פתיחת חשבון חדש
או
התחבר
הפורום עדיין בשלבי פיתוח. תהנו.
נושאים:
תגובות:

פתיחה

פותחים בכבוד אכסניה של תורה העומדת תחת שרביט הקודש של מרן אדמו"ר שליט"א ובכבוד ראש הישיבה שליט"א, שלוחו של רבינו שליט"א העומד בפועל להצלחת הישיבה. נתבקשתי מראש הישיבה לחזק את הבחורים לימי השובבי"ם בעניני תורה, ומדברי בקשתו הרגשתי את החום ואהבה לכל הבחורים, ואת רצונו האדיר שכל בחור ובחור יצליח ויגדל בתורה וילמד תורה בהתמדה. אשריכם שראש ישיבה כזה עומד בראש הישיבה, והנני לברכו מעומק הלב שיצליח עוד וכהנה וכהנה בס"ד.

עבד פועל וקבלן

במקום קדוש כזה, אין צורך להרחיב את הדיבור על חשיבות התורה הקדושה. אין ספק שכל בחור ובחור שואף ורוצה להצליח בלימוד התורה, אלא שלא כל אחד מצליח להוציא את הרצון מהכח אל הפועל, לכן נתבקשנו בכמה מילים להשתדל לחזק את כל אחד ואחד בכמה ענינים, אשר בעה"י יביאו תועלת.

המסילת ישרים פותח את ספרו הקדוש וכותב: "יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה, הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו". ודבריו צריכים ביאור, מדוע פתח וכתב עניין המגמה, ולא כתב כפשוטו, שהעיקר הוא להאמין בה' ולעמול בתורה.

אבל באמת כיון כאן כונה גדולה כפי שיבואר. ובכן, כל אחד ואחד מהבחורים ללא יוצא מהכל, בודאי קיבל על עצמו הרבה פעמים ללמוד כך וכך שעות וכך וכך ימים, אבל לצערנו - ללא יוצא מן הכלל - כולם לא הצליחו. אצל אחד זה החזיק שעה, אצל אחד יום או חודש אבל לא יותר, וגם אני בתוכם. כמה וכמה פעמים שקבלתי על עצמי בישיבה קטנה ללמוד לא הצלחתי לעמוד במה שקבלתי על עצמי, אבל באמת יש עצה גדולה מאוד להצליח בלימוד התורה, שהיא עמדה לי בימי לימודי בישיבה קטנה עד היום הזה.

דהנה בדיני ממונות ידוע שיש ג' סוגים של עובדים: א. עבד. ב. פועל. ג. קבלן. עבד מקבל שכר לשש שנים מיד כשנקנה, והוא עובד את אדונו שש שנים. פועל מקבל שכר לפי שעה או לפי יום או חודש. וקבלן לפי הספק עבודה. והנה הקושי הגדול ביותר הוא של העבד, אין לו כל חשק להספיק ולעבוד, הוא כבר קיבל את כל שכרו ואינו נהנה משום רגע שהוא עובד.

הפועל כבר נהנה מכל שעה שעובד, אבל עיקר הנאתו היא שהשעון זז! הוא ממתין מתי כבר יעבור היום ויקבל שכרו. הוא עובד יותר בקלות מהעבד, אבל גם פועל קשה לו. אבל הקבלן נהנה מהעבודה, כי שכרו אינו לפי שעה אלא לפי הספק. הקבלן היה מעדיף שהשעון יעמוד ויהנה מהזמן שנשאר, כי קבלן מרויח לפי ההספק ולא לפי השעות.

דרך זו היא דרך נכונה להצליח בלימוד התורה. אם יקבל בחור על עצמו להספיק כך וכך חומר בלימוד, הרי שלא ירגיש שהזמן עובר, כי יש לו מטרה לסיים את ההספק שקיבל על עצמו.

עצה זו היא שעמדה לי בהיותי בישיבה קטנה שכשקבלתי על עצמי ללמוד כך וכך דפי גמרא, כבר לא היה לי זמן לשום דבר. לא הרגשתי שהזמן עובר, ולימוד התורה לא היה קשה.

