פתיחת חשבון חדש
או
התחבר
הפורום עדיין בשלבי פיתוח. תהנו.
נושאים:
תגובות:

"דודי ירד לגנו ללקוט שושנים" - קהל אנ"ש חסידי ויזניץ בכל אתר ואתר, ובמרכזם קהלתנו הק' והמפוארת שבלונדון, הוכו במכה קשה ומכאיבה, עם הסתלקותו ללא עת של האחד ומיוחד שבחבורה, החסיד המופלג בשלושת עמודי העולם תורה עבודה וגמילות-חסדים, איש חי ועתיר פעלים כבירים לתורה ולחסידות מתוך התמסרות נדירה, קשור ודבוק בלו"נ לרבוה"ק וזכה לשמש בקודש אצל כ"ק מרן אדמו"ר זיע"א, ה"ה הגה"ח מוהר"ר שמואל יהודא שטרן זצ"ל, ר"מ ומשגיח דישיבתנו הק' "חיים מאירים" ומשפיע רוחני דקהלתנו הק' בלונדון, אשר נשמתו עלתה לגנזי מרומים בבוקר יום ש"ק י"ט בשבט תשס"ה, כשהוא מותיר אחריו משפחה מיותמת, וקהילת-קודש המבכה אחריו: ווי חסרנו גברא רבה!

הרה"ח ר' שמואל יהודא ז"ל נולד בעיירה וואסלוי שברומניה בחודש אייר תש"ו, לאביו הרה"ח מו"ה שלמה ז"ל שו"ב דוואסלוי ואח"כ בבריסל ובאחרית ימיו בקרייתנו, ולאמו הצנועה והחסודה ע"ה. בבית הוריו, שהיווה דוגמא חיה לבית חסידי מדורות עברו, נתחנך ונתגדל לתורה, ליראת-שמים ולמדות נאצלות. כשנקרא ר' שלמה לכהן כשו"ב בוואסלוי, חשש לעבור לשם, כי לא ידע איך יוכל לחנך את צאצאיו באיזור ההוא, שהיה כמעט שמם מתורה וחסידות. אך מרן הסב"ק בעל "אהבת ישראל" זיע"א הורה לו לנסוע לשם. לאחר-מכן ראה את ברכת הסב"ק, כי הוריהם וקרוביהם שהתגוררו במארמורש נספו עקה"ש, אך הוא, שהתגורר באיזור שעליו לא חלה גזירת הגירוש, ניצל עם כל בני ביתו, וזכה לראות עולמו בחייו בהקמת דור לשם ולתהילה.

בהיות ר' שמואל ילד בן ארבע עלו הוריו לארה"ק, וקבעו מושבם בבני-ברק. כאן התחנך אצל המחנך החשוב ירו"ש ר' צבי אלימלך גלבמן ז"ל. בהגיעו למצוות נכנס ללמוד בישיבתנו הק', ועד מהרה יצא שמו לתהילה כבחור מתמיד ולמדן, אשר יראתו ומידותיו הטובות קודמות לחכמתו.

הוא זכה לשמש בקודש אצל כ"ק מרן אדמו"ר זיע"א במשך תקופה קצרה, אך אביו ז"ל נכנס אל כ"ק רבינו זי"ע וביקש שבנו לא ימשיך בתפקיד זה, כי חשש שהדבר יפריעו מסדרי הלימודים ויפריע אח"כ לשידוכיו. מרן זי"ע השיבו: "לשידוכים לא יפריע לו התפקיד, אך אם הנך מבקש שלא ימשיך, אבקשך להביא לי ממלא מקום שאהיה מרוצה ממנו כפי שהנני מרוצה משמואל!"...

יצויין, שכשהציעו לר' שמואל לבוא לשמש בבית רבינו זי"ע, התנה תחילה - "את זאת לא אוכל - לטרוק לאדם את הדלת בפניו!"

במשך תקופה למד גם בישיבת מיר בירושלים, וזכה להערכה מיוחדת מהמשגיח הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל. באותה תקופה אמר רבי חיים לאחד מתלמידיו: "יש לנו כמה בחורים חסידיים בישיבתנו, העולים במעלה על הבחורים שלנו, כמו הבחור שמואל שטרן". כמו כן יצק אז מים ע"י הרה"ק רבי יהודא הורוויץ זצ"ל שהתגורר בירושלים, ואף היה לן בביתו. רבי יודא'לי חיבבו מאוד, הוא ראה בו כלי מוכן לקבל, והשפיע עליו מלוא חפניים תורה וחסידות.

