פתיחת חשבון חדש
או
התחבר
הפורום עדיין בשלבי פיתוח. תהנו.
דוד
נושאים: 0
תגובות: 0

דף י - ב

א''ר חנן אפי' בעל החלומות אומר לו לאדם למחר הוא מת אל ימנע עצמו מן הרחמים שנאמר {קהלת ה-ו} כי ברוב חלומות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא מיד {ישעיה לח-ב} ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה' מאי קיר אמר רשב''ל מקירות לבו שנא' {ירמיה ד-יט} מעי מעי אוחילה קירות לבי וגו' ר' לוי אמר על עסקי הקיר אמר לפניו רבונו של עולם ומה שונמית שלא עשתה אלא קיר אחת קטנה החיית את בנה אבי אבא שחפה את ההיכל כולו בכסף ובזהב על אחת כמה וכמה {ישעיה לח-ג} זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי מאי והטוב בעיניך עשיתי א''ר יהודה אמר רב שסמך גאולה לתפלה ר' לוי אמר שגנז ספר רפואות תנו רבנן ששה דברים עשה חזקיהו המלך על ג' הודו לו ועל ג' לא הודו לו על ג' הודו לו גנז ספר רפואות והודו לו כתת נחש הנחשת והודו לו גירר עצמות אביו על מטה של חבלים והודו לו ועל ג' לא הודו לו סתם מי גיחון ולא הודו לו קצץ דלתות היכל ושגרם למלך אשור ולא הודו לו עבר ניסן בניסן ולא הודו לו ומי לית ליה לחזקיהו {שמות יב-ב} החדש הזה לכם ראש חדשים זה ניסן ואין אחר ניסן אלא טעה בדשמואל דאמר שמואל אין מעברין את השנה ביום שלשים של אדר הואיל וראוי לקובעו ניסן סבר הואיל וראוי לא אמרינן: א''ר יוחנן משום ר' יוסי בן זמרא כל התולה בזכות עצמו תולין לו בזכות אחרים וכל התולה בזכות אחרים תולין לו בזכות עצמו משה תלה בזכות אחרים שנא' {שמות לב-יג} זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך תלו לו בזכות עצמו שנאמר {תהילים קו-כג} ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית חזקיהו תלה בזכות עצמו דכתיב זכר נא את אשר התהלכתי לפניך תלו לו בזכות אחרים שנא' {מלכים ב יט-לד} וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי והיינו דריב''ל דאמר ריב''ל מאי דכתיב {ישעיה לח-יז} הנה לשלום מר לי מר אפי' בשעה ששיגר לו הקב''ה שלום מר הוא לו: {מלכים ב ד-י} נעשה נא עליית קיר קטנה רב ושמואל חד אמר עלייה פרועה היתה וקירוה וחד אמר אכסדרה גדולה היתה וחלקוה לשנים בשלמא למ''ד אכסדרה היינו דכתיב קיר אלא למ''ד עלייה מאי קיר שקירוה בשלמא למ''ד עלייה היינו דכתיב עליית אלא למ''ד אכסדרה מאי עליית מעולה שבבתים. ונשים לו שם מטה ושולחן וכסא ומנורה אמר אביי ואיתימא ר' יצחק הרוצה להנות יהנה כאלישע ושאינו רוצה להנות אל יהנה כשמואל הרמתי שנאמר {שמואל א ז-יז} ותשובתו הרמתה כי שם ביתו וא''ר יוחנן שכל מקום שהלך שם ביתו עמו. {מלכים ב ד-ט} ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא א''ר יוסי בר' חנינא מכאן שהאשה מכרת באורחין יותר מן האיש קדוש הוא מנא ידעה רב ושמואל חד אמר שלא ראתה זבוב עובר על שולחנו וחד אמר סדין של פשתן הציעה על מטתו ולא ראתה קרי עליו קדוש הוא א''ר יוסי בר' חנינא הוא קדוש ומשרתו אינו קדוש (שנא') {מלכים ב ד-כז} ויגש גיחזי להדפה א''ר יוסי בר' חנינא שאחזה בהוד יפיה. עובר עלינו תמיד א''ר יוסי בר' חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב כל המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומהנהו מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מקריב תמידין. וא''ר יוסי בר' חנינא משום ראב''י אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל אלא במקום נמוך ויתפלל שנא' {תהילים קל-א} ממעמקים קראתיך ה' תניא נמי הכי לא יעמוד אדם לא על גבי כסא ולא ע''ג שרפרף ולא במקום גבוה ויתפלל אלא במקום נמוך ויתפלל לפי שאין גבהות לפני המקום שנאמר ממעמקים קראתיך ה' וכתיב {תהילים קב-א} תפלה לעני כי יעטוף. וא''ר יוסי בר' חנינא משום ראב''י המתפלל צריך שיכוין את רגליו שנא' {יחזקאל א-ז} ורגליהם רגל ישרה (א''ר יצחק וא''ר יוסי בר' חנינא משום ראב''י מאי דכתיב {ויקרא יט-כו} לא תאכלו על הדם לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם (א''ד) א''ר יצחק א''ר יוחנן א''ר יוסי בר' חנינא משום ראב''י כל האוכל ושותה ואח''כ מתפלל עליו הכתוב אומר {מלכים א יד-ט} ואותי השלכת אחרי גויך אל תקרי גויך אלא גאיך אמר הקב''ה לאחר שנתגאה זה קבל עליו מלכות שמים: ר' יהושע אומר עד ג' שעות: אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהושע: הקורא מכאן ואילך לא הפסיד: אמר רב חסדא אמר מר עוקבא ובלבד שלא יאמר יוצר אור מיתיבי הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה אבל מברך הוא שתים לפניה ואחת לאחריה תיובתא דרב חסדא תיובתא איכא דאמרי אמר רב חסדא אמר מר עוקבא מאי לא הפסיד שלא הפסיד ברכות תניא נמי הכי הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה אבל מברך הוא שתים לפניה ואחת לאחריה א''ר מני גדול הקורא ק''ש בעונתה יותר מהעוסק בתורה מדקתני הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה מכלל דקורא בעונתה עדיף: מתני' בית שמאי אומרים בערב כל אדם יטה ויקרא ובבקר יעמוד שנאמר {דברים ו-ז} ובשכבך ובקומך ובית הלל אומרים כל אדם קורא כדרכו שנאמר ובלכתך בדרך אם כן למה נאמר ובשכבך ובקומך בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם עומדים א''ר טרפון אני הייתי בא בדרך והטתי לקרות כדברי ב''ש וסכנתי בעצמי מפני הלסטים אמרו לו כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב''ה: 

