פתיחת חשבון חדש
או
התחבר
הפורום עדיין בשלבי פיתוח. תהנו.

מספר נושאים בתוצאות: - 7

נישואין - חופה
2017-07-12
0
20
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
אשר ברא ששון ושמחה וגו' אהבה ואחוה ושלום ורעות. וצריך ביאור אמאי הוצרך להאריך אהבה ואחוה וכו', דכיון דאומר שלום הרי זה כולל הכל, וכפירש"י (בחוקותי כ"ו ו') שהשלום שקול כנגד הכל ואם אין שלום אין כלום. ונראה על פי מה דכתיב (נצבים כ"ט י"ז–י"ט) פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמור שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך לא יאבה ה' סלוח לו,  וצריך ביאור מהיכי תיתי יתברך בלבבו לאמור כי שלום יהי...
נישואין - חופה
2017-07-11
0
48
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
שמח תשמח ריעים אהובים. אמר לשון כפל שמח תשמח, להורות שתהא שמחה עולמית, וכמו שדרשו השב תשיבם אפילו מאה פעמים (עיין רע"ב ב"מ פ"ב מ"ט ותויו"ט שם). והנה שמחה זו בכחה להשפיע שמחה נצחית, דהרי אמרו (שבת קל.) כל מצוה שקיבלו עליהם בשמחה כגון מילה עדיין עושין אותה בשמחה, הרי שהשמחה סגולתה לקיים בידינו את המצוה, ומכל שכן בשמחת חתן וכלה שהשמחה עצמה היא המצוה, ודאי שיש לה סגולה של נצחיות, והיינו שמח תשמח בנצחיות.   ...
נישואין - חופה
2017-07-11
0
43
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
שמח תשמח ריעים אהובים. ברש"י כתובות (ח.) כתב דשמח תשמח הוא ברכה לחתן וכלה שיצליחו בשמחה וטוב לב, וברכת אשר ברא היא לשם כל ישראל עכ"ל. ומוכח, כי מי שזוכה לשמוח בשמחת חתן וכלה, צריך לברך שגם כל ישראל יזכו לשמחה זו, וכל המבקש רחמים בעד חבירו והוא צריך אותו דבר הוא נענה תחלה (בבא קמא צב.). ...
נישואין - חופה
2017-07-11
0
50
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
שמח תשמח ריעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם. צריך ביאור, אטו כל אחד יכול להדמות לאדם הראשון שהיה יציר כפיו של הקב"ה. וי"ל על פי מה דאיתא בש"ס סוכה (כה:) חתן והשושבינין וכל בני החופה פטורין מן הסוכה כל שבעה, מאי טעמא משום דבעי למחדי, ופריך וליכלו בסוכה וליחדו בחופה, ומשני אין שמחה אלא  במקום סעודה. אמר ר' זירא אנא אכלי בסוכה וחדי בחופה וכל שכן דחדי ליבאי דקא עבידנא תרתי, פירש"י שתי מצוות סוכה ומצות נישואין. וי"ל הטעם דדוקא ר&...
נישואין - חופה
2017-07-11
0
26
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
בברכת חתנים תקנו חכמינו ז״ל לברך, ברוך אתה ה׳ יוצר האדם, ומיד אחריה מברכין, אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עדי עד ברוך אתה ה׳ יוצר האדם. וצריך ביאור אמאי תקנו שתי ברכות באותה מטבע, יוצר האדם. ועיין כתובות (ח.) וברש״י שם ד״ה שמח תשמח. גם צריך ביאור כפל הנוסח, אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו. ונראה, דהנה ביצירת האדם נאמר (בראשית ג׳ ז׳) ״וייצר ה׳ אלקים את האדם עפר מן האדמה״, ופירש״י וייצר שתי יצירות יצירה בעו...
נישואין - חופה
2017-07-11
0
42
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתיב (נשא ז' א') ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן. פירש"י, יום הקמת המשכן היו ישראל ככלה הנכנסת לחופה. ויש לפרש דמשום הכי מצוה לשמח חתן וכלה שבעת ימי המשתה, דומיא דהקמת המשכן שהעמידו משה ופרקו ז' ימים, שקיום הדבר נעשה רק אחר ז' ימים. וכן סובבין הכלה ז' פעמים לרמז הנ"ל. ויש לומר הטעם דוקא שבע פעמים, דז' מורה על דרך הטבע ושמונה הוא למעלה מן הטבע וכמו שכתב המהר"ל ז"ל, והמשכן שהיה מקום השראת השכינה ועי"ז נכנסו ישראל בגדר למעל...