אבל צריך להעמיד מטרה ברורה מה בדיוק רוצים להספיק ולדעת, ורק כשיש מטרה ברורה אפשר להצליח בלימוד התורה. כל בחור ובחור צריך לעשות לו מטרה ברורה ואז יצליח.

וזה כונת המסילת ישרים שפתח ואמר, כי כל העבודה תלויה בדבר אחד: מגמה ברורה לאן לשאוף ולהגיע. כי רק העובד על מטרה ברורה להיכן צריך להגיע יוכל להצליח, אבל לעבוד ללא תכלית - לא ספק לא יצליח.

איך להציב מטרה

אבל כדי להציב מטרה, צריך זהירות רבה. כי אם בחור יקבל על עצמו לשאוף למטרה שאינה במציאות - ישבר. כגון, בחור שיקבל על עצמו לדעת בישיבה קטנה כל הש"ס, ישבר כשיראה שאינו משיג זאת, לעומת זאת אם יקבל על עצמו דבר קל מדי, כגון ללמוד בכל זמן חורף שלושה דפי גמרא, מטרה זו לא תחזק אותו בלימוד התורה.

אבל הדרך הנכונה היא לשאוף למטרה קשה, שיש אפשרות לעמוד בה. לכן רצוי שכל בחור ובחור ישוחח עם ראש הישיבה ואנשי הצוות כמה לשאוף ולמה לשאוף.

עוד עצה גדולה בענין המטרה היא הדרגות והשלבים. בחור צריך לשאוף למטרה רחוקה, ולמטרה מיידית. כלומר בחור שמסוגל לדעת כל הש"ס אבל לא בתוך שנה, צריך לשים לעצמו מטרה רחוקה לדעת כל הש"ס, ומטרה מיידית שבשנה זו ידע מסכת ועוד מסכת, כמו סולם שיש לו שלבים, כך בחור צריך לשאוף לעלות שלב ועוד שלב, כשאינו שוכח מהמטרה העליונה, בדרך הזאת יהיה הבחור ניצל מהרבה משברים, כי תמיד יחזק את עצמו להגיע למטרה העליונה שלב אחרי שלב, וזה הכונה שבע פעמים יפול צדיק וקם!

תפילה יסוד ההצלחה

אף על פי שהמטרה היא עצה גדולה מאוד להצלחה, מכל מקום חשוב לדעת שללא הרבה תפילה אי אפשר להצליח, כי להצלחת התורה צריך הרבה סייעתא דשמיא. דהנה מובא בגמ' (נדה ע ב) "שאלו אנשי אלכסנדריא את רבי יהושע בן חיננא, מה יעשה אדם ויחכם, אמר להן ירבה בישיבה וימעט בסחורה, אמרו הרבה עשו כן ולא הועיל להם, אלא יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו שנאמר (משלי ב') כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה" ע"כ.

ויש לדקדק, למה לא שאלו 'הרבה התפללו ולא עלתה בידם'. אלא שבאמת מי שהתפלל ולא עלה בידו, סימן שלא התפלל מספיק! כי אין סוף עד כמה אדם צריך לבקש רחמים שיצליח.

ידוע לי מעשה מאדם גדול מאוד בדורנו, שהיה בעל כשרון חלש מאוד בישיבה קטנה, ולמרות זאת שאף להצליח עוד ועוד, וכשראה שאינו מבין ואינו מצליח, היה בוכה בדמעות שליש יום אחר יום שיזכה לתורה, והיה יושב כל הסדרים ובוכה ולומד ביגיעה עצומה למרות שלא הבין כמעט כלום, וכך עשה יום אחר יום ללא הפסק במשך שנה וחצי! עד אמצע שיעור ב בישיבה קטנה. ואז לפתע לפניו שערי רחמים והאיר ה' עיני שכלו ותפלתו התקבלה, ונפתחו לפניו שערי אורה ושערי תורה, והיום הוא אחד מגדולי ישראל. ללמדך שה' אוהב כל בחור ובחור, ושערי דמעה לא ננעלו, וה' מצפה לתפילתן של צעירי הצאן שיבקשו שיפתח ה' להם את שערי הרחמים לזכות לתורה.

