פתיחת חשבון חדש
או
התחבר
הפורום עדיין בשלבי פיתוח. תהנו.

מספר נושאים בתוצאות: - 9

נישואין - בת תלמיד חכם
2017-07-07
0
29
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
איתא בשבת (כג:) – על פי גירסת הגר"א ז"ל – אמר רבא דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן, דדחיל רבנן הוו ליה חתנוותא רבנן, דמוקיר רבנן הוא גופיה הוי צורבא מרבנן. ויתבאר על פי דברים קילורין לעינים של רבינו הקדוש מהר"ל מפראג ז"ל בס' נתיבות עולם (נתיב התורה פי"א) וזל"ק "ובפרק שלישי דמכות (כב:) אמר רבא כמה טיפשאי שאר אינשי דמקמי ספר תורה קיימי, ולא קיימי קמיה גברא רבא, שהרי התורה אמרה (תצא כ"ה ג') ארבעים יכנו, ואתו רבנן ובצרי להו חדא...
נישואין - בת תלמיד חכם
2017-07-07
0
29
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
בגמרא שבת (כג:) דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן, דמוקיר רבנן הוו ליה חתנוותא רבנן. וכתב מהר״ל בחידושי אגדה שם, דברחים רבנן שאוהב תלמידי חכמים כגופו, בשכר זה הוו ליה בנין רבנן שהבן הוא כגופא חדא עם אביו, ומקבל שכר מדה כנגד מדה, ומוקיר רבנן שמכבד תלמידי חכמים מקבל שכר מדה כנגד מדה דהו״ל חתנוותא דרבנן, שמתכבד על ידי חתנו שהוא רבנן עכ״ל. וצריך ביאור אמאי הכבוד הוא דוקא על ידי חתנו ולא על ידי בנו. ונראה דהנה חזינן דחז״ל (פסחים מט:) שבחוהו למעלה לב...
נישואין - בת תלמיד חכם
2017-07-07
0
28
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
אמרו חכמינו ז״ל (ביצה טו:) הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר, שנאמר (תהלים צ"ג ד') אדיר במרום ה׳, אי נמי אדרא כשמיה, דאמרי אינשי מאי אדרא דקיימא דרא דרא. ויש לפרש דהנה נכסיו הם בניו של אדם, וכמו שכתב הרמב״ם (פ"ו מתשובה ה"א) דבניו הקטנים הם קניני האדם. והרוצה שיתקיימו נכסיו על דרך הישרה, יטע בהן אדר, דהיינו שישיאם אשה בבחינת אדר, דנטיעה רומזת על זיווג וכמו שאמרו (שבח קיח:) נטעתי חמשה ארזים בישראל, והיינו שישיאם אשה כשרה באופן כזה שיהא קיימ...
נישואין - בת תלמיד חכם
2017-07-07
0
26
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתיב (תרומה כ"ה י') ועשו ארון עצי שטים וגו׳ וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו. אמרו חכמינו ז״ל (יומא עב:) מכאן לתלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם. ומזה נלמד גם לתלמיד חכם צריך שיהא גם ברו כתוכו, דהא בעינן שיהא זהב טהור מבית ובחוץ, דהיינו שילבש מדא דרבנן כדי שתהא לו צורה של תלמיד חכם, ולא סגי אם הוא תלמיד חכם בתוכו אלא יהא כתלמיד חכם גם מברו, וזה מוסר השכל לחתן תלמיד חכם שיהא מעוטר בזקן ופיאות כיאות לתלמיד חכם גם מברו. ...
נישואין - בת תלמיד חכם
2017-07-07
0
27
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתיב (שמות ב' כ"א) ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפורה בתו למשה. טעם שכפל לומר למשה, עיין באוה"ח ז"ל. וי"ל דהנה הם אמרו עליו (ב' י"ט) איש מצרי הצילנו, ואם כן סלקא דעתך שיתרו לא דקדק למי לתת בתו והיה משיאה למי שירצה לקחתה כי אין לה שום חשיבות, ועל כן אמר כי יתרו נתרצה לתת את צפורה בתו דוקא למשה שהיה חשוב. ...
