באשת חבר שמצאה בעד הבדיקה מראה ושאלה לחכם וטיהר, אבל בעלה רוצה להחמיר על עצמו דלא גרע מבהמה שהורה בה חכם (חולין מד:), אם מותר לו להחמיר, או דילמא לאו כל כמיניה להחמיר על עצמו להפקיע שיעבודו דנשתעבד לאשתו בעונה האמורה בתורה, והיא משיבה אנא על מרא דאתרא אסמיכנא ולא בעינא להחמיר על נפשי יותר מן החיוב, ואי משום בהמה שהורה בה חכם הא מצוה דיליה הוא ולדילה מאי איכפת לה. והשיב דכיון שכן דרכן של פרושים שבישראל להזהר מדבר שהורה בו חכם, נהי דבשעת הנישואין לא היה בעלה מתנהג עדיין בפרישות, רק כשאר תלמידי חכמים, מכל מקום לא מצי לטעון דלא קבלית עלי שתהיה חסיד ופרוש, אלא אמרינן כיון שנישאת לבן תורה, רגיל הוא זה שעתיד להיות פרוש וחסיד, וזקני תלמידי חכמים כל זמן שמזקינין דעתן מתוספת עליהם (שבת קנב.), וכשם שאמרו אשרי לנשותיהן של אלדד ומידד שזכו לנבואה הוא הדין כל מדרגת עבודה שמחה היא לאשתו, וכשצווחת, אמרינן השתא הוא דאתרעי ומעולם לא נשתעבד לה זה עכ"ד. ועיין בס' נתן פריו על הלכות נדה (סי
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
הענין לישא בת תלמיד חכם
אמרו חכמינו ז"ל (פסחים מט.) תנו רבנן לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם שאם מת או גולה מובטח לו שבניו תלמידי חכמים. ויש לומר הטעם, דאף שמת ילמדו נכדיו תורה מאמם שהיא בת תלמיד חכם, כדכתיב (משלי א' ח') ואל תטוש תורת אמך. הדביקות בה' מתבטא גם אם מוכן להשיא בתו לתלמיד חכם איתא במדרש (במדבר רבה פכ"ב ס"א) על הכתוב (עקב י' כ') אותו תעבוד ובו תדבק, וכי יכול אדם לידבק בשכינה, אלא כל המשיא בתו לתלמיד שקורא ושונה ועושה פרקמטיא ומהנהו מנכסיו זהו שנאמר עליו ובו תדבק. דקדקו לומר ל"תלמיד שקורא ושונה" לומר דעדיין אינו בגדר תלמיד חכם שהוא רך בשנים. אלא שמכיון שהוא קורא ושונה ועושה פרקמטיא באופן שיוכל ללמוד ולהתפרנס, מובטח שבסופו יהא תלמיד חכם. והנה חזינן דדביקות בה' לא מהני על ידי תורה ותפלה גרידא, כי עיקר הנסיון הוא אם הוא מוכן ליתן בתו לתלמיד חכם ולהנהו מנכסיו זהו דביקות בהשי"ת דהיינו דביקות בתלמיד חכם.  
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
ענין המשיא בתו לתלמיד חכם
שדימוהו דוקא לענבי הגפן בענבי הגפן בגמרא פסחים (מט.), ת״ר לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם, וישיא בתו לתלמיד חכם, משל לענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל. וצריך ביאור אמאי דימו דוקא לענבי הגפן בענבי הגפן ולא לשאר פירות. גם צריך ביאור לשון דבר נאה ומתקבל. ונראה לפרש, דהנה באיסור כלאים מצינו כמה מדרגות, כלאי זרעים אינם אסורים אלא בארץ ישראל אבל בחוץ לארץ מותרים (רמב״ם פ"א מכלאים ה״ג), וכלאי אילנות אסורים אף בחוץ לארץ (רמב״ם שם ה״ה), ומכל מקום אם הרכיב אחד מהם הרי זה מותר באכילה שלא נאסר אלא זריעתן בלבד (רמב״ם שם ה״ז). אבל כלאי הכרם אסור בהנאה ושורפין אותו (רמב״ם שם פ"ה ה"ז). ומבואר מזה, כי טבע הכרם אשר בשום אופן אינו רוצה להזדווג אלא במינו בלבד, ואם הרכיבוהו מין בשאינו מינו, לא זה בלבד שהוא לוקה אלא אף בדיעבד נאסר הכלאים בהנאה ואסור לקיימו, ואינו דומה לשאר פירות כלאים אשר בדיעבד מותר לקיימם – ועיין ספר החינוך (מצוה רמ״ד) טעם איסור הרכבה כי על ידי תערובת שני מינים יחסר שלמותן עיי״ש –  ואיתא בזוה״ק (ויחי רלט:) אמאי אתקריאת ישראל גפן, מה גפן לא מקבלא עלה נטיעה אחרא, הכי נמי כנסת ישראל לא מקבלו עלה אלא לקוב״ה עיי״ש. ומבואר דגפן אינו מקבל הרכבה ממין אחר. לכן כאשר חכמינו ז״ל רצו להדגיש את גודל החשיבות והחיוב שתלמיד חכם יהא נושא דוקא בת תלמיד חכם, וכן שבת תלמיד חכם תהא נישאת דוקא לתלמיד חכם, אמרו