ופעמים רבות בכונה ה' סוגר לבחור את הלב, כדי שיבכה לפניו. כי אין חביב לפני ה' יותר מתפלה טהורה, מלב טהור, של בחור צעיר, המבקש להצליח בלימוד התורה.

וידוע שכל גדולי ישראל התפללו הרבה מאוד לזכות לתורה. והחתם סופר זי"ע היה מאריך הרבה בתפלה, וכשנשאל מהבחורים על ביטול התורה של זמן התפילה, היה אומר כי מי שמאריך בתפלה מאריכין לו ימיו, ואז יזכה להשלים מה שלא מספיק בזמן התפילה.

וסיפר לי ידיד, שפעם אחת המתין להכנס אל הקודש פנימה לכ"ק מרן אדמו"ר הק' זצלה"ה, וראה שם יהודי שאינו מאנשי שלומנו, וכששאלו מדוע בא לכאן, סיפר לו הלה, שלפני ארבעים שנה בתל אביב עבר ליד בית מדרש, ושמע בכיות מבית המדרש, כשנכנס לראות מה קרה, ראה אברך יושב ליד שו"ע חושן משפט פתוח ובוכה, כששאלו מה קרה?! סיפר לו האברך כי כבר לילה שלם אינו מבין את הש"ך, ובוכה שיפתח לו ה' שערי תורה. "אברך זה הוא הוינז'צער רבי שלך, האם לא כדאי להכנס אליו לבקש ברכה?!" סיים הלה את סיפורו.

אהבת התורה אהבת ה' ואהבת ישראל

עוד נקודה חשובה מאוד לדעת, שללא מדות טובות אי אפשר להצליח בלימוד התורה. דהנה הכתר שלנו בויז'ניץ מיוסד על שלושה דברים, אהבת התורה, אהבת ה' ואהבת ישראל. הרבה טועים שהם ג' דברים. אבל באמת הם דבר אחד, כי לא יתכן להגיע לאחד מהם ללא שיש את שלושתם.

החזון איש זצ"ל מבאר, שמה שהעולם חושבים שהבנת התורה היא במוח זה טעות, כי הבנת התורה היא בלב! ולב הפגום במדות רעות לא יכנס בו דברי תורה כראוי, והבנה ברורה בלימוד התורה הכרח שיוקדם לה מידות טובות. אהבת ישראל היא תנאי להבנת התורה, לכן רבותינו הקדושים חרטו עלי ליבות תלמידיהן שלושת דברים הללו יחד, כי הם קשורים זה בזה, ולא יתכן תורה ללא אהבת ישראל.

בחור שרוצה להצליח בלימוד התורה, חייב לסגל לעצמו לעבוד על עצמו להיות בעל מדות טובות, שהן הן היסוד להצלחה בלימוד התורה.

לימוד משניות

עוד עצה גדולה להצלחת הלימוד היא לימוד משניות.

שאלו פעם אדם גדול, מה ההבדל בין גדול בישראל שלומד דף גמרא, ובין מישהו אחר שלומד בעיון הדף גמרא, והסביר כי גדול בתורה לומד את הדף הזה עם עינים של כל התורה, אבל מי שאינו יודע כל התורה לומד בעיניים מצומצמות. הכונה היא, שככל שיש ידיעות רחבות יותר, רואים את הדברים במבט אחר, גבוה יותר, ועמוק יותר.

מלבד זאת בטבע האדם כשרואה דבר חדש הוא מתבלבל, וקשה לו להבין אותו, לכן כשבחור לומד גמרא שיסודותיה היא על הרבה ענינים שונים, כל בחור מתקשה בהבנה של הגמרא הזו, כמו כן תוס' שמורכב מהרבה ענינים שונים, מקשה מאוד מאוד להבנה.