נישואין - בת תלמיד חכם
2017-07-07
0
28
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
כתיב (נצבים ל' כ') לאהבה את ה' אלקיך לשמוע בקולו ולדבקה בו. אמרו חז"ל (כתובות קיא:) וכי אפשר להדבק בשכינה והכתיב כי ה' אלקיך אש אוכלה, אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה עיי"ש. ומשמע דלא סגי בדבקות בשכינה במחשבה, אלא דווקא על ידי שמשיא בתו לתלמיד חכם, כי הקרוב ביותר לאדם הוא זרעו, ואם כן כשנותן בתו לתלמיד חכם, סימן שמתדבק בתלמיד חכם בעצם מעצמו. וכן כ...
נישואין - בת תלמיד חכם
2017-07-07
0
26
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
איתא בפסחים (מט.) ת"ר לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם וכו'. בזה יתבאר מה שנאמר (בהעלותך י"ב א') ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האשה הכושית אשר לקח. וצריך ביאור על כפל הלשון כי אשה כושית לקח. ונראה לפרש, דהנה רש"י כתב דמרים ואהרן דיברו במשה על שפירש מן האשה. ולכאורה מה זו טענה, הלא כתב זקיני בשו"ת חתם סופר (חיו"ד סי' קמ"ט), באשת חבר שמצאה בעד הבדיקה מראה ושאלה לחכם וטיהר, אבל בעלה רוצה להחמיר על עצמו דלא גרע מ...
נישואין - בת תלמיד חכם
2017-07-07
0
30
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
אמרו חכמינו ז"ל (פסחים מט.) תנו רבנן לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם שאם מת או גולה מובטח לו שבניו תלמידי חכמים. ויש לומר הטעם, דאף שמת ילמדו נכדיו תורה מאמם שהיא בת תלמיד חכם, כדכתיב (משלי א' ח') ואל תטוש תורת אמך. הדביקות בה' מתבטא גם אם מוכן להשיא בתו לתלמיד חכם איתא במדרש (במדבר רבה פכ"ב ס"א) על הכתוב (עקב י' כ') אותו תעבוד ובו תדבק, וכי יכול אדם לידבק בשכינה, אלא כל המשיא בתו לתלמיד שקורא ושונה ועושה פ...
נישואין - בת תלמיד חכם
2017-07-07
0
28
מערכת הפרסום החרדי
נושאים: 93
תגובות: 5
שדימוהו דוקא לענבי הגפן בענבי הגפן בגמרא פסחים (מט.), ת״ר לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם, וישיא בתו לתלמיד חכם, משל לענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל. וצריך ביאור אמאי דימו דוקא לענבי הגפן בענבי הגפן ולא לשאר פירות. גם צריך ביאור לשון דבר נאה ומתקבל. ונראה לפרש, דהנה באיסור כלאים מצינו כמה מדרגות, כלאי זרעים אינם אסורים אלא בארץ ישראל אבל בחוץ לארץ מותרים (רמב״ם פ"א מכלאים ה״ג), וכלאי אילנות אסורים אף בחוץ לארץ ...
