פתיחת חשבון חדש
או
התחבר
הפורום עדיין בשלבי פיתוח. תהנו.

מספר נושאים בתוצאות: - 7

נישואין - מהשם - אשה לאיש
2017-07-10
0
37
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתיב (ויחי מ"ח ט') ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה. יש לדקדק מה שאמר "בזה". ורש"י כתב שהראה לו שטר כתובה. ויתכן על פי מה דאמרו רבותינו ז"ל (ברכות י.) בחזקיהו המלך שלא רצה לישא אשה דראה ברוח הקודש דנפקי מיניה בני דלא מעלי, אך חכמינו ז"ל הכריעו בהדי כבשא דרחמנא למה לך, כלומר שהוא מחוייב לקיים מצות פריה ורביה כציווי ה' ואינו יכול לפטור עצמו בגלל שיצאו ממנו בני דלא מעלי. ועל כן כשיעקב ראה את אפרים ואת מנשה וראה שעתידי...
נישואין - מהשם - אשה לאיש
2017-07-10
0
38
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
במנחות (קי.) ומנחה טהורה, זה הלומד תורה בטהרה, נושא אשה ואחר כך לומד תורה עכ״ל. וצריך ביאור אמאי דימו ענין זה של נושא אשה ואח״כ לומד תורה דוקא לקרבן מנחה ולא לשאר קרבנות. גם יש לדייק בלשון נושא אשה ואחר כך לומד תורה, והוי ליה למימר הלומד תורה אחר שנשא אשה. ונראה לפרש, על פי מה שאמרו במנחות (ב:) רבי שמעון אומר כל המנחות שנקמצו שלא לשמן כשרות ועלו לבעלים לשם חובה, שאין המנחות דומות לזבחים (דבזבחים שנזבחו שלא לשמן לא עלו לבעלים לשם חובה), שהקו...
נישואין - מהשם - אשה לאיש
2017-07-10
0
49
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
בגמרא ברכות (יז.) איתא, אמר ליה רב לרבי חייא, נשים במאי זכיין, באקרויי בנייהו לבי כנישתא (תנוקות של בית רבן היו רגילין להיות למדים לפני רבן בבית הכנסת. רש"י), ובאתנויי גברייהו בי רבנן (בית המדרש ששם שונים משנה וגמרא. רש"י), ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן (ממתינות לבעליהן ונותנות להם רשות ללכת וללמוד תורה בעיר אחרת. רש"י) עכ"ד. וצריך ביאור, מה ששאל רב נשים במאי זכיין, והלא נשים מצוות במצוות לא תעשה ובמצוות עשה שלא הזמן גרמא וכמבו...
נישואין - מהשם - אשה לאיש
2017-07-10
0
47
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתיב (בראשית ב' י"ח) ויאמר ה' אלקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. כשלוקחין מ"עזר" כמספר "האדם", נשאר זכ"ר היינו ברכ"ה. ובא לרמז שיהיו כבשר אחד ובהעזר לא יהיה האדם לבדו. או יש לומר על פי שאמרו (נדה לא.) אשה מזרעת תחילה יולדת זכר, והיינו כשלוקחין את "האדם" מה"עזר" שהוא האשה, נשאר זכ"ר שיולדת זכר. ובפשטות יש לומר דאמרו (יבמות סב:) השרוי בלא אשה שרוי בלא ברכה, וע"כ כשמצרפים "ברכה" ל"האדם&q...
נישואין - מהשם - אשה לאיש
2017-07-07
0
19
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתיב (בראשית ב' י"ח) ויאמר ה׳ אלקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. ואמרו חכמינו ז״ל (יבמות סג.), זכה עוזרתו לא זכה כנגדו, ופירש״י כנגדו חלוקה עליו וסותרת דבריו עכ״ד. ויש לעיין, הלא בקרא נאמר לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו, הרי מבואר דהעזר כנגדו הוא לטובתו, וא״כ איך אפשר לדרוש דכנגדו היינו שהיא חלוקה עליו וסותרת דבריו, שהיא לרעתו, דנמצא דהדרש הוא היפוך מהפירוש הפשוט של הפסוק. ונראה לפרש, דאמרו חכמינו ז״ל (ברכות יז.), נ...