לכן יש עצה גדולה מאוד להצלחה בלימוד התורה - לדעת מושגים עיקריים מהתורה הקדושה. מושגים אלו אפשר לרכוש על ידי לימוד משניות. והנני להדגיש, כי אין הכונה לגרוס בעל פה או שלא להבין, לימוד זה לא יביא לתועלת שאנו מדברים עליה, אלא הכונה ללמוד משנה עם ברטנורא בהבנה עם חברותא, ולסכם היטב כל משנה ומשנה.

במשניות נמצאים כל עיקרי יסודות התורה, ומי שלומד משניות היטב היטב, תיהיה לו ידיעה מקיפה ביסודות התורה, וכאשר ילמד סוגיא בש"ס, תיהיה לו הבנה אחרת, ויקל עליו להבין בכל מקום בתורה.

סיכום כל לימוד

עוד עצה חשובה מאוד, היא לסכם היטב כל מה שלומדים מיד. דהיינו בסיום כל תוס' לסכם מה יוצא מתוך דבריו, וכל קטע וקטע בגמ' לסכם. כי דברי הגמ' והתוס' נכתבו בדרך משא ומתן, ואם לא מסכמים לא יוצאים ברור משום סוגיא, והסיכום מאיר ומבהיר כל דבר ודבר בלימוד. בחור צריך להתרגל שלא ממשיכים לפני שמסכמים היטב את הנלמד, אע"פ שיצר האדם הוא להמשיך, אבל מי שמתרגל לזה, יראה אור בתורה, כי היא עצה נפלאה להבין את הלימוד. מלבד זאת, כשבחור חוזר ומסכם, הוא זוכר ויודע לאחר זמן מה למד, וזה מביא לו חשק ללמוד.

אבל הסיכום, מלבד שהוא חשוב לסכם ולדעת את מה שלמדו, הרי שהסיכום יש לו מעלה גדולה מאוד כפי שאבאר.

לחזור ולהעמיק יותר ויותר

דהנה דברי תורה עמוקים מני ים. אין סוף לעומק ההבנה. לכן תלמידי חכמים מוצאים טעם בתורה אפילו למדו זאת אלף פעמים. אבל איך זוכה האדם להגיע לעומק דברי התורה, הדרך היא לחזור על הסוגיא היטב בעל פה ולשנן היטב כל שיטה ושיטה.

אם בחור חוזר על סוגיא בעל פה ומבאר לעצמו או עם חבורתא היטב את מהלך הגמרא, מוכרח שיתקל באיזה הבנה או שאלה או ספק או קושיא וכדו' בכל פעם ופעם שחוזר היטב, ומי שלא נתקל בזה בודאי לא חזר כראוי רק מהשפה ולחוץ.

שמעתי מאדם גדול, מה החילוק בין תלמיד חכם למי שאינו תלמיד חכם, וביאר בדרך זו, דהנה מי שאינו תלמיד חכם, ולומד דף גמרא, בפעם הראשונה הוא לא מבין כל כך טוב, בפעם השניה הוא מבין יותר, בפעם השלישית יותר, ובפעם הרביעית כבר הכל ברור לו.

אבל מי שהוא תלמיד חכם, בפעם הראשונה הוא ברור בדף שלומד. אבל כשחוזר שוב, כבר מתחיל להסתפק ולהתקשות בכמה ענינים בדף, בפעם השלישית כבר הרבה יותר קשה לו, ובפעם הרביעית כבר אינו מבין כלום...

ובאמת הדברים מבוארים ברמב"ן, בדין הא דאמרו בש"ס שהשואל ספר תורה לא ילמד בו דברים חדשים כדי שלא יקלקלנו, אלא ילמד בו רק דברים שלמד כבר, ומחדש הרמב"ן שאם שואל גמרא אין הבדל בין פעם ראשונה למאה פעמים!! ובודאי כונת המשאיל הייתה שילמד כפי יכולתו.