SELECT * FROM encyclopedia WHERE parent_id = 313 ORDER BY id DESC LIMIT 0 ,999

מספר מאמרים בתוצאות: - 9

ענין השכר למאן דרחים או דדחיל או דמוקיר רבנן
איתא בשבת (כג:) – על פי גירסת הגר"א ז"ל – אמר רבא דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן, דדחיל רבנן הוו ליה חתנוותא רבנן, דמוקיר רבנן הוא גופיה הוי צורבא מרבנן. ויתבאר על פי דברים קילורין לעינים של רבינו הקדוש מהר"ל מפראג ז"ל בס' נתיבות עולם (נתיב התורה פי"א) וזל"ק "ובפרק שלישי דמכות (כב:) אמר רבא כמה טיפשאי שאר אינשי דמקמי ספר תורה קיימי, ולא קיימי קמיה גברא רבא, שהרי התורה אמרה (תצא כ"ה ג') ארבעים יכנו, ואתו רבנן ובצרי להו חדא. בא להודיע על מעלת החכם, שלא יאמר האדם כי בעל תורה הוא כמו שאר אדם, ואין שם תורה נקרא עליו רק אדם שיודע תורה, ודבר זה אינו, רק כי התלמיד חכם כמו עצם התורה, ויש לו דמיון גמור אל התורה. ובודאי דבר זה הוא הטעם שאמרה התורה לא תסור ימין ושמאל מכל אשר יורוך, כי החכמים הם עצם התורה ג"כ, וכמו שגזר הקב"ה ונתן התורה לישראל כך נתן החכמים, והם ג"כ עצם התורה, כי לא דבר רק הוא דבריהם. ובפרק חלק (סנהדרין צט:) המבזה תלמיד חכם הוי מגלה פנים בתורה, כי התלמיד חכם הוא עצם התורה, שאל"כ לא היה בידם כח למעט מן ארבעים מכות, אפילו יש בידם דרש מכל מקום אם לא היו החכמים עצם התורה אין ראוי לפחות דבר מן התורה על ידי החכמים שדרשו או קבלו כך, כי הם פוחתים מן התורה, כי בתורה כתיב בפירוש ארבעים יכנו, אלא שגם החכמים עצם התורה, והתורה יש בה כח לפרש התורה. ולכך אמר כמה טפשאי דקיימי קמיה ספר תורה ולא קיימי קמיה גברא רבא, כ
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
ענין השכר למי שמוקיר רבנן הוו ליה חתנוותא רבנן
בגמרא שבת (כג:) דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן, דמוקיר רבנן הוו ליה חתנוותא רבנן. וכתב מהר״ל בחידושי אגדה שם, דברחים רבנן שאוהב תלמידי חכמים כגופו, בשכר זה הוו ליה בנין רבנן שהבן הוא כגופא חדא עם אביו, ומקבל שכר מדה כנגד מדה, ומוקיר רבנן שמכבד תלמידי חכמים מקבל שכר מדה כנגד מדה דהו״ל חתנוותא דרבנן, שמתכבד על ידי חתנו שהוא רבנן עכ״ל. וצריך ביאור אמאי הכבוד הוא דוקא על ידי חתנו ולא על ידי בנו. ונראה דהנה חזינן דחז״ל (פסחים מט:) שבחוהו למעלה לבת תלמיד חכם ולא לבן תלמיד חכם, והטעם כי בן תלמיד חכם אין הכרח שהוא תלמיד חכם, כי התורה אינה ירושה, ואף אם אביו תלמיד חכם עדיין אין ראיה שגם בנו הוא תלמיד חכם. כי הוא עצמו צריך ללמוד. אבל בת פטורה מתלמוד תורה, וכל מעלותיה הן רק מה שהיא מקבלת מן האב, ועל כן יש מעלה בבת שאביה תלמיד חכם כי כל מעלותיה היא מהאב שהוא תלמיד חכם. ומעתה מי שיש לו בן תלמיד חכם אין זה כבוד לאביו, דשמא למד הבן בעצמו בלא רצון אביו, אבל כשיש לו בת הראויה להנשא לתלמיד חכם, הרי זה מוכיח שאביה גידלה לתורה, שהרי היא עצמה פטורה מתלמוד תורה, וכל מעלתה שרכשה עד שהיא ראויה להנשא לתלמיד חכם, היא רק בזכות אביה. ועל כן מאן דמוקיר רבנן שמכבד תלמידי חכמים מקבל שכר מדה כנגד מדה דהו״ל חתנוותא דרבנן, דחתנוותא רבנן הוא כבוד לאביה, שכאשר הוא זוכה שחתנו הוא תלמיד חכם ועל כרחך משום שבתו ראויה להנשא לתלמיד חכם, הרי זה מורה שהוא חינך את בתו למ