בשנת תשכ"ה, כאשר חלה רבינו זי"ע ואושפז בבית החולים, נכנס שוב לשמש בקודש, ומאז שימש במשך תקופה ארוכה. מרן זי"ע הראה לו חיבה יתירה. ר' שמואל זכה לא אחת לשמח את רבינו זי"ע, הוא ידע לנצור את לשונו כשצריך, וכפי שהעיד אחד המשמשים נהנה ממנו אדמו"ר זצ"ל עד מאוד. ר' שמואל השתדל להנות רבים מאנ"ש, בהכניסו אותם לקודש פנימה כשהדלת היתה סגורה באופן רשמי...

בשנים ההן זכה לשאוף לקרבו דרכי חיי"ם ואורחות אמ"ת, דברי תורה ועובדות מרבוה"ק ומצדיקי הדורות שהשמיע מרן זי"ע, וכן ניגונים ונוסחאות התפילה, אותם שינן ר' שמואל וסיפרם אח"כ בנועם שפה לדורות הבאים. במשך תקופה ארוכה היה מקליט בטייפ - דבר נדיר בימים ההם - את הדא"ח מכ"ק אדמו"ר זי"ע בשולחנותיו הטהורים, וכעבור עשרות שנים הוציאם לאור יחד עם קונטרס בשם "קולו בקודש", אשר נתקבל באהדה ע"י ציבור אנ"ש.

בשנת תשכ"ז נשא את בתו של האי גברא יקירא רב הפעלים הרה"ח ר' משה צבי כהנא ז"ל מלונדון, מטובי וחשובי תומכי ועסקי מוסדותינו הקדושים. זוג' תחי' עמדה לימינו כל השנים במסירות רבה, בהיותה עזר כנגדו בגידול דור ישרים יבורך לשם ולתפארת. לאחר נישואיו התגורר בקרייתנו הק' ולמד בכולל האברכים. כאן היה מהאריות שבחבורה, והתמדתו העצומה היתה למופת. במשך ט"ז שעות ביממה למד בכל יום, בחברותא, למן השעה ארבע לפנות-בוקר, כשכל כולו שקוע בהלכות שבת החמורות. הוא ושניים מחבריו תלמידי הכולל למדו ביגיעה והתמדה נדירה, עד שתוך ז' חודשים סיימו את כל הלכות שבת וידעו אותן על בוריין!

בתקופה ההיא, שכאמור היתה מיד לאחר נישואיו, היה כל כך שקוע בתוה"ק, עד שכאשר שב לביתו לא היה לו כל נושא לדבר עליו עם נוות-ביתו. הוא הציע לה שהוא יציג לפניה שאלה הלכתית, היא תשיב מה דעתה בנושא, ואח"כ יסביר הוא מה דעת הפוסקים בדבר... וכך הסביר לה כל נידון פעם ופעמיים, בכדי שתבין את שיטות הש"ך והט"ז וכו'...

לאחר שסיימו את הלכות שבת באו לפני כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א - אז רב ואב"ד וראש הישיבה, ובקשו להיבחן. מרן שליט"א בחנם, ולאחר-מכן הפטיר, שאילו לא היה רואה זאת בעיניו לא היה מאמין למה שהתמדה מסוגלת להביא! רבינו כתב מכתב לאחד מגדולי הרבנים, בו הפליא את ידיעותיהם ובקשו שיבחנם. כשהגיעו עם המכתב לאותו רב, אמר, שאם הרב מויזניץ שלח אליו מכתב כזה, הרי הוא זקוק להתכונן למבחן. באותו לילה לא ישנו כל הלילה ולמדו, ולמחרת, ארך המבחן לא יותר משלושת רבעי השעה, כי התשובות היו שגורות בפיהם כחיצים ביד גיבור, וקלחו בבהירות נפלאה!