וז"ל בחידושיו (בבא מציעא דף כט עמוד ב) "השואל ס"ת וכו' ובלבד שלא ילמוד בו לכתחלה. נראה לי דהאי דינא ליתיה אלא בס"ת ונביאים וכתובים, שמי שהוא רגיל בהם אינו צריך ליגע בהם כלל, ומי שאינו רגיל בהם נוגע בהם ומושך אילך ואילך, ויש לחוש שמא יקרע, אבל עכשיו שנהגו לכתוב התלמוד, אם השאילו מסכתא אינו כן, שכל אדם שוין בו, והשונה פרקו מאה פעמים ומי שלא שנה אותו מעולם כולם נוגעין בהם וממשמשין בהם, שאין לך אדם שלא יהא צריך עיון ומחשבה יתירא ולמשוך אילך ואילך ולגלול אותו מתחלתו לסופו ומסופו לתחלתו כדי לעיין בהלכות הצריכות לו לאותה הלכה שהוא שונה, הילכך יד כל אדם שוה בו וילמוד בו בתחלה" עכ"ל.

הנה מבואר שאפילו בפעם המאה, מחדשים עוד ועוד דברים חדשים, ומה שאמרו חז"ל אינו דומה השונה פרקו למאה פעמים ולמאה ואחד, דבריהם הם כפשוטם ממש! כי באמת מי שמייגע עצמו לחזור בהבנה יתחדש לו בכל פעם ופעם דברים חדשים והבנה חדשה.

ובאמת מה שביארנו מבואר ברש"י הקדוש על דברי הגמרא בקידושין (ל עמוד א) "תנו רבנן ושננתם שיהו דברי תורה מחודדים בפיך שאם ישאל לך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד" ע"כ. ופירש רש"י "יהו מחודדין בפיך - חזור עליהם ובדוק בעומקם שאם ישאלך אדם לא תצטרך לגמגם אלא שתוכל לומר מיד" עכ"ל. הנה רש"י מדקדק שהחזרה צריכה להיות כדי לבדוק בעומק הדברים לא סתם חזרה.

והטעם שרש"י מפרש כך, כיון שחז"ל למדו על המילים "ושננתם" שיהיו "חדודים", ושינון היא חזרה, וחידוד הוא עומק וחריפות, ולכאורה הם תרתי דסתרי, לכן מפרש רש"י שכונת חז"ל שעל ידי החזרה, יהיו הדברים חריפים, כי יבדוק בחזרה את עומק הדברים. הנה מבואר שכל מה שאמרנו מפורש בדברי חז"ל על פי ביאור רש"י.

נמצא שבחור שמרגיש שאינו מבין כראוי לאחר כמה פעמים, לא צריך להשבר בגלל זה, להפך, צריך לשמוח שלומד כראוי, כי כל הלומד כראוי נתקל כל הזמן בדברים שאינו מבין.

קשיים הרגילים

והנה לכל אדם קשיים בלימוד התורה, במיוחד לצעירי הצאן שלא הורגלו להלחם, ומכל בעיה קטנה נשברים. לכן חשוב לכל בחור ובחור לדעת כי כל ת"ח שגדל בתורה עבר ועובר קשיים, וזה חלק בלתי נפרד מתענוג של התורה. הקושי והאור שאחרי זה, הם הם גופי עמל התורה, וכבר אמרו חז"ל "אם בחוקותי תלכו" "שתהיו עמלים בתורה", הנה לא אמרו שתלמדו תורה בשקידה, אלא שתעמלו בתורה, ועמל התורה הוא היגיעה שביארנו מקודם, והיא העיקר והיסוד להצלחה בלימוד התורה.

ואם נתקל בחור באיזשהו בעיה או רוחנית או גשמית ראוי שישוחח עם ראש הישיבה או עם אנשי הצוות כדי שיעזרו לו, כי לכל בעיה יש פתרון, ואין לחשוש לשוחח עם אנשי הצוות.

עובדות מכ"ק מרן אדמו"ר הק' זצלה"ה

לסיום הנני להביא כמה עובדות ששמעתי אישית מכ"ק מרן אדמו"ר הק' זצלה"ה שהיה עמוד התורה.

רבינו זי"ע הרבה לעודד ולטפח את הצעירים לשאיפות לגדלות. וכשראה צורב צעיר שנפשו שואפת לגדלות בתורה, היה אוהבו אהבת נפש, מעודדו ומרוממו מעל הכל.