נישואין - חופה
2017-07-11
0
56
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
איתא במתני' פאה (פ"א מ"א) אלו דברים שאין להם הפאה והבכורים והראיון וגמילות חסדים. וכתב הרמב"ם, וגמילות חסדים הוא שם נופל על שני ענינים מן המצוות, האחד שיעזור האדם לישראל בממונו כגון צדקה ופדיון שבויים, והשני שיעזור אותם בגופו כגון ניחום אבלים וללות את המתים ולבוא לחופת חתנים עכ"ד. ומבואר דלבוא לחופת חתנים הוא מכלל גמילות חסדים. וכן כתב ברמב"ם (פי"ד מאבל ה"א) מצות עשה לבקר חולים וכו' ולהכניס הכלה וכן לשמח החתן והכלה ולסע...
SELECT * FROM encyclopedia WHERE parent_id = 323 ORDER BY id DESC LIMIT 0 ,999

מספר מאמרים בתוצאות: - 7

בקשתינו "אהבה ואחוה ושלום" על שלום הבא מצד אהבה ואחוה
אשר ברא ששון ושמחה וגו' אהבה ואחוה ושלום ורעות. וצריך ביאור אמאי הוצרך להאריך אהבה ואחוה וכו', דכיון דאומר שלום הרי זה כולל הכל, וכפירש"י (בחוקותי כ"ו ו') שהשלום שקול כנגד הכל ואם אין שלום אין כלום. ונראה על פי מה דכתיב (נצבים כ"ט י"ז–י"ט) פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמור שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך לא יאבה ה' סלוח לו,  וצריך ביאור מהיכי תיתי יתברך בלבבו לאמור כי שלום יהיה לו. וי"ל על פי ילקוט (הושע ד') רבי אומר גדול השלום שאפילו עובדים אלילים ושלום ביניהם, אינו יכול לשלוט בהם, שנאמר (הושע ד' י"ז) חבור עצבים אפרים הנח לו, אבל משנחלקו מהו אומר חלק לבם עתה יאשמו. ומבואר דאף שעובד עבודה זרה מכל מקום כשיש שלום אין הקב"ה מענישו. והנה זה שיש בו שורש פורה ראש ולענה ולבו בוער לעבוד עבודה זרה, אולם הוא מפחד מהעונש, ועל כן מצא עצה שיהיה בשלום עם כל אחד ועל ידי זה הנח לו, ולא ייענש על עבודה זרה. וזה שנאמר פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה והיה בשמעו את דברי האלה הזאת, ויפחד מעונש, והתברך בלבבו לאמור שלום יהיה לי, ועל ידי שיהיה בשלום ינצל מעונש. אולם באמת הא דהנח לו היינו כשאוהב שלום באמת, דאז ניצל מעונש, אבל אם כל תכלית השלום הוא רק כדי להינצל מעונש על עבודה זרה אין זה מועיל כלום, ועל כן אמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך, כלומר שתכלית השלום אצלו היא כדי שיוכל ליל
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
שמח תשמח היינו שמחה נצחית
שמח תשמח ריעים אהובים. אמר לשון כפל שמח תשמח, להורות שתהא שמחה עולמית, וכמו שדרשו השב תשיבם אפילו מאה פעמים (עיין רע"ב ב"מ פ"ב מ"ט ותויו"ט שם). והנה שמחה זו בכחה להשפיע שמחה נצחית, דהרי אמרו (שבת קל.) כל מצוה שקיבלו עליהם בשמחה כגון מילה עדיין עושין אותה בשמחה, הרי שהשמחה סגולתה לקיים בידינו את המצוה, ומכל שכן בשמחת חתן וכלה שהשמחה עצמה היא המצוה, ודאי שיש לה סגולה של נצחיות, והיינו שמח תשמח בנצחיות.  