 

 רש"י  אבי אבא שחפה את ההיכל. שלמה: שגנז ספר רפואות. כדי שיבקשו רחמים: גירר עצמות אביו. לפי שהיה רשע בזהו ולא נהג בו כבוד בקבורתו להוציאו כהוגן במטות זהב וכסף: סתם מי גיחון. מי שלוח בדברי הימים (ב לב) ולמה כדי שלא יבאו מלכי אשור וימצאו מים לשתות ולא זהו גיחון הנהר הגדול דההוא לאו בא''י הוא אלא מעין קטן הוא סמוך לירושלים שנאמר והורדתם אותו אל גיחון (מ''א א) ומתרגמינן ותחתון יתיה לשילוחא: עבר ניסן בניסן. קס''ד משנתקדש החדש לשם ניסן נמלך לעבר את השנה ועשאו אדר כמו שנאמר בדברי הימים ויועץ המלך (חזקיהו) לעשות הפסח בחדש השני: ביום שלשים של אדר. ואע''פ שלא נתקדש החדש שעדיין לא באו עדים: התולה בזכות עצמו. שאומר בתפלתו עשה לי בזכותי כגון חזקיהו שאמר זכר נא את אשר התהלכתי לפניך וגו': פרועה. מגולה שניטלה תקרה שלה: הרוצה להנות. משל אחרים: יהנה. ואין איסור בדבר: כאלישע. כמו שמצינו באלישע שנהנה: והרוצה שלא להנות. משל אחרים: אל יהנה. ואין בדבר לא משום גסות רוח ולא משום שנאה: כשמואל הרמתי. כמו שמצינו בשמואל הרמתי שלא רצה להנות: כי שם ביתו. לעיל מיניה כתיב והיה מדי שנה בשנה וסבב בית אל והמצפה ושפט את ישראל וסמיך ליה ותשובתו הרמתה כי שם ביתו וכי איני יודע ששם ביתו אלא אכולהו מקומות דקרא דלעיל מיניה קאי שכל מקום שהיה הולך שם היה נושא כל כלי תשמישי בית עמו ואהל חנייתו שלא להנות מן אחרים: בהוד יפיה. בדדיה: תפלה לעני. דרך עניות: יכוין את רגליו. זו אצל זו: ורגליהם רגל ישרה. נראין כרגל אחד:. הקורא מכאן ואילך לא הפסיד. שהרי הוא כאדם שקורא אחת מכל הפרשיות שבתורה ואע''פ שלא יצא ידי ק''ש יש לו קבול שכר כעוסק בתורה: מתני' יטה. על צדו: בשכבך. דרך שכיבה: יעמוד. דכתיב ובקומך: כדרכו. או בקימה או בשכיבה או בישיבה או מהלך: (רש"י)