פעם אחת, למחרת סיום זמן חורף תשמ"א, נכנסנו לקודש פנימה, וביקשנו הדרכה בדרך לימוד התורה. תחת ההדרכה, התחיל לומר כדברים הללו: "אתמול סיימנו בישיבה את הזמן, שמעתם בודאי מה שדברתי בסיום הזמן לכל התלמידים, שצריכים לחשוב איך להיות גדול בתורה. בכל דור צריך גדולי תורה. מדוע את התפקיד הזה ניתן לאחרים?! כל אחד צריך לחשוב שהוא ראוי לזה! ולשאוף להיות גדול בתורה"!

בהזדמנות אחרת, ביקשנו מהרבי זי"ע לדעת, מה הדרך תשכון בה אור. האם לימוד בעיון או בבקיאות וכדו', שטחנו את כל הצדדים במשך זמן רב. לפתע הפסיק אותנו, ואמר בלשון קדשו: "תלמדו כל ארבעה חלקי השולחן ערוך עם טור בית יוסף, ולאחר מכן, התורה בעצמה תתן לכם את הדרך הנכונה המתאימה לכם". כך חינך לגדלות בתורה.

ידיעותיו בתורה אשר נבעו מתוך עמל אין קץ, היו מפליאות. בעת ששהה בשויץ בחודש תמוז-אב, היה כ"ק מרן אדמו"ר זצוקללה"ה מוסר שיעור פלפול בתורה בשויץ בכל יום בין תפלת מנחה למעריב. זכינו להיות שם הרבה שנים, ובכל שנה ושנה עינינו ראו ולא זר, את ידיעותיו המבהילות בתורה, אשר ממש כל רז לא אניס ליה.

הרבי היה מוסר שיעור בכל יום על עניין אחר, כשהוא מקיפו מצד אל צד. על השולחן עמד ש"ס קטן, ובכל פעם שהיה מזכיר מראה מקום, היה אומר בעל פה בדיוק באיזה עמוד בש"ס מוזכר הדבר, והיה נוטל את הש"ס ופותחו. היה מפליא לראות שכמעט בכל פעם ופעם היה נפתחת הגמ' בדיוק באותו המקום שרצה, ומיד היה מחווה באמצעו למקום הגמ', היה זה מחזה נפלא לראות בכל יום ויום במשך שעה ארוכה איך כל הש"ס שגור על פיו כפי ששגורה תפלת אשרי בפי כל יהודי.

בשיעור השתתפו הרבה תלמידי חכמים מופלגים מאירופה, והתווכחו עמו בתורה, ומתנצחים בהלכה, והיה משיב לכל אחד ואחד מיד. לרוב היתה התשובה, ששאלה זו כבר יש בגמ' פלונית ... או בראשון פלוני.. או במקום אחר...

פעם אחת, כמה וכמה בחורי ישיבות ששהו שם - שקשה היה עליהם להבין היטב את השיעור מחוסר ידיעות - ביקשו מהרבי זי"ע לאחר השיעור, שיאמר להם, על מה יהיה השיעור מחר, כדי שיכינו את מראי המקומות. התשובה הייתה מופלאה: "תאמינו לי, אין לי זמן להכין את השיעור, ורק כאשר אני יורד במדרגות מהחדר שלי לבית המדרש, אני מחליט על מה נדבר היום..."

זכותו הגדולה תעמוד לנו שיהיה מליץ יושר על כל התלמידים ועלינו. אמן.

חתימה

כידוע בימים הללו הקריאה של יציאת מצרים מעוררת הזמן, שכל תכלית היציאה מצרים הייתה קבלת התורה, ובימים אלו מסוגלים מאוד מאוד להצלחה בלימוד התורה וליציאה של כל בחור ובחור ממצר האישי שלו.

הנני לברך את כל תלמידי הישיבה שיזכו להצליח בלימוד התורה, וכן ברכה מיוחדת לידידי היקר ראש הישיבה, ולכל אנשי הצוות, שיהיה להם הצלחה וירוו נחת מכל התלמידים. אמן.