נישואין - מהשם - אשה לאיש
2017-07-07
0
43
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כי שם מושגח האדם ע"י הקב"ה בעצמו ואין לאדם חלק בזיווגו בגמרא ברכות (ח.), במערבא כי נסיב אינש איתתא אמרי ליה הכי מצא או מוצא, מצא דכתיב (משלי י"ח כ"ב) מצא אשה מצא טוב, מוצא דכתיב (קהלת ז' כ"ו) ומוצא אני מר ממות את האשה. וצריך ביאור אמאי אמרו דוקא במערבא כן ולא בשאר ארצות. ונ״ל דהנה מה ששאלו מצא או מוצא, כתבו לפרש דהא אמרו חז״ל (מועד קטן יח:) מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה׳ אשה לאיש עיי״ש, ועל כן מי שמאמין שהקב״ה הוא שהמצ...
נישואין - מהשם - אשה לאיש
2017-07-07
0
56
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
בגמרא מועד קטן (חי:), מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה׳ אשה לאיש, מן התורה דכתיב (חיי שרה כ"ד נ') ויען לבן ובתואל ויאמרו מה׳ יצא הדבר, מן הנביאים דכתיב (שופטים י"ד ד') ואביו ואמו לא ידעו כי מה׳ היא, מן הכתובים דכתיב (משלי י"ט י"ד) בית והון נחלת אבות ומה׳ אשה משכלת. וצריך ביאור, מה הצורך להביא משלשה מקומות כי מה׳ אשה לאיש, ולא סגי להביא מן התורה בלבד. ונראה דמן התורה ידעינן רק כי מה׳ אשה לאיש היכי שנראה בעליל שזה הוא זיווגו מן ה...
SELECT * FROM encyclopedia WHERE parent_id = 317 ORDER BY id DESC LIMIT 0 ,999

מספר מאמרים בתוצאות: - 7

לא ימנע מלשאת אשה גם כאשר רואה שיצאו ממנו לעתיד בני דלא מעלי
כתיב (ויחי מ"ח ט') ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה. יש לדקדק מה שאמר "בזה". ורש"י כתב שהראה לו שטר כתובה. ויתכן על פי מה דאמרו רבותינו ז"ל (ברכות י.) בחזקיהו המלך שלא רצה לישא אשה דראה ברוח הקודש דנפקי מיניה בני דלא מעלי, אך חכמינו ז"ל הכריעו בהדי כבשא דרחמנא למה לך, כלומר שהוא מחוייב לקיים מצות פריה ורביה כציווי ה' ואינו יכול לפטור עצמו בגלל שיצאו ממנו בני דלא מעלי. ועל כן כשיעקב ראה את אפרים ואת מנשה וראה שעתידין לצאת מהם ירבעם ואחאב וכפירש"י, על כן תמה על יוסף שהוליד בנים כאלו. ועל זה השיב לו יוסף, בני הם אשר נתן לי אלקים "בזה" כלומר שאינו מחוייב לחשוב על בניו לעתיד ועל ידי זה לא יקיים מצות פריה ורביה כי הוא מחויב לראות רק "בזה" באשר הוא שם. ועל פי זה אתי שפיר לשון התרגום יונתן בניי הינון דיהב לי מימרא דה'. דצריך ביאור מה ענין כאן למימרא דה'. אך הכוונה היא לציווי ה' על פריה ורביה וכנ"ל.  