 

 תוספות  גדול הקורא ק''ש בעונתה יותר מהעוסק בתורה. תימה אפי' תפלה נמי דהא אמרינן פ''ק דשבת (ד' יא.) כגון אנו מפסיקין בין לק''ש בין לתפלה. וי''ל דהכי קאמר יותר מהעוסק בתורה פעם אחרת שלא בשעת ק''ש. אבל העוסק בתורה בשעת ק''ש לא מיירי ואפי' בתפלה פוסק: (תוספות)

 

 רשב"א  כל האוכל ושותה ואחר כך מתפלל עליו הכתוב אומר ואותי השלכת אחרי גויך. ודוקא בשהתחיל לאחר שהגיע זמן תפלה, אבל התחיל קודם לכן אין צריך להפסיק. וכן כתוב בתוספות. הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה, אבל מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. כתב רבנו האי גאון ז"ל בפירושיו: ואף כל שעה רביעית אף על פי שאינה עונתה מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ומשמע מדבריו דלאחר ארבע אינו מברך כלל. ואיני יודע זמן ארבע שעות מנין, ושמא משום דזמן תפלת השחר לרבי יהודה עד ד' שעות ונסיב לה כרבי יהודה. וכן מצאתי מפורש להר"י בן גיאת ז"ל דמהא דרב האי גאון ז"ל שמעינן דדוקא בשעה רביעית דזמן תפלת השחר עד ארבע שעות, אבל הקורא לאחר ארבע שעות כקורא בתורה, אלא שהפסיד ברכות, ואם בירך עבר על לא תשא. אבל ראיתי בתוס' שנסתפקו אם לא הפסיד בברכות אפי' כל היום, או שמא עד חצות כזמן תפלה לת"ק. הא דאמר רבי מני גדול קורא קריאת שמע בעונתה יותר מן העוסק בתורה. מדקתני לא הפסיד כאדם שקורא בתורה אלמא בעונתה עדיפא. נראה דלאו דוקא תורה, דאילו כן פשיטא דאף היא תורה ועדיפא משום דבעונתה, אלא אפילו מן השונה קאמר. ונפקא מינה להפסיק ולבטל זה מפני זה, וכי איצטריך דוקא במי שתורתו אומנתו הא לאו הכי מפסיק וקורא ואפילו אי עדיף שונה מקריאת שמע בעונתה, לפי שיכול הוא לקרות בעונתה ואחר כך ישלם אותה שעה שהיה שונה מן השעות שהוא מתבטל ומתעסק בהן בצרכיו. והכי משמע בירושלמי (ה"ב). ומיהו בירושלמי אפליגו אי עדיף מן הקורא בתורה דוקא ולא מן השונה או אפילו מן השונה, דגרסינן התם: אמר רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחאי כגון אנו שאנו עוסקין בתלמוד תורה אפילו לקריאת שמע אין אנו מפסיקין, רבי יוחנן אמר על גרמיה כגון אנו שאין אנו עוסקין בתלמוד תורה אפילו לתפלה אנו מפסיקין וכו', ולית ליה לרבי שמעון בן יוחאי שמפסיקין לעשות סוכה לעשות לולב, ולית ליה לרבי שמעון בן יוחאי הלומד לעשות לא הלומד שלא לעשות שהלומד שלא לעשות נוח לו אילו לא נברא, אמר רבי יוחנן הלומד שלא לעשות נוח לו אילו נהפכה שלייתו על פניו ולא יצא לאויר העולם, טעמא דרבי שמעון בן יוחאי זה שינון וזה שינון ואין מבטלין שינון מפני שינון, והא תניא הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה הא בעונתה חביבה הוא יותר מדברי תורה, אמר רבי יודן רבי שמעון בן יוחאי על ידי שהיה חרד בדברי תורה לפיכך אינה חביבה עליו יותר מדברי תורה. אמר רבי אבא מרי לא תניא אלא כאדם שהוא קורא בתורה הא בעונתה כמשנה הוא, רבי שמעון בן יוחאי כדעתיה דרבי שמעון בן יוחאי אומר העוסק במקרא מדה שאינה מדה, ורבנן עבדין מקרא כמשנה. (רשב"א) 