לאחר כשנתיים של לימודים בכולל, היה ר' שמואל בין עשרה ממצוייני הכולל שנבחנו אצל הגה"צ בעל "שבט הלוי" שליט"א על ההוראה. למחרת המבחן, סיפר הגה"צ שליט"א לשומעי לקחו, כי אתמול נבחנו אצלו אברכים מכולל ויזניץ, אשר ללא גוזמא ידעו ממש כל סעיף-קטן בעל פה! לימים, כשהוציא ר' שמואל לאור את ספרו "קדושת האכילה", כתב לו הגר"ש וואזנר בהסכמתו: "הה"ג המושלם חסיד במעשיו... כבוד המחבר מוכר לי עשרות בשנים למייגע מתון ומסיק..."

בתקופת לימודיו בכולל שימש בקודש אצל מרן אדמו"ר זי"ע, אך זאת רק בשעות הפנויות, בשעות שבין הסדרים, וכן בשבתות ובמועדים.

בשנת תשכ"ט, נתמנה כר"מ ומשגיח בישיבה לצעירים בקרייתנו, כשבד בבד שימש בקודש בשעותיו הפנויות, ובפרט בשנתו האחרונה של אדמו"ר זי"ע כאשר הלך ונחלש. ר' שמואל היה בבחינת נער לא ימיש מתוך האהל, באהבה ובשמחה שימש בקודש, אף שלא קיבל כל תשלום שכר, וזכה להיות במחיצת רבינו זי"ע בשעותיו האחרונות עלי אדמות, עד עלות נשמתו הק' בסערה השמימה.

בתפקידו בישיבה לצעירים, נתגלה ר' שמואל כמחנך בעל שיעור-קומה, היורד לנפש התלמיד, מתוך שפה נכונה וגישה מתאימה לנפשו של כל אחד ואחד. את שיעוריו הסביר בטוב טעם, כשהוא מוציא לאור טבלאות ודפי-עזר בכדי שהדברים ייקלטו היטב. התלמידים העריצוהו מאוד, ובימי ה'שבעה' הפליאו כולם את טוב לבבו ואת גודל האהבה שחשו כלפיו. כמו כן החדיר בתלמידיו את נועם הנוסח הוויזניצאי המקורי בתפילות חול ושב"ק.

 בשנים ההן אף הוציא לאור לתלמידי הת"ת והישיבה לצעירים בקרייתנו את הירחון "חודש בחדשו", שבו ליקט ממיטב האוצרות השמורים עמו - דברי תורה, הלכות ומנהגים, עובדות וסיפורי צדיקים, דברי הימים של בני ישראל, ועוד ועוד. הקונטרס היה למראה עיני כ"ק רבינו שליט"א, אשר שיבח מאוד את תוכנו החינוכי. כמו כן הוציא לאור את העלון השבועי הויזניצאי "שבת בשבתו", שהיה העלון התורני-חסידי הראשון, שם ליקט ג"כ הלכות ופלפולים, ד"ת ועובדות, מנהגים ומכתבי-קודש. כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א היה קורא את העלון מדי שבת בין גברא לגברא בקריאת התורה, ולא אחת ציטט ברבים ממה שנכתב בו. עוד הוציא לאור בשנים ההם את הקונטרס רב התוכן "חסידים הראשונים", בו ליקט מתולדות זקניו מצד זוג', החסידים המפורסמים מוה"ר יצחק דוד פוקס ובניו מוה"ר חיים ומוה"ר מרדכי חנא ז"ל. הקונטרס נתקבל אף הוא באהבה בין אנ"ש.

בשנת תשל"ז, הוצרך לנסוע ללונדון לצרכי רפואה, ושם קבע את מגוריו. עם הגיעו התקבל כמחנך בכתה הגבוהה בת"ת דחסידי סאטמר, לאחר-מכן כיהן כר"מ בישיבה לצעירים דסאטמר. גם כאן התחבב מאוד, הן כל התלמידים, והן על הנהלת הת"ת והישיבה, שראו בו מחנך מיוחד משכמו ומעלה.