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
ענין הדמיון של הנושא אשה ואחר כך לומד תורה להקרבת מנחה דוקא
במנחות (קי.) ומנחה טהורה, זה הלומד תורה בטהרה, נושא אשה ואחר כך לומד תורה עכ״ל. וצריך ביאור אמאי דימו ענין זה של נושא אשה ואח״כ לומד תורה דוקא לקרבן מנחה ולא לשאר קרבנות. גם יש לדייק בלשון נושא אשה ואחר כך לומד תורה, והוי ליה למימר הלומד תורה אחר שנשא אשה. ונראה לפרש, על פי מה שאמרו במנחות (ב:) רבי שמעון אומר כל המנחות שנקמצו שלא לשמן כשרות ועלו לבעלים לשם חובה, שאין המנחות דומות לזבחים (דבזבחים שנזבחו שלא לשמן לא עלו לבעלים לשם חובה), שהקומץ מחבת לשום מרחשת מעשיה מוכיחין עליה לשום מחבת, חריבה לשום בלולה מעשיה מוכיחין עליה לשום חריבה, אבל בזבחים אינו כן, שחיטה אחת לכולן וזריקה אחת לכולן וקבלה אחת לכולן עכ״ד. הרי דקרבן מנחה שונה משאר קרבנות, כי במנחה ניכרת מיד בתחלת מעשהו איזו מנחה היא, ועל כן לא שייך בה לומר שעושהו שלא לשמה. וכמו כן בנושא אשה ניכר מיד אם כונתו לשם שמים, כדי שיוכל לבנות בית נאמן לה׳ וללמוד תורה בטהרה, שאם הוא נושא אשה שנתגדלה על ברכי התורה ממשפחה הגונה בישראל, הרי זה מוכיח שכונתו לישא אשה כדי שיוכל ללמוד תורה בטהרה. ועל כן זה שנושא אשה כדי ללמוד אחר כך תורה דימוהו דוקא למנחה, כי כמו במנחה מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו, כמו כן בנושא אשה צריך להיות מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו שכוונתו לשם שמים. ועל כן אמרו נושא אשה ואחר כך לומד תורה, ולא אמרו לומד תורה אחר שנשא אשה, דכונתם, דמיד כשהוא נושא את האשה צריך שיהא ניכר שכוונת
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
אשה בזכות שמסייעת לבנה ובעלה ללמוד תורה בכחה לנצח את יצר הרע
בגמרא ברכות (יז.) איתא, אמר ליה רב לרבי חייא, נשים במאי זכיין, באקרויי בנייהו לבי כנישתא (תנוקות של בית רבן היו רגילין להיות למדים לפני רבן בבית הכנסת. רש"י), ובאתנויי גברייהו בי רבנן (בית המדרש ששם שונים משנה וגמרא. רש"י), ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן (ממתינות לבעליהן ונותנות להם רשות ללכת וללמוד תורה בעיר אחרת. רש"י) עכ"ד. וצריך ביאור, מה ששאל רב נשים במאי זכיין, והלא נשים מצוות במצוות לא תעשה ובמצוות עשה שלא הזמן גרמא וכמבואר קידושין (כט.), ואם כן הן זכיין במה שמקיימין את המצוות שהן מצוות בהן.  ונראה ליישב, על פי מה שאמרו (קידושין ל:) אמר להם הקב"ה לישראל, בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו, שנאמר (בראשית ד' ז') הלוא אם תיטיב שאת (תתנשא על יצרך. רש"י), ואם אין אתם עוסקים בתורה אתם נמסרים בידו, שנאמר לפתח חטאת רובץ. הרי שאי אפשר לנצח את יצר הרע אלא על ידי לימוד התורה. ועיין ברכות (ה.) לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה. והשתא מכיון שנשים פטורות מתלמוד תורה וכמבואר בקידושין (כט:), אם כן תקשי דאיך הן יכולות לנצח את יצר הרע. וזה ששאל רב לרבי חייא נשים במאי זכיין, במאי הן מנצחות ליצר הרע, דזכיין פירושו נצחון וכאמרם (ברכות פ"א מ"ה) ולא זכיתי ופירש הרע"ב לא נצחתי, ודומה לו בש"ס נדה (לח:) בהא זכנהו רבי אלעזר לרבנן כל