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
ישיא אשה כשרה לבניו כדי שיתקיימו לדורי דורות
אמרו חכמינו ז״ל (ביצה טו:) הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר, שנאמר (תהלים צ"ג ד') אדיר במרום ה׳, אי נמי אדרא כשמיה, דאמרי אינשי מאי אדרא דקיימא דרא דרא. ויש לפרש דהנה נכסיו הם בניו של אדם, וכמו שכתב הרמב״ם (פ"ו מתשובה ה"א) דבניו הקטנים הם קניני האדם. והרוצה שיתקיימו נכסיו על דרך הישרה, יטע בהן אדר, דהיינו שישיאם אשה בבחינת אדר, דנטיעה רומזת על זיווג וכמו שאמרו (שבח קיח:) נטעתי חמשה ארזים בישראל, והיינו שישיאם אשה כשרה באופן כזה שיהא קיימא לדרא דרא, ואז מובטח לו שיתקיימו נכסיו. ובבחינה זו יש לפרש קרא (תשא ל' ל"א) ואל בני ישראל תדבר לאמור שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם. דהנה מצינו משיחה בכלי שרת ומשיחה בכהנים, ואלו בישראל לא נמצא משיחה כלל לקדשם. וזה שאמר הכתוב, ואל בני ישראל תדבר לאמור, אף שאין בהם משיחה בפועל ממש, אבל שמן משחת קודש יהיה זה לי, שמשיחתם הוא לדורותיכם, כלומר אם תחנכו לדורותיכם על דרך התורה והיראה, הנה זו היא משיחתכם. דהא תועלת המשיחה היא שכל הנוגע בהם יקדש, וכמו כן אם יהא זרעו כיוצא בו, זוהי משיחת ישראל, והיינו לדורותיכם, על ידי המשכת הדורות. גם יש לפרש דלהאמור נכסיו של אדם הם צאצאיו, ואם רוצה שיתקיימו בדרך התורה, יטע בהן בחינת חודש אדר, דהנה בשעת מתן תורה כפו עליהם הר כגיגית, אבל הדר קבלוהו בימי אחשורוש ברצון ובשמחה וכש"ס שבת (פח.), נמצא שחודש אדר הוא זמן של קבלת התורה מתוך שמחה. והנה כשה
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
חתן תלמיד חכם צריך להיות גם ברו כתוכו מעוטר בזקן ופיאות
כתיב (תרומה כ"ה י') ועשו ארון עצי שטים וגו׳ וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו. אמרו חכמינו ז״ל (יומא עב:) מכאן לתלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם. ומזה נלמד גם לתלמיד חכם צריך שיהא גם ברו כתוכו, דהא בעינן שיהא זהב טהור מבית ובחוץ, דהיינו שילבש מדא דרבנן כדי שתהא לו צורה של תלמיד חכם, ולא סגי אם הוא תלמיד חכם בתוכו אלא יהא כתלמיד חכם גם מברו, וזה מוסר השכל לחתן תלמיד חכם שיהא מעוטר בזקן ופיאות כיאות לתלמיד חכם גם מברו.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
נלמד מיתרו שלא נתרצה לשאת את בתו כי אם לאיש חשוב