בד בבד נעשה עד מהרה משפיע רוחני ומעמודי התווך בבית מדרשנו "אהבת ישראל", בהיותו דוגמא לאברך חסידי עובד ה' ביראה טהורה. סדר יומו היה מלא וגדוש, לפני השעה חמש כבר העיר את השחר, והלך לביהמ"ד ללמוד בחברותא. במשך שנים למד עם הרה"ח ר' ישראל ברקוביץ ז"ל, ומשעלה ר"י לאר"י, החל ללמוד עם יבל"ח הרב שלמה זלמן הופמן הי"ו. כשקבע ללמוד עם ר' שלמה זלמן, היה זה ביום הפורים, ור' שמואל לא רצה לדחות את תחילת הלימוד ליום אחרי פורים, אלא דרש שמיד למחרת ליל פורים ישכימו כבר ללמוד. החברותא העיד, שמעולם לא הוצרך להעיר את ר' שמואל, כי אם רק פעם אחת - היה זה כשאחד האדמו"רים ביקר בלונדון ומסר שיעור עד לפנות בוקר, ור' שמואל עלה על יצועו שעה קלה לפני קומו. בשעה זו של לפני התפילה, היה נוהג לדבר בד"ת עם הרה"ג הישיש ר' שמחה יוסף קמיונקה שליט"א, רב דביהמ"ד אגודת ישראל.

חן הוצק בשפתותיו של ר' שמואל כאשר ירד לפני התיבה בבית מדרשנו, תפילותיו הנלהבות היו לשם דבר, והוא אכן שימש כשליח-ציבור בשבתות ובמועדים. ר' שמואל ישב תמיד בראש האסיפות מרעים, בהעניקו טעם וחן מיוחדים ל"באטע'ס" בלילות שב"ק. הוא היה מספר נפלא, והיה מנחיל לאנ"ש ולצעירי הצאן מאוצרו הטוב - דברי תורה וסיפורי צדיקים. יחס מיוחד היה נותן ב"באטע" לבחורים, כשהוא מכבדם לומר ד"ת, ובכך משתפם באווירת ההתעלות וההתרוממות.

בשנת תש"נ, כשנפתחה ישיבתנו הק' לצעירים "חיים מאירים" בלונדון, נקרא לכהן כר"מ בשיעור בקיאות ומשגיח רוחני. תלמידיו מי"ד השנים שכיהן בישיבה אינם מסוגלים לשכוח את כל מה שהשקיע בהם. לימודו היה מתוך ישרות ההסברה וההבנה, היה מטיב להסביר את השיעור לתלמידיו כשהוא מגיש להם סיכומים, ציורים, טבלאות ושאלות ותשובות שנערכו במיטב כשרונו. בשיעוריו היה משחיל אמונת ה' ואמונת צדיקים, אהבת השי"ת ואהבת התורה, מידות טובות והנהגות קדושות.

ר' שמואל היה דואג מאוד שהתלמידים לא ילכו בטל בשעות הפנויות, אשר על כן לימדם בעצמו בשעת הארוחות משניות והלכות, או שדאג שאחד הבחורים ילמד, כשהוא נוכח במקום. בין הסדרים היה עורך לפניהם שאלות וחידות נושאי פרסים, הכל בכדי שלא ילכו בטל. כמו"כ היה ממציא עצות שונות בכדי שהבחורים ישכימו לסדר הבוקר.

במשך השנים הוציא לאור לתלמידים ספרי "שאלות ותשובות" על הלכות ברכות ועל הלכות שבת. בעקבות ההתעסקות בהלכות ברכות, אסף ליקוט נפלא של אמרות טהורות וסיפורי צדיקים על עניני ההתקדשות בעת האכילה, אותם הו"ל בספרו "קדושת האכילה". כמו כן הותיר אחריו ברכה חומר תורני-חסידי רב, שעדיין בכתובים.

גולת הכותרת היתה היותו הבריח התיכון בבית מדרשנו בלונדון, כשהוא מדריך את צעירי הצאן בדרך רבוה"ק. אנ"ש היו שואלים לדעתו ומתייעצים עמו בכל העניינים. את כל אחד היה מקבל בסבר פנים יפות, ומה גדל חסדו וטובו - היה ניגש לאברך בביהמ"ד או לבחור בישיבה, ואומר לו: ראה נא, הנני זקוק להכין את השיעור למחר ואין לי עם מי ללמוד, בוא נא ולמד עמי... כך, בנתינת הרגשה טובה היה מתחבר אל אלה שראה צורך לרוממם, ולהצילם מביטול הזמן לריק. באותו אופן נהג גם בעלותו לבקר חולה ששכב תקופה ארוכה, היה משמח את ליבו בהקדישו מזמנו ללמוד עמו.

בשנת תשס"ג, כשהוכתר הרה"ג ר' אריה ווייס שליט"א כרב ודומ"ץ דבית מדרשנו, התבטל ר' שמואל אליו באופן מעורר השתאות, ואף זירז את אנ"ש לכבדו כערכו הרם. בכך הראה דוגמא חיה האיך צריך להאדיר את כבודו של רב בישראל.

