-
ראה דף עסק
נושאים: 93
תגובות: 5

איתא בפסחים (מט.) ת"ר לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם וכו'. בזה יתבאר מה שנאמר (בהעלותך י"ב א') ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האשה הכושית אשר לקח. וצריך ביאור על כפל הלשון כי אשה כושית לקח.

ונראה לפרש, דהנה רש"י כתב דמרים ואהרן דיברו במשה על שפירש מן האשה. ולכאורה מה זו טענה, הלא כתב זקיני בשו"ת חתם סופר (חיו"ד סי' קמ"ט), באשת חבר שמצאה בעד הבדיקה מראה ושאלה לחכם וטיהר, אבל בעלה רוצה להחמיר על עצמו דלא גרע מבהמה שהורה בה חכם (חולין מד:), אם מותר לו להחמיר, או דילמא לאו כל כמיניה להחמיר על עצמו להפקיע שיעבודו דנשתעבד לאשתו בעונה האמורה בתורה, והיא משיבה אנא על מרא דאתרא אסמיכנא ולא בעינא להחמיר על נפשי יותר מן החיוב, ואי משום בהמה שהורה בה חכם הא מצוה דיליה הוא ולדילה מאי איכפת לה. והשיב דכיון שכן דרכן של פרושים שבישראל להזהר מדבר שהורה בו חכם, נהי דבשעת הנישואין לא היה בעלה מתנהג עדיין בפרישות, רק כשאר תלמידי חכמים, מכל מקום לא מצי לטעון דלא קבלית עלי שתהיה חסיד ופרוש, אלא אמרינן כיון שנישאת לבן תורה, רגיל הוא זה שעתיד להיות פרוש וחסיד, וזקני תלמידי חכמים כל זמן שמזקינין דעתן מתוספת עליהם (שבת קנב.), וכשם שאמרו אשרי לנשותיהן של אלדד ומידד שזכו לנבואה הוא הדין כל מדרגת עבודה שמחה היא לאשתו, וכשצווחת, אמרינן השתא הוא דאתרעי ומעולם לא נשתעבד לה זה עכ"ד. ועיין בס' נתן פריו על הלכות נדה (סי' קפ"ח סק"ז) מה שכתבנו בזה. ולכאורה לפי זה ליכא טענה על משה שפירש מן האשה, מכיון שעלה ונתעלה ממדרגה למדרגה, וא"כ בהכרח שאשתו קבלית עליה שיהא פרוש ממנה, כי היה תמיד מזומן לשמוע דבר ה', ובטלה טענת אהרן ומרים.

אולם נראה, דזה שייך לומר רק היכי שהאשה שנשא בילדותו היתה בת תלמיד חכם ויודעת להעריך את גודל מעלת תלמידי חכמים, וא"כ ודאי ידעה בעת נישואיה שבעלה כאשר יגדל יוסיף חסידות ופרישות כדרך תלמידי חכמים שכל זמן שמזקינין מוסיפין ממדרגה למדרגה, וא"כ מתחלה מחלה עונתה. אבל במשה שנשא אשה כושית, ובשעת נישואיה היתה אשה כושית אשר ודאי אינה יודעת במעלת תלמידי חכמים, ואינה יודעת שעתיד להוסיף במעלת הפרישות והחסידות, א"כ בדידה לא שייך לומר דסברה וקבלה בעל שיתגדל בפרישות, כי אשה כושית אינה מכרת ויודעת במעלת תלמידי חכמים.

וזה שאמרו, ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האשה הכושית אשר לקח, ופרש משה ממנה, ובודאי האשה הכושית לא תסכים לכך, ואם תאמר שהיא סברה וקבלה מתחלת נישואיה וכסברת החת"ס דתלמידי חכמים כל זמן שמזקינין דעתן מתוספת עליהן ומוסיף בפרישות, ועל כן חזרו ואמרו "כי אשה כושית לקח", כלומר שבשעת נישואיה עם משה היתה אשה כושית שלא ידעה במעלת תלמידי חכמים, וממילא לא שייך בדידה סברת החתם סופר דסברה וקבלה. ושוב מצאתי שכעין זה פירש החת"ס ז"ל בעצמו, בס' תורת משה כאן ובס' חתם סופר על התורה עיי"ש. ברוך שכיוונתי לדעת קדשו.

הוסף תגובה
כמה זה 2 ועוד 1?
ראה 0 תגובות