כתיב (שמות ב' כ"א) ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפורה בתו למשה. טעם שכפל לומר למשה, עיין באוה"ח ז"ל. וי"ל דהנה הם אמרו עליו (ב' י"ט) איש מצרי הצילנו, ואם כן סלקא דעתך שיתרו לא דקדק למי לתת בתו והיה משיאה למי שירצה לקחתה כי אין לה שום חשיבות, ועל כן אמר כי יתרו נתרצה לתת את צפורה בתו דוקא למשה שהיה חשוב.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
המשיא בתו לתלמיד חכם סימן שדבוק בשכינה
כתיב (נצבים ל' כ') לאהבה את ה' אלקיך לשמוע בקולו ולדבקה בו. אמרו חז"ל (כתובות קיא:) וכי אפשר להדבק בשכינה והכתיב כי ה' אלקיך אש אוכלה, אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה עיי"ש. ומשמע דלא סגי בדבקות בשכינה במחשבה, אלא דווקא על ידי שמשיא בתו לתלמיד חכם, כי הקרוב ביותר לאדם הוא זרעו, ואם כן כשנותן בתו לתלמיד חכם, סימן שמתדבק בתלמיד חכם בעצם מעצמו. וכן כשמהנה תלמידי חכם מנכסיו, דאף שממונו של אדם חביב עליו מכל מקום הוא נותן לתלמיד חכם, וזה מראה שהוא דבוק לתלמיד חכם וממילא דבוק בשכינה. וכמו שכתב בשו"ת מהרי"ל (סימן א') שתלמיד חכם הוי דבר שבקדושה מחמת דברי תורה שבלבו, כדדרשינן (חגיגה כז.) ק"ו תלמידי חכמים שכל גופן אש, וכן ההוא צורבא מרבנן דרתח אורייתא הוא דמרתחא ליה (תענית ד.), וכן מצינו מעשים משונים שעשו בתפלתם, וכשהיו דורשים נשרפו עצי השדה ועוף הפורח, ופירשו התוס' (סוכה מח. וחגיגה טו.) דהדברים שמחים כיום נתינתם באש, וכל זה מורה דתלמיד חכם הוי דבר שבקדושה עיי"ש, ועל כן הדבק בתלמיד חכם שהם עצם הקדושה ממילא דבוק בשכינה.
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
הנושא בת תלמיד חכם שכרו שיודעת להעריך גודל מעלתם של תלמידי חכמים
איתא בפסחים (מט.) ת"ר לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם וכו'. בזה יתבאר מה שנאמר (בהעלותך י"ב א') ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האשה הכושית אשר לקח. וצריך ביאור על כפל הלשון כי אשה כושית לקח. ונראה לפרש, דהנה רש"י כתב דמרים ואהרן דיברו במשה על שפירש מן האשה. ולכאורה מה זו טענה, הלא כתב זקיני בשו"ת חתם סופר (חיו"ד סי' קמ"ט), באשת חבר שמצאה בעד הבדיקה מראה ושאלה לחכם וטיהר, אבל בעלה רוצה להחמיר על עצמו דלא גרע מבהמה שהורה בה חכם (חולין מד:), אם מותר לו להחמיר, או דילמא לאו כל כמיניה להחמיר על עצמו להפקיע שיעבודו דנשתעבד לאשתו בעונה האמורה בתורה, והיא משיבה אנא על מרא דאתרא אסמיכנא ולא בעינא להחמיר על נפשי יותר מן החיוב, ואי משום בהמה שהורה בה חכם הא מצוה דיליה הוא ולדילה מאי איכפת לה. והשיב דכיון שכן דרכן של פרושים שבישראל להזהר מדבר שהורה בו חכם, נהי דבשעת הנישואין לא היה בעלה מתנהג עדיין בפרישות, רק כשאר תלמידי חכמים, מכל מקום לא מצי לטעון דלא קבלית עלי שתהיה חסיד ופרוש, אלא אמרינן כיון שנישאת לבן תורה, רגיל הוא זה שעתיד להיות פרוש וחסיד, וזקני תלמידי חכמים כל זמן שמזקינין דעתן מתוספת עליהם (שבת קנב.), וכשם שאמרו אשרי לנשותיהן של אלדד ומידד שזכו לנבואה הוא הדין כל מדרגת עבודה שמחה היא לאשתו, וכשצווחת, אמרינן השתא הוא דאתרעי ומעולם לא נשתעבד לה זה עכ"ד. ועיין בס' נתן פריו על הלכות נדה (סי