מיום הסתלקות רבינו זי"ע, התקשר בלו"נ לכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, ומאז עד יומו האחרון לא עשה דבר וחצי-דבר בלא לשאול בעצת קדשו. היה מרבה בנסיעות לארה"ק להסתופף בצל הקודש, אם זה בירח האיתנים, במועדים ובשבתות מיוחדות, ובעיתות שמחה. בתקופות שהיה באר"י השכים קום כדרכו בכל יום, והיה הולך לומר תהלים וללמוד בבית כ"ק מרן שליט"א, שם זכה לא אחת לשמש בקודש. הוא זכה לשמש כשליח הציבור - בקולו הרוגש היה מכריז בשם כל קהל הקודש ברכות לכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בזמנים מיוחדים - במוצאי המועדים ובעיתות שמחה. על גודל חיבתו אצל כ"ק מרן שליט"א תעיד העובדה, שבשנת תשס"ד, כשנכנס להיפרד מרבינו שליט"א אחר שהותו כאן בימים הנוראים, ביקשו מרן שליט"א שיישאר גם לימי חג הסוכות.

ר' שמואל יהודה ניחן בזכרון נפלא, דייקן נפלא ואיש-סדר היה, את כל מה ששמע לפני עשרות בשנים - זכר בדיוק נפלא. הוא שח פעם לאחד מבניו, שמעולם לא נזקק לחזור על תפילת שמונה-עשרה מפאת שכחה של "יעלה ויבוא" וכדומה, כל כך מסודר היה. מידת הסבלנות העצומה איפיינה אותו, לכל דבר ניגש מתוך יישוב הדעת ומתינות נפלאה. נזהר עד מאוד מלפגוע במאן-דהוא ומלדבר סרה על שום נברא, ועל כן חיבבוהו כל מכיריו ותלמידיו עד מאוד.

איש חסיד היה, היה מרבה בצומות, ובשבועות שובבי"ם היה צם בכל שבוע ביום ו' כמנהג חסידים ואנשי מעשה. יד ושם היה לו בתורת הקבלה, והיה מרבה בלימוד הזוה"ק ותיקוני הזוהר. לא היה עולה על יצועו בלילות ש"ק מדי שבת בשבתו. אחרי ה"באטע" היה נשאר ללמוד בביתו, ולפעמים בביהמ"ד, עד אור הבוקר. כששהה בקרייתנו הק', היה משתתף ב"באטע" השני הנערך עד לפנות בוקר, ולפעמים עולה לבית אחיו יבל"ח הרה"ח ר' זאב צבי שליט"א, שם היו נשארים לזמר יחדיו עד עלות השחר. עם בוקר היה הראשון לבוא לביהמ"ד ללמוד לפני התפילה. בליל שבועות ובליל יום הכיפורים היה נשאר בביהמ"ד כל הלילה עד תפילת שחרית. עובדה הוה כשאחד מאברכי אנ"ש בלונדון כיבדו בסנדקאות, מיד אמר לו ר' שמואל - נו, הלילה כבר לא אוכל לישון, כי יש להתכונן היטב למצוה כזו...

עובדה מעניינת אירעה ב'שבת שובה' דהאי שתא, לאחר ב' ימי ר"ה, כשה"באטע" בליל ש"ק נערך בביהמ"ד הגדול בהשתתפות אלפי אנ"ש שהגיעו להסתופף בצל הקודש, ולאחר-מכן נדרשה עבודה רבה ועצומה לסדר את ביהמ"ד לתפילה שלמחרת. ר' שמואל ז"ל נשאר עד קרוב לשעה שש בבוקר, ויחד עם עוד אברך צעיר ובחור סייע לפועלים לסדר את ביהמ"ד, בראותו כי לבדם לא יוכלו להשליט סדר. ואף שהפצירו בו שאין זה לפי כבודו וגם לא לפי כוחותיו, מה עוד שהיה זה אחרי ב' ימי ר"ה, אך ר' שמואל בשלו - יש לסדר את ביהמ"ד לתפילה!