הוסף תגובה
כמה זה 2 ועוד 1?
ראה 0 תגובות
מאמרים מומלצים
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-21
0
3
דוד
הסמ"ג הוא ספר הלכה ומנין-מצוות של אחד מגדולי הראשונים, רבי משה ב"ר יעקב מקוצי שבצרפת, והוא אחד מעמודי הפס...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-21
0
2
דוד
הסמ"ג הוא ספר הלכה ומנין-מצוות של אחד מגדולי הראשונים, רבי משה ב"ר יעקב מקוצי שבצרפת, והוא אחד מעמודי הפס...
סיקורים -
2019-06-21
0
6
דוד
בית הועד לעריכת כתבי רבותנו. ספר חובה לכל עורך תורני קובץ מאמרים בסוגיית הספר התורני - עריכה, ההדרה, כתי...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-21
0
5
דוד
...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-21
0
5
דוד
...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-21
0
5
דוד
...
סיקורים -
2019-06-21
0
5
דוד
שו"ת רבי חיים כפוסי רבי חיים כפוסי היה מגדולי מצרים בדורם של ר' בצלאל אשכנזי, מהריק"ש ומהר"ם גא...
סיקורים -
2019-06-21
0
3
דוד
שו"ת רבי חיים כפוסי רבי חיים כפוסי היה מגדולי מצרים בדורם של ר' בצלאל אשכנזי, מהריק"ש ומהר"ם גא...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-19
0
3
דוד
ספר 'יבין שמועה' לרבי שמעון ב"ר צמח דוראן זצ"ל, מחבר שו"ת התשב"ץ, על הלכות שחיטה, בדיקה, טרי...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-19
0
7
דוד
ספר 'יוסף אומץ' לרבי יוסף יוזפא האן נוירלינגן, ראש הדיינים בפרנקפורט, על דינים ומנהגים לימות השנה, ו...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-19
0
4
דוד
ספר 'פירושי רש"י ורשב"ם על פרק ערבי פסחים', ע"פ כתבי יד ודפו"ר, עם הערות, ציונים, ביאורים ונספחים....
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-19
0
8
דוד
ספר 'משה ידבר', לרבי משה ישראל אב"ד ק"ק רודוס.  רבי משה ישראל היה נצר למשפחת רבנים חשובה ...
סיקורים -
2019-06-19
0
6
דוד
נוהג כצאן יוסף. פסקים ומנהגים של קהילות אשכנז וק"ק פרנקפורט, לפי נושאים בסדר א"ב ולפי סדר ימות השנה. מ...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-19
0
7
דוד
ספר 'חשק שלמה - שרשים' לרבי שלמה פפנהיים זצ"ל, דיין בברסלאו, מחבר הספר 'יריעות שלמה' על לשון...
סיקורים -
2019-06-19
0
7
דוד
שו"ת מהרי"א - תשובות יהודה יעלה  לרבי יהודה אסאד זצ"ל אב"ד סערדאהעלי מגדולי פו...
עסקים וכלכלה - בניית עסק
2019-06-13
1
21
יהודה צין
לא יודע איך אפשר להתחיל לכתוב כזה מאמר. חושב אולי צריך להיות פנים בפנים. איני סופר במקצוע ולא יודע איך לבט...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-05
0
51
דוד
ברורי הלכה בסוגיות מעשיות בחיי היום יום איך מותר לכתוב ספרים ולהוציאם לאור והלא אסור באיסור ד...
סיקורים -
2019-06-05
0
41
דוד
ספר דוד מלכא משיחא ובו אוצר בלום מלא וגדוש מחז"ל שבכל הדורות. מקיף באופן נפלא בגודל קדושתו. צדקתו עמל תורתו...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-05
0
41
דוד
ברורי הלכה בסוגיות מעשיות בחיי היום יום מורה הוראה בקי או מורה הוראה מפולפל מי עדיף? האם ...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-05
0
50
דוד
כמה מעלות טובות למהדורה החדשה. גוף הספר: דברי רבנו המחבר בגוף הספר נדפסו בהגהה מד...