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
עיקר האמונה שהכל בידי שמים וביחוד בזיווג שגלוי ונראה בחוש העינים
כתיב (ראה י"א כ"ו) ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וכו׳ את הברכה וגו׳ וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים. פירש״י הא למדת שכל העובד עבודה זרה הרי הוא סר מכל הדרך שנצטוו ישראל, מכאן אמרו כל המודה בעבודה זרה ככופר בכל התורה כולה. וצריך ביאור דפשיטא שכל המודה בעבודה זרה ממילא כופר בכל התורה כולה. וי״ל הכונה דאף אם מאמין בהשי״ת אלא שחושב שיש ממש גם בעבודה זרה דהיינו שתולה הצלחתו במעשה ידיו, וזה עבודה זרה שהוא מאמין גם בזרות זולת הקב״ה, הרי זה ככופר בכל התורה, דעיקר האמונה שהכל בידי שמים.   וביחוד בזיווג שאמרו (מועד קטן חי:) מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה׳ אשה לאיש, מן התורה דכתיב (חיי שרה כ"ד נ') מה׳ יצא הדבר, מן הנביאים דכתיב (שופטים י"ד ד') ואביו ואמו לא ידעו כי מה׳ היא, מן הכתובים דכתיב (משלי י"ט י"ד) בית והון נחלת אבות ומה׳ אשה משכלת. ומה שהצריכו להביא ראיה מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים. כי התורה היא בהסתר, ודברי הנביאים מפורשים יותר, ודברי הכתובים מפורשים עוד יותר. וכמו שכתב הרמב״ם (פ״ב ממגילה הי"ח) דלעתיד לבוא יתבטלו דברי הנביאים ורק מגילת אסתר לא תתבטל, ותמה הראב״ד דאיך יתכן שיתבטלו דברי הנביאים, אולם הכונה דבאמת כל דברי הנביאים כתובים בתורה, אלא שהם בהסתר, והנביאים גילו מה שכתוב בתורה, אבל אין נביא רשאי לחדש דבר, ולעתיד לבוא כאשר ימלא הארץ דעה את ה׳ כמים לים
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
הטעם דזיווג שני קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בגמרא סוטה (ב.) א"ר שמואל בר רב יצחק כי הוה פתח ריש לקיש בסוטה אמר הכי, אין מזווגין לו לאדם אלא לפי מעשיו (צנועה לצדיק ופרוצה לרשע. רש"י), אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן וקשין לזווגן כקריעת ים סוף (וקשין לפני המקום לזווגם הנך דלפי מעשיו כקריעת ים סוף שנשתנו סדרי בראשית. רש"י), ופריך איני (מי הוי זיווג לפי רשע וזכות), והא א"ר יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני, ומשני לא קשיא הא בזיווג ראשון (לפי המזל) הא בזיווג שני (לפי מעשיו וקשין לזווגן לפי שאינה בת זוגו. רש"י). וצריך ביאור אמאי זיווג שני קשה לזווגן כקריעת ים סוף ופירש"י שנשתנו סדרי בראשית, ומאי שינוי סדרי בראשית איכא בזיווג שני. ונראה לפי מה שכתב בשו"ת חת"ס (ח"ז סי' ל"ד) כמדומה בשם האריז"ל דמה שאמרו זיווג שני לפי מעשיו, היינו דארבעים יום קודם יצירת הוולד מכריזין בת פלוני לפלוני לפי המזל, אבל לאחר שנולד ונעשה גדול יש לפעמים שאחד מהם צדיק והשני אינו צדיק, דהא צדיק ורשע תליא בבחירה, ונמצא שאין הם מתאימים להיות זיווג ביחד כיון שאין מעשיהם שוים ואז מזווג להם הקב"ה זיווג אחר לפי מעשיו, וזהו זיווג שני לפי מעשיו עכ"ד. וכ"כ מהר"ם אלשיך ז"ל בשם מקובלים (פרשת חיי שרה) עיי"ש. וזהו שינוי סדרי בראשית, שהקב"ה צריך לשנות ממה שנגזר עליהם קודם היצירה דבת פלוני לפלוני, דעכ
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
לא יתעקש להשיא את בתו דוקא לפלוני החשוב