לפני כשמונה שנים, הנהיג ר' שמואל את נסיעת בחורי ישיבתנו בלונדון, לקברי הצדיקים תלמידי הבעשטה"ק בפולין ובאוקראינא. נסיעה זו אירגן מדי שנה בימי בין הזמנים, כשמפעם לפעם מתרבים מכלל בחורי ואברכי העיר לונדון שהצטרפו לנסיעה. מטרתו העיקרית היתה, שהבחורים לא יתהלכו בבטלה. הוא עצמו טיפל בכל שלבי ארגון הנסיעה לכמאה אנשים, כשהוא אינו מרוויח בכך כל רווח כספי.

את הנסיעות הללו אין המשתתפים מסוגלים לשכוח. ר' שמואל אירגן בדקדקנות את כל השיעורים ואת כל הארוחות לימות החול ולשבתות, למשך השבועיים של הנסיעה. בנסיעות באוטובוס היה מוסר שיעורים ומעלה ד"ת ועובדות. לפני הגיעם לכל ציון לימד מתורתו של אותו צדיק, וסיפר משגב גדלותו וקורות חייו, כך שכאשר הגיעו הבחורים לציון הצדיק, ידעו בדיוק במי המדובר. גם ע"י הציון היה מדבר בלהט פנימי ובחיות דקדושה, כשדבריו הבוערים יוצאים מן הלב ונכנסים אל הלבבות. בחור ששב מנסיעה כזו, חזר עם מטען גדול של ידיעות על רוב תלמידי הבעש"ט ותלמידיהם. גם את השבתות שנערכו במעז'יבוז או בליז'ענסק, בבארדיטשוב, בזיטאמיר או בקאראסטין, ניצל להחדרת חיות וחמימות דקדושה בלב המשתתפים, כשהכל נעשה במסירות שלא תאומן.

לפעמים אף כבדוהו לשאת דרשות לפני בני ישראל המתקרבים ליהדות ע"י המוסדות שבמדינות חבר העמים, ועובדה הוה, שפעם לאחר דרשה, ניגש אליו אחד הצעירים, ושאלו: האם הנכם זוכרים אותי? משהשיב ר' שמואל בשלילה, סיפר לו הצעיר, שבעקבות דרשתו מן השנה שעברה נתעורר בו הניצוץ היהודי, הוא מל את עצמו, וכן עשה אביו, וכל המשפחה התקרבה לדרך ישראל סבא!

בתקופת שהותו בארה"ק בימים הנוראים, היה מצטרף לנסיעה הנערכת בעשי"ת ע"י ארגון "צעירי ויזניץ", כשהוא משמיע לבחורים האורחים מחו"ל ד"ת וסיפורי צדיקים ודברי התעוררות כאשר באמנה אתו.

בחודש חשון ש.ז. חש ר' שמואל לפתע בחולשה, אשר הלכה והתגברה מיום ליום. בשבת חנוכה ירד לפני התיבה בתפילת קבלת שבת, אך מיד לאחר התפילה נחלש מאוד. לאחר-מכן נודע שהוא חולה במחלה הקשה ל"ע ול"ע כבנ"י. זוג' החשובה, צאצאיו החשובים, אחיו הרה"ח ר' חיים יצחק הי"ו, וכל בני קהלא קדישא בלונדון, עשו הכל בכדי לסייע לו בשבועות הקשים, ותפילות רבות נישאו מהתם ומהכא בעד רפואתו. חתונת בתו הצעירה הוקדמה, והוא זכה לעלות לארה"ק להשתתף בחתונה, כן השתתף בשמחת הכנסת ספר תורה שהכניס אחיו הי"ו, וזכה להיכנס אל כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ולשבות בצל הקודש. אולם שערי רחמים ננעלו, ומצבו הלך והחמיר. הוא שב ללונדון, שם מסר דברי צוואה לצאצאיו, ביקשם לדבוק בדרך המסורה לנו ללא כל שינוי וסטיה, ולדבוק בצדיקים. בד בבד עודד מאוד את בניו ודאג שלא יתעצבו ממצבו, וביקש סליחתם על שהוא מיסב להם צער.

בימי חוליו, ניסה להיזכר אם פגע פעם במישהו, אך לא הצליח להיזכר. הוא חשש שמא לא הרשה פעם לבנש"ק אחד להיכנס אל אדמו"ר זי"ע בשנותיו האחרונות, וכשבירר את הדבר אצל ידידו יבל"ח הרב מנחם אליעזר מוזס הי"ו, הזכירו הוא שלבסוף כן הכניסו, למרות ההחלטה שאף אחד אינו נכנס. ואכן ביררו את הדבר אצל אותו בנש"ק וגם הוא נזכר בכך.