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
השמח בשמחת חתן וכלה צריך לברך שכל ישראל יזכו לשמחה זו
שמח תשמח ריעים אהובים. ברש"י כתובות (ח.) כתב דשמח תשמח הוא ברכה לחתן וכלה שיצליחו בשמחה וטוב לב, וברכת אשר ברא היא לשם כל ישראל עכ"ל. ומוכח, כי מי שזוכה לשמוח בשמחת חתן וכלה, צריך לברך שגם כל ישראל יזכו לשמחה זו, וכל המבקש רחמים בעד חבירו והוא צריך אותו דבר הוא נענה תחלה (בבא קמא צב.).
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
ענין הברכה לחתן וכלה שמח תשמח כשמחך יצירך
שמח תשמח ריעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם. צריך ביאור, אטו כל אחד יכול להדמות לאדם הראשון שהיה יציר כפיו של הקב"ה. וי"ל על פי מה דאיתא בש"ס סוכה (כה:) חתן והשושבינין וכל בני החופה פטורין מן הסוכה כל שבעה, מאי טעמא משום דבעי למחדי, ופריך וליכלו בסוכה וליחדו בחופה, ומשני אין שמחה אלא  במקום סעודה. אמר ר' זירא אנא אכלי בסוכה וחדי בחופה וכל שכן דחדי ליבאי דקא עבידנא תרתי, פירש"י שתי מצוות סוכה ומצות נישואין. וי"ל הטעם דדוקא ר' זירא אמר הכי, דבשאר אינשי דעלמא אשר השמחה  היא גשמית של הגוף, בהם נאמר דאין שמחה אלא במקום סעודה, ועל כן אין יכולים לאכול בסוכה ולמחדי בחופה, אבל ר' זירא היה גופו משולל גשמיות, וכאמרם (בבא מציעא פה.) שהיה מושיב עצמו בתנור לראות אם אור של גיהנם שולט בו, ועל כן קרי ליה קטינא חריך שקיא, ואיך יכול הגוף לסבול אור של אש, אלא שהיה משולל גשמיות. ועל כן אמר שפיר דאנא אכלי בסוכה וחדי בחופה וכל שכן דחדי טפי, דלדידיה גם שמחת החופה היתה שמחה רוחנית כמו אכילתו בסוכה, דתרוייהו מצוות נינהו, ועל ידי שיקיים שתי מצוות חדי טפי, וכענין ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו (עיין ברכות יז.). ועל כן אמרו (ברכות סד.) כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו השכינה, דסעודת תלמיד חכם היא רוחנית, והיינו הנאה מזיו השכינה. והנה אמרו חכמינו ז"ל (פרקי דר"א סופ"ב) שבשעה שנשא אדם את חוה רקדו לפניו מל
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
הענין שמברכין שתי ברכות סמוכות באותה מטבע "יוצר האדם"
בברכת חתנים תקנו חכמינו ז״ל לברך, ברוך אתה ה׳ יוצר האדם, ומיד אחריה מברכין, אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עדי עד ברוך אתה ה׳ יוצר האדם. וצריך ביאור אמאי תקנו שתי ברכות באותה מטבע, יוצר האדם. ועיין כתובות (ח.) וברש״י שם ד״ה שמח תשמח. גם צריך ביאור כפל הנוסח, אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו. ונראה, דהנה ביצירת האדם נאמר (בראשית ג׳ ז׳) ״וייצר ה׳ אלקים את האדם עפר מן האדמה״, ופירש״י וייצר שתי יצירות יצירה בעולם הזה יצירה לתחיית המתים, אבל בבהמה שאינה עומדת לדין לא נכתב ביצירתה ב׳ יודין עכ״ד. ונראה לפרש ענין שתי היצירות, דהנה כתבו הקדמונים ז"ל – עיין בס' העיקרים (מאמר ג' פרק ב') –  מה שאנו רואים שהבהמות חיות ועופות מיד כשהם נבראים הרי הם בשלימותם, וזמן קצר אחד שיצאו לאויר העולם כבר הם יכולים לדאוג לצרכיהם כפי צורך חיותם, ושור בן יומו אקרי שור (בבא קמא סה:), ואילו האדם כשנולד אין בו דעת כלל, והוא זקוק לשמירה יתירה במשך שנים הרבה עד שיגיע לכלל דעת ויוכל בעצמו לדאוג לצרכיו. אלא שזה מורה, כי האדם לא סגי ליה אם ישאר במדרגתו כפי שהוא בשעת לידתו, אלא שהוא צריך להשלים עצמו בלימוד התורה ועשיית מעשים טובים ועל ידי זה הוא יבוא לכלל תכלית ברייתו. ולכן בשעת תחלת יצירתו אין בו דעת כלל, כדי להורות שאין לו להסתפק במה שקיבל בשעת יצירתו, אלא שצריך שהוא עצמו ישלים את עצמו בקיום המצוות. אבל שאר ב