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
זיווגו של אדם ברכה היא לו
כתיב (בראשית ב' י"ח) ויאמר ה' אלקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. כשלוקחין מ"עזר" כמספר "האדם", נשאר זכ"ר היינו ברכ"ה. ובא לרמז שיהיו כבשר אחד ובהעזר לא יהיה האדם לבדו. או יש לומר על פי שאמרו (נדה לא.) אשה מזרעת תחילה יולדת זכר, והיינו כשלוקחין את "האדם" מה"עזר" שהוא האשה, נשאר זכ"ר שיולדת זכר. ובפשטות יש לומר דאמרו (יבמות סב:) השרוי בלא אשה שרוי בלא ברכה, וע"כ כשמצרפים "ברכה" ל"האדם" נעשה בגימטריא "עזר", והיינו לא טוב היות האדם לבדו בלא ברכה, אצרף עמו ברכה ועי"ז אעשה לו "עזר" כנגדו.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
הקב"ה נתן האשה לאיש שבכל אופן יהא לטובתו
כתיב (בראשית ב' י"ח) ויאמר ה׳ אלקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. ואמרו חכמינו ז״ל (יבמות סג.), זכה עוזרתו לא זכה כנגדו, ופירש״י כנגדו חלוקה עליו וסותרת דבריו עכ״ד. ויש לעיין, הלא בקרא נאמר לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו, הרי מבואר דהעזר כנגדו הוא לטובתו, וא״כ איך אפשר לדרוש דכנגדו היינו שהיא חלוקה עליו וסותרת דבריו, שהיא לרעתו, דנמצא דהדרש הוא היפוך מהפירוש הפשוט של הפסוק. ונראה לפרש, דאמרו חכמינו ז״ל (ברכות יז.), נשים במאי זכיין, דנטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן, ופירש״י ממתינות לבעליהן ונותנות להם רשות ללכת וללמוד תורה בעיר אחרת עכ״ד. הרי דמפרש דנטרין מלשון המתנה. אולם נראה לפרש דנטרין גם מלשון שמירה – דתיבת נטרין שהוא תרגום של שמירה יש לה שני פירושים, שמירה והמתנה וכענין (וישב ל"ז י"א) ואביו שמר את הדבר – והכוונה, שאם הבעל זוכה והוא מתמיד בלימודו ונפשו חשקה בתורה, אז מקבלת אשתו שכר במה שהיא ממתינה עליו עד שיבוא מבי מדרשא. אבל יש שהבעל מתרשל בלימוד התורה, ואז צריכה אשתו לשמור עליו שילך לבית המדרש ללמוד, והיא צריכה לעוררו ולחזקו ללמוד התורה, ואז היא מקבלת שכר על שהיא שומרתו שילמוד תורה. נמצא דנטרין לפעמים מתפרש שהיא ממתנת, ולפעמים מתפרש שהיא שומרת. וזה שנאמר, לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו, שהקב״ה נתן האשה לאיש שיהא בכל אופן לטובתו, ואיך יהא לטובתו, אם זכה הבעל שהוא עצמ
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
דוקא בארץ ישראל אמרו מצא או מוצא