ימים אחדים לפני פטירתו אמר שעליו להתכונן, כי אורחים חשובים ובראשם כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע כבר באים לקבלו, ובשב"ק פרשת יתרו י"ט בשבט תשס"ה עלתה נשמתה הזכה השמימה, כשצאצאיו עומדים ליד מיטתו וקוראים "שמע ישראל".

הידיעה המרה התפשטה במהירות, והלווייתו יצאה במוצש"ק מע"י בית מדרשנו והישיבה לצעירים. דברי מספד נשא הגאון רבי אפרים פאדווא שליט"א גאב"ד לונדון, אשר בקול בוכים ביטא את גודל האבידה בפטירתו של ר' שמואל, אשר כל ימיו היה ממצדיקי הרבים, ושכרו גדול לאין שיעור. ראש ישיבתנו הרה"ג ר' פנחס שנעבאלג שליט"א, הזכיר בדבריו שבשב"ק מלאו י"א חודשים מאז נפטר מנהל הת"ת הרב יעקב אברהם טויב ז"ל, ומה גדול הוא הכאב שכעת מלווים למנוחות את האחד והמיוחד בקהל עדתנו. בכאב רב תינה וביכה שדמותו הרוממה והחינוכית תחסר עד מאוד לאברכים וצעירי הצאן דבית מדרשנו. לאחר-מכן השמיע דברי פרידה קצרים ונרגשים בנו הגדול הרב נפתלי הערץ הי"ו, מנהל הת"ת.

ארונו הועלה לארץ הקודש, ובצהרי יום ראשון יצאה ההלווייה ההמונית מרחבת ביהמ"ד הגדול בקרייתנו, בראשות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א. דברי הספד נשא הרה"ג ר' אריה ווייס שליט"א רב ודומ"ץ דקהלתנו בלונדון. בקול נהי הביע את הנאתם של מתפללי בית מדרשנו מהמנוח ז"ל; נהנו ממנו עצה ותושיה, הנאה רוחנית - בתפילותיו הנלהבות ובשבתותיו הלוהטות, ובעצם דוגמתו האישית בלימוד התורה, בהדרכת הבחורים, ובכל מדה נכונה, והנאה גשמית - בגמילות חסדים ובהכנסת אורחים, ובחסד הגדול - ללמד תורה ודעת לעניים בדעת. לעולם לא נשכחך, ר' שמואל! - קרא הגר"א ווייס בקול בוכים.

אחריו נשא דברי פרידה בשם המשפחה אחיו הרה"ג ר' ברוך שליט"א מירושלים, אשר הזכיר שכ"ק מרן אדמו"ר זי"ע היה אומר, שאברך חסידי צריך להיות כדוגמת מה שאמרו חז"ל (יומא פו.) "ואהבת את ה' אלהיך - שיהא שם שמים מתאהב על ידך, שיהא קורא ושונה, ומשמש ת"ח, ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו? אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה... ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו, עליו הכתוב אומר "ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר". וכזה - יעידו כל יודעיו ומכיריו - היה אחינו ר' שמואל. הוא זכה לשמש את אדמו"ר זי"ע, ובוודאי יזכה גם עתה להיות בהיכלו בגנזי מרומים, שהרי התנהג כפי שרבינו זי"ע חינכו והדריכו.

הרב שרגא פייביש מנדלוביץ הי"ו יו"ר מוסדות "עוזר דלים" דבארדיטשוב ביכה גם הוא את האבידה הגדולה, כשהוא משמש לפה לכל אלה שזכו להצטרף לנסיעותיו של ר' שמואל לקברי הצדיקים, אשר החדיר בהם חיות ואש קודש שתלווה אותם לנצח. ההלוויה המשיכה לבית החיים ויזניץ, שם נטמן עדי יקיצו וירננו שוכני עפר במהרה.

לאחר ההלוויה שח כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א לגיסו הרה"צ רבי משה ארנסטר שליט"א: "ער איז געווען א ערליכער יוד, א חשוב'ער יוד, מענטשן מעגן זיך אפ לערנען פון איהם און פון זיין וועג!"