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
הענין לישא בת תלמיד חכם
אמרו חכמינו ז"ל (פסחים מט.) תנו רבנן לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם שאם מת או גולה מובטח לו שבניו תלמידי חכמים. ויש לומר הטעם, דאף שמת ילמדו נכדיו תורה מאמם שהיא בת תלמיד חכם, כדכתיב (משלי א' ח') ואל תטוש תורת אמך. הדביקות בה' מתבטא גם אם מוכן להשיא בתו לתלמיד חכם איתא במדרש (במדבר רבה פכ"ב ס"א) על הכתוב (עקב י' כ') אותו תעבוד ובו תדבק, וכי יכול אדם לידבק בשכינה, אלא כל המשיא בתו לתלמיד שקורא ושונה ועושה פרקמטיא ומהנהו מנכסיו זהו שנאמר עליו ובו תדבק. דקדקו לומר ל"תלמיד שקורא ושונה" לומר דעדיין אינו בגדר תלמיד חכם שהוא רך בשנים. אלא שמכיון שהוא קורא ושונה ועושה פרקמטיא באופן שיוכל ללמוד ולהתפרנס, מובטח שבסופו יהא תלמיד חכם. והנה חזינן דדביקות בה' לא מהני על ידי תורה ותפלה גרידא, כי עיקר הנסיון הוא אם הוא מוכן ליתן בתו לתלמיד חכם ולהנהו מנכסיו זהו דביקות בהשי"ת דהיינו דביקות בתלמיד חכם.  
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
ענין המשיא בתו לתלמיד חכם
שדימוהו דוקא לענבי הגפן בענבי הגפן בגמרא פסחים (מט.), ת״ר לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם, וישיא בתו לתלמיד חכם, משל לענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל. וצריך ביאור אמאי דימו דוקא לענבי הגפן בענבי הגפן ולא לשאר פירות. גם צריך ביאור לשון דבר נאה ומתקבל. ונראה לפרש, דהנה באיסור כלאים מצינו כמה מדרגות, כלאי זרעים אינם אסורים אלא בארץ ישראל אבל בחוץ לארץ מותרים (רמב״ם פ"א מכלאים ה״ג), וכלאי אילנות אסורים אף בחוץ לארץ (רמב״ם שם ה״ה), ומכל מקום אם הרכיב אחד מהם הרי זה מותר באכילה שלא נאסר אלא זריעתן בלבד (רמב״ם שם ה״ז). אבל כלאי הכרם אסור בהנאה ושורפין אותו (רמב״ם שם פ"ה ה"ז). ומבואר מזה, כי טבע הכרם אשר בשום אופן אינו רוצה להזדווג אלא במינו בלבד, ואם הרכיבוהו מין בשאינו מינו, לא זה בלבד שהוא לוקה אלא אף בדיעבד נאסר הכלאים בהנאה ואסור לקיימו, ואינו דומה לשאר פירות כלאים אשר בדיעבד מותר לקיימם – ועיין ספר החינוך (מצוה רמ״ד) טעם איסור הרכבה כי על ידי תערובת שני מינים יחסר שלמותן עיי״ש –  ואיתא בזוה״ק (ויחי רלט:) אמאי אתקריאת ישראל גפן, מה גפן לא מקבלא עלה נטיעה אחרא, הכי נמי כנסת ישראל לא מקבלו עלה אלא לקוב״ה עיי״ש. ומבואר דגפן אינו מקבל הרכבה ממין אחר. לכן כאשר חכמינו ז״ל רצו להדגיש את גודל החשיבות והחיוב שתלמיד חכם יהא נושא דוקא בת תלמיד חכם, וכן שבת תלמיד חכם תהא נישאת דוקא לתלמיד חכם, אמרו
נכתב על ידי:
531 |
זכויות יוצרים:
©
קטגוריות