איתא בפסחים (קיג.) בתך בגרה שחרר עבדך ותן לה. יש לפרש בדרך מליצה, שישחרר את עצמו משיעבודו ורצונו להשיא בתו דוקא לפלוני החשוב, כי לפעמים לא יתרצה אותו פלוני לישאנה, ונמצאת היא יושבת עד שתלבין ראשה, אלא ישיאנה כפי המצוי.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
נישואי יעקב עם לאה ורחל בחינת זיווג ראשון מההכרזה
כתיב (ויצא כ"ט י"ז) ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה. פירש״י דלאה היתה סבורה לעלות בגורלו של עשיו ובכתה שהיו הכל אומרים שני בנים לרבקה שתי בנות ללבן הגדולה לגדול והקטנה לקטן. ויש לפרש עפ״י המבואר בריש סוטה (ב.) אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו, ופריך מהא דאר״י א״ר ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני, ומשני הא בזיווג ראשון הא בזיווג שני. וכתבו המקובלים והובא במהר״מ אלשיך (פרשת חיי שרה) דזיווג ראשון היינו שקודם יצירת הולד מכריזין על הזיווג המתייחס לנפשו ומתאים לפי טבעו, אך אחרי בואו לעולם והגיע עת נישואיו ידינוהו כפי מעשיו, ואם יזכה יטלנה ואם לאו יעבירוה ממנו, והוא זיווג שני לפי מעשיו עיי״ש. ועיין בתשו׳ חת״ס (ח״ז סי׳ ל״ד) מה שכתב בזה. והנה מה שאמרו כאן הגדולה לגדול והקטנה לקטן, הוא כפי שהיה ראוי מבחינת זיווג ראשון, כי על פי טבע כך היה צריך להיות, אולם מכיון שלאה התפללה ובכתה על גורלה והיתה צדקת, ואלו עשיו היה רשע, ע״כ בזיווג שני שהוא לפי מעשיו לא זכה בה עשיו אלא יעקב. ברם יעקב נשא גם את רחל מכיון שהיא היתה בבחינת זיווג ראשון לפי טבעה.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
אין קפידא אם האשה גדולה בשנים מהאיש
בסוטה (ב.) איתא, ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני. וכתבו תוס' ד"ה קודם יצירת הולד, נראה לרבי קודם יצירת הזכר בין אם לא נולדה הנקיבה עדיין בין אם נולדה. מבואר דיש שמכריזין בת פלוני שהיא גדולה בשנים יותר מבעלה, שהרי היא כבר נולדה כשמכריזין על הזכר קודם יצירתו. ומכאן יש ללמוד שאין קפידא אם אשתו גדולה בשנים.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
הצורך לאדם בבת זוג כדי שלא יחשוב שהוא שליט בתחתונים
כתיב (בראשית ב' י"ח) ויאמר ה׳ אלקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. פירש"י זכה עזר לא זכה כנגדו להלחם. והוא מדברי חז״ל (יבמות סג.). ותמוה, דהרי זה היפוך מפשטות כונת הכתוב, שהתחיל לומר דמכיון שלא טוב היות האדם לבדו על כן אעשה לו עזר כנגדו לטובתו, ואיך אפשר איפוא לומר שלפעמים הוא כנגדו, אם כן אין זה טובתו של האדם אם אינו לבדו. ונראה, דהנה רש״י ז״ל פירש לא טוב היות האדם לבדו, שלא יאמרו שתי רשויות הן, הקב״ה יחיד בעליונים ואין לו זוג וזה בתחתונים ואין לו זוג. נמצא שכל הצורך בבריאת בת זוג להאדם, הוא כדי שלא יחשוב שהוא שליט בתחתונים ותחסרהו מעט מאלקים, כי על ידי בת זוג יוודע לו שהוא זקוק לשיתוף ואינו יכול לחיות לבדו ועי״ז תתמעט גאוותו. והנה אם האדם זכה ומתבונן בזה ומכיר שפלות עצמו, אז באמת הוא נעשה שליט בביתו וזוכה לאשה כשרה העושה רצון בעלה, והוא שולט בה והיא עומדת לעזרתו. אבל אם לא זכה פירוש שלא התבונן בתכלית בריאת האשה, וברוחב לבו וגודל גאותו חושב שהוא שליט בכל ואינו נכנע לפני הקב״ה, אז מזווגין לו אשה לפי מעשיו, והיא מתנגדת לו תמיד בביתו ועל יד התנגדותה תתוודע לו שאין הוא שליט אפילו בביתו, כי אם אשתו מושלת עליו. וזה קרוב לפשוטו.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
קטגוריות