ר' שמואל השאיר אחריו דור מפואר הממשיך בדרכו, ה"ה בניו הרב נפתלי הרץ, הר"ר מרדכי חנא, הר"ר חיים מאיר והר"ר משה הערש הי"ו, וחתניו הר"ר יוסף חיים ווייס מלונדון והר"ר חיים מאיר בר"ש ויזל הי"ו.

גדולה היא האבידה ואין לה תמורה!

הוסף תגובה
כמה זה 2 ועוד 1?
ראה 0 תגובות
מאמרים מומלצים
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-21
0
3
דוד
הסמ"ג הוא ספר הלכה ומנין-מצוות של אחד מגדולי הראשונים, רבי משה ב"ר יעקב מקוצי שבצרפת, והוא אחד מעמודי הפס...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-21
0
2
דוד
הסמ"ג הוא ספר הלכה ומנין-מצוות של אחד מגדולי הראשונים, רבי משה ב"ר יעקב מקוצי שבצרפת, והוא אחד מעמודי הפס...
סיקורים -
2019-06-21
0
6
דוד
בית הועד לעריכת כתבי רבותנו. ספר חובה לכל עורך תורני קובץ מאמרים בסוגיית הספר התורני - עריכה, ההדרה, כתי...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-21
0
5
דוד
...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-21
0
5
דוד
...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-21
0
5
דוד
...
סיקורים -
2019-06-21
0
5
דוד
שו"ת רבי חיים כפוסי רבי חיים כפוסי היה מגדולי מצרים בדורם של ר' בצלאל אשכנזי, מהריק"ש ומהר"ם גא...
סיקורים -
2019-06-21
0
3
דוד
שו"ת רבי חיים כפוסי רבי חיים כפוסי היה מגדולי מצרים בדורם של ר' בצלאל אשכנזי, מהריק"ש ומהר"ם גא...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-19
0
3
דוד
ספר 'יבין שמועה' לרבי שמעון ב"ר צמח דוראן זצ"ל, מחבר שו"ת התשב"ץ, על הלכות שחיטה, בדיקה, טרי...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-19
0
7
דוד
ספר 'יוסף אומץ' לרבי יוסף יוזפא האן נוירלינגן, ראש הדיינים בפרנקפורט, על דינים ומנהגים לימות השנה, ו...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-19
0
4
דוד
ספר 'פירושי רש"י ורשב"ם על פרק ערבי פסחים', ע"פ כתבי יד ודפו"ר, עם הערות, ציונים, ביאורים ונספחים....
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-19
0
8
דוד
ספר 'משה ידבר', לרבי משה ישראל אב"ד ק"ק רודוס.  רבי משה ישראל היה נצר למשפחת רבנים חשובה ...
סיקורים -
2019-06-19
0
6
דוד
נוהג כצאן יוסף. פסקים ומנהגים של קהילות אשכנז וק"ק פרנקפורט, לפי נושאים בסדר א"ב ולפי סדר ימות השנה. מ...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-19
0
7
דוד
ספר 'חשק שלמה - שרשים' לרבי שלמה פפנהיים זצ"ל, דיין בברסלאו, מחבר הספר 'יריעות שלמה' על לשון...
סיקורים -
2019-06-19
0
7
דוד
שו"ת מהרי"א - תשובות יהודה יעלה  לרבי יהודה אסאד זצ"ל אב"ד סערדאהעלי מגדולי פו...
עסקים וכלכלה - בניית עסק
2019-06-13
1
21
יהודה צין
לא יודע איך אפשר להתחיל לכתוב כזה מאמר. חושב אולי צריך להיות פנים בפנים. איני סופר במקצוע ולא יודע איך לבט...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-05
0
51
דוד
ברורי הלכה בסוגיות מעשיות בחיי היום יום איך מותר לכתוב ספרים ולהוציאם לאור והלא אסור באיסור ד...
סיקורים -
2019-06-05
0
41
דוד
ספר דוד מלכא משיחא ובו אוצר בלום מלא וגדוש מחז"ל שבכל הדורות. מקיף באופן נפלא בגודל קדושתו. צדקתו עמל תורתו...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-05
0
41
דוד
ברורי הלכה בסוגיות מעשיות בחיי היום יום מורה הוראה בקי או מורה הוראה מפולפל מי עדיף? האם ...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-05
0
51
דוד
כמה מעלות טובות למהדורה החדשה. גוף הספר: דברי רבנו המחבר בגוף הספר נדפסו בהגהה מד...