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
הטעם שסובבין הכלה שבע פעמים תחת החופה
כתיב (נשא ז' א') ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן. פירש"י, יום הקמת המשכן היו ישראל ככלה הנכנסת לחופה. ויש לפרש דמשום הכי מצוה לשמח חתן וכלה שבעת ימי המשתה, דומיא דהקמת המשכן שהעמידו משה ופרקו ז' ימים, שקיום הדבר נעשה רק אחר ז' ימים. וכן סובבין הכלה ז' פעמים לרמז הנ"ל. ויש לומר הטעם דוקא שבע פעמים, דז' מורה על דרך הטבע ושמונה הוא למעלה מן הטבע וכמו שכתב המהר"ל ז"ל, והמשכן שהיה מקום השראת השכינה ועי"ז נכנסו ישראל בגדר למעלה מן הטבע, ועל כן פרקו משה ז' ימים להורות שכל זמן שהמשכן הוא תחת משטר הטבע עדיין לא נעשה המכוון הראוי, ורק ביום השמיני שהוא בגדר למעלה מן הטבע הוקם המשכן כראוי, כי המכוון במשכן הוא להראות שישראל עומדים תחת השגחת הקב"ה המשרה שכינתו בתוכם, לא בטבע. וכמו כן בכלה הנכנסת לחופה הוא ענין שלא כדרך הטבע, וכמו שאמרו (סוטה ב.) קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף, שהיה שלא כטבע. וכן אמרו (בראשית רבה פס"ח ס"ד) מוציא אסירים בכושרות (תהלים ס"ח ז') שרק הקב"ה מזווג זיווגים, ומעשה במטרוניתא שרצתה לזווג עבדיה ושפחותיה ולא עלו יפה. הרי דרק בידי הקב"ה לזווג זיווגים, וכמו שאמרו (מועד קטן יח:) מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים אנו למדין שמה' אשה לאיש, ועל כן בעינן לברך בז' ימי המשתה להורות שהזיווג נמשך למעלה מן הטבע, וזה כענין הקמת המשכן.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
התאספות לחופה בכלל גמילות חסדים
איתא במתני' פאה (פ"א מ"א) אלו דברים שאין להם הפאה והבכורים והראיון וגמילות חסדים. וכתב הרמב"ם, וגמילות חסדים הוא שם נופל על שני ענינים מן המצוות, האחד שיעזור האדם לישראל בממונו כגון צדקה ופדיון שבויים, והשני שיעזור אותם בגופו כגון ניחום אבלים וללות את המתים ולבוא לחופת חתנים עכ"ד. ומבואר דלבוא לחופת חתנים הוא מכלל גמילות חסדים. וכן כתב ברמב"ם (פי"ד מאבל ה"א) מצות עשה לבקר חולים וכו' ולהכניס הכלה וכן לשמח החתן והכלה ולסעדם בכל צרכיהם, ואלו הן גמילות חסדים שבגופו שאין להם שיעור וכו' הרי הן בכלל ואהבת לרעך כמוך עכ"ד. ומשמע דיש שתי מצוות, להכניס הכלה לחופה, ולשמח חתן וכלה ולסעדם בכל צרכיהם. ועיין אבות דרבי נתן (פ"ד ה') מה הן גמ"ח וכו' היה מתקן את הכלה ומשמחה. וכן כתב רש"י כתובות (ח.) ד"ה שמח תשמח וכו' לאסיפת העם הנאספים שם לגמול חסד עכ"ד. ומבואר דהתאספות לחופה הוי בכלל גמילות חסדים. ועיין ספר המצוות להרמב"ם (שורש א' וב') ובמנין המצוות (מצוה ח', ר"ו).
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
קטגוריות