כי שם מושגח האדם ע"י הקב"ה בעצמו ואין לאדם חלק בזיווגו בגמרא ברכות (ח.), במערבא כי נסיב אינש איתתא אמרי ליה הכי מצא או מוצא, מצא דכתיב (משלי י"ח כ"ב) מצא אשה מצא טוב, מוצא דכתיב (קהלת ז' כ"ו) ומוצא אני מר ממות את האשה. וצריך ביאור אמאי אמרו דוקא במערבא כן ולא בשאר ארצות. ונ״ל דהנה מה ששאלו מצא או מוצא, כתבו לפרש דהא אמרו חז״ל (מועד קטן יח:) מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה׳ אשה לאיש עיי״ש, ועל כן מי שמאמין שהקב״ה הוא שהמציא לו זיווגו ולא כחו וחילו עשה זאת, נמצא שאשתו באה לו בדרך מציאה ואז טוב לו. והיינו מצא אשה מצא טוב, שיודע שאשתו באה לו בדרך מציאה הבאה בהיסח הדעת (כסנהדרין צז:) ולא מכחו. אבל מוצא אני מר ממות את האשה, שאם הוא חושב שהוא עצמו מצאה בכחו ובחילו, כי אז מר ממות. [ומה שהוצרכו לומר דמצינו בתורה ונביאים וכתובים כי מה׳ אשה לאיש, דיש בבריאה שהוא בבחינת תורה, ויש בבחינת נביאים, ויש בבחינת כתובים, וסלקא אדעתין דהא דמה׳ אשה לאיש היינו רק בבחינת עולם של תורה שהיא גבוה מעל גבוה, אבל בעולמות התחתונים יותר אפשר דצריך לעשות השתדלות גם מעצמו, ועל כן אמרו דהן בבחינת תורה והן בבחינת נביאים וכתובים, רק מה׳ אשה לאיש ואין לאדם חלק בו]. אולם יעויין בשו״ת חת״ס (או״ח סי׳ נ״ה), שכתב בטעם שאין מברכין שהחיינו על נשיאת אשה, כי אין מברכין שהחיינו אלא בדבר התלוי בהקב״ה בלבד, כקדושת הזמן וקנין כלי חדש וכדומה, אבל דבר
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
מה' אשה לאיש הענין שהביאו הוכחה משלשה מקומות תורה נביאים כתובים
בגמרא מועד קטן (חי:), מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה׳ אשה לאיש, מן התורה דכתיב (חיי שרה כ"ד נ') ויען לבן ובתואל ויאמרו מה׳ יצא הדבר, מן הנביאים דכתיב (שופטים י"ד ד') ואביו ואמו לא ידעו כי מה׳ היא, מן הכתובים דכתיב (משלי י"ט י"ד) בית והון נחלת אבות ומה׳ אשה משכלת. וצריך ביאור, מה הצורך להביא משלשה מקומות כי מה׳ אשה לאיש, ולא סגי להביא מן התורה בלבד. ונראה דמן התורה ידעינן רק כי מה׳ אשה לאיש היכי שנראה בעליל שזה הוא זיווגו מן השמים, וכענין נישואי רבקה ויצחק שנתקיימו כל הסימנים שאליעזר עבד אברהם עשה לעצמו, והיה נראה לעין כל, שהוא מן השמים, וכמו שאמרו לבן ובתואל כי מה׳ יצא הדבר. ברם לפעמים ״ואביו ואמו לא ידעו כי מה׳ היא״, שאין להם סימן מן השמים שזיווג זה הוא מאת ה׳ –  על זה בא הכתוב השלישי ״בית והון נחלת אבות ומה׳ אשה משכלת״, שאם היא אשה משכלת ביראת ה׳ ומאמינים באמונה שלימה שהזיווג היא מאת ה׳, כי אז הוא יכול להיות סמוך ובטוח שהקב״ה הנחהו בדרך האמת, והמציא לו את זיווגו הראוי לו, כי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו, ואין הקב״ה מביא תקלה על ידי צדיקים. וזה שנרמז בקרא (תרומה כ״ה ח׳–ט') ״ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו״, ופירש״י ועשו לי מקדש בית קדושה. והכונה כי כל בית של ישראל המתנהג על פי התורה הוא מקדש מעט, בית של קדושה, וכאמרם ז״ל (סוטה יז.) א
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
קטגוריות