הוסף תגובה
כמה זה 2 ועוד 1?
ראה 0 תגובות
מאמרים מומלצים
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-21
0
32
דוד
הסמ"ג הוא ספר הלכה ומנין-מצוות של אחד מגדולי הראשונים, רבי משה ב"ר יעקב מקוצי שבצרפת, והוא אחד מעמודי הפס...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-21
0
34
דוד
הסמ"ג הוא ספר הלכה ומנין-מצוות של אחד מגדולי הראשונים, רבי משה ב"ר יעקב מקוצי שבצרפת, והוא אחד מעמודי הפס...
סיקורים -
2019-06-21
0
62
דוד
בית הועד לעריכת כתבי רבותנו. ספר חובה לכל עורך תורני קובץ מאמרים בסוגיית הספר התורני - עריכה, ההדרה, כתי...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-21
0
63
דוד
...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-21
0
44
דוד
...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-21
0
44
דוד
...
סיקורים -
2019-06-21
0
34
דוד
שו"ת רבי חיים כפוסי רבי חיים כפוסי היה מגדולי מצרים בדורם של ר' בצלאל אשכנזי, מהריק"ש ומהר"ם גא...
סיקורים -
2019-06-21
0
27
דוד
שו"ת רבי חיים כפוסי רבי חיים כפוסי היה מגדולי מצרים בדורם של ר' בצלאל אשכנזי, מהריק"ש ומהר"ם גא...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-19
0
32
דוד
ספר 'יבין שמועה' לרבי שמעון ב"ר צמח דוראן זצ"ל, מחבר שו"ת התשב"ץ, על הלכות שחיטה, בדיקה, טרי...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-19
0
46
דוד
ספר 'יוסף אומץ' לרבי יוסף יוזפא האן נוירלינגן, ראש הדיינים בפרנקפורט, על דינים ומנהגים לימות השנה, ו...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-19
0
35
דוד
ספר 'פירושי רש"י ורשב"ם על פרק ערבי פסחים', ע"פ כתבי יד ודפו"ר, עם הערות, ציונים, ביאורים ונספחים....
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-19
0
46
דוד
ספר 'משה ידבר', לרבי משה ישראל אב"ד ק"ק רודוס.  רבי משה ישראל היה נצר למשפחת רבנים חשובה ...
סיקורים -
2019-06-19
0
46
דוד
נוהג כצאן יוסף. פסקים ומנהגים של קהילות אשכנז וק"ק פרנקפורט, לפי נושאים בסדר א"ב ולפי סדר ימות השנה. מ...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-19
0
41
דוד
ספר 'חשק שלמה - שרשים' לרבי שלמה פפנהיים זצ"ל, דיין בברסלאו, מחבר הספר 'יריעות שלמה' על לשון...
סיקורים -
2019-06-19
0
42
דוד
שו"ת מהרי"א - תשובות יהודה יעלה  לרבי יהודה אסאד זצ"ל אב"ד סערדאהעלי מגדולי פו...
עסקים וכלכלה - בניית עסק
2019-06-13
1
71
יהודה צין
לא יודע איך אפשר להתחיל לכתוב כזה מאמר. חושב אולי צריך להיות פנים בפנים. איני סופר במקצוע ולא יודע איך לבט...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-05
0
102
דוד
ברורי הלכה בסוגיות מעשיות בחיי היום יום איך מותר לכתוב ספרים ולהוציאם לאור והלא אסור באיסור ד...
סיקורים -
2019-06-05
0
95
דוד
ספר דוד מלכא משיחא ובו אוצר בלום מלא וגדוש מחז"ל שבכל הדורות. מקיף באופן נפלא בגודל קדושתו. צדקתו עמל תורתו...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-05
0
99
דוד
ברורי הלכה בסוגיות מעשיות בחיי היום יום מורה הוראה בקי או מורה הוראה מפולפל מי עדיף? האם ...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-05
0
90
דוד
כמה מעלות טובות למהדורה החדשה. גוף הספר: דברי רבנו המחבר בגוף הספר נדפסו בהגהה מד...