פתיחת חשבון חדש
או
התחבר
הפורום עדיין בשלבי פיתוח. תהנו.
נושאים:
תגובות:

 

מה נאמר ומה נדבר אנחנו קרוצי חומר, שעה שאנו מעלעלים באלפי הסיפורים והעובדות של מסי"נ לתורה ומצוות,שהיו בקרב אחינו ואחיותינו הי"ד בגטאות ומחנות ההשמדה והעבודה למיניהם, הרי שכל אנוש לא יכול לקלוט ולהבין את אשר קרה במקומות אלה, ולולי שהמספרים הם בני החיים, לא היינו יכולים להאמין שאכן כזאת קרה!!!.

על כן אמרנו כי נכון יהיה הדבר, להביא לאכסניה זו מעט מזעיר אשר ליקטנו בין עמודי הספרים, ג' כרכי האנציקלופדי'ה "שמע ישראל", פרי יוזמתו של כ"ק מרן עט"ר אדמו"ר שליט"א, למען נדע ולא ישכח זכרם לעד, ומתוך הקומץ שהעלנו עלי גליון,  נדע עד היכן היו אלה מוכנים למסור את נפשם למען כבוד השבת או קיום מנהג בהאי יומא דשבתא, שבו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשות.

    כמה הודאה צריכים אנו לתת לקב"ה על כל הטוב שגומל לנו ועם כל הדאגות שיש לכל אחד ואחד מאתנו , הרי לא נגזים אם נאמר שבשעה שנביט ימין ושמאל קדימה ואחור, נראה שאכן אנו חיים בחסדי השי"ת עמנו במעין "גן עדן" בתוככי העוה"ז, על כן אחים יקרים הי"ו בואו נחזק את אורחות השבת קודש בלימוד ודקדוק הלכותיה שלא נכשל ח"ו, ונראה לרומם את סעודות השבת ומהלך היום, שיהיה ניכר בהם שאכן באנו "לברכא לה בחדוה בנהירו דאנפין".

יעבור עלי מה ולא אחלל שבת

אושוויץ, פולין, בשנות הזעם

בתחילה, כשכפו הנאצים על קבוצתו של רבי משה אריה פריינד, לימים גאב"ד ירושלים, לחלל שבת, הלך רבינו והטמין עצמו במשך כל השבת בבור עמוק מכוסה בעלים ובצמחים כדי שלא יוכלו למוצאו, שם בבור ערך תפילותיו לפני בורא-עולם ושר זמירות לכבוד שבת המלכה. רק במוצאי-שבת יצא והצטרף לשאר היהודים. כמובן על מעשה העדרות שכזה, צפוי היה לעונש חמור, ואפילו למוות, אך רבינו אמר לנפשו יעבור עלי מה, ולא אחלל שבת,

מאוחר יותר סידרו לו מכריו וחפצי-טובתו, שיעבוד במחלקה שחילקה מים בין המחנות, היתה זו עבודה קלה יחסית, וגם לא היתה כרוכה בחילול שבת. כ"מחלק המים" ניצל רבינו את מעמדו והיה מתנה את חלוקת המים בכך, שהיהודי יברך על המים קודם שישתה, אפילו על אלה שבגין השואה כפרו ובעטו, הרעים בקולו "וכי סוברים אתם, שהקב"ה השתנה, הרי אותו בורא-עולם, שהיה קודם, נמצא גם עכשיו, ואסור ליהנות מעולמו בלא ברכה"!.

רבינו הרעיף על האסירים דברי תנחומים וחיזוק וקרא להם לא להתייאש ולהמשיך להאמין שעוד יהיה טוב, ודבריו היו כמים קרים על נפש עייפה. רבינו עשה איפוא, את מלאכתו נאמנה וחילק מים ליהודים - תרתי-משמע - מים לשתות, וכן הישקה אותם "מים חיים" מבאר התורה והאמונה..., כשלעצמו, מצא רבינו ניחומים בשינון גמרא ומשניות אותן זכר בעל-פה. מה מאוד שמח, כשנזדמן בקרבתו יהודי תלמיד-חכם, שעימו אפשר היה להחליף דברי-תורה.

באחד המחנות נפגש עם האדמו"ר מקלויזנבורג, ויחד היו הוגים בתורה בין עבודת-פרך אחת לשנייה בין ה"מיפקדים" וה"אקציות", היו קובעים שיעורי תורה ב"גמרא על-פה", זה אומר קטע גמרא והאחר משלימה בדברי ה"תוספות".                                            

סעודת-שבת "כהלכתה"

אושוויץ, פולין, בשנות הזעם

החל מיום רביעי , במשך ארבעה ימים לא קיבלנו לחם, סיפר ר' ניסן לעזער, מאפיית הלחם פוצצה, כך נשארתי ללא לחם לשבת. מאז החבאתי כל שבוע מספר פרוסות-לחם כדי להבטיח שיהיה לי לשבת "לחם משנה". נהגתי להחביא את הפרוסות על גופי מתחת לבגדים, לכבוד שבת חילקתי את הלחם לארבעה חלקים , לשלוש סעודות השבת ולסעודה רביעית - סעודת "מלוה מלכה".

גם יין לקידוש היה לי תקופה ארוכה, היה זה בתקופה שעבדנו בשטח הבניה במחנה בונא-אושוויץ בתור "חשמלאים", משכנו את כבלי החשמל לתוך צינורות ברזל, יחד עימנו עבדו שבויים אנגלים, שקיבלו חבילות מ"הצלב האדום".

היתה לי חולצה, אותה זכיתי לקבל מיהודי שאושפז בבית-החולים, ובעת שקיבל חולצה משם, זרק לי את חולצתו החוצה, תמורת חולצה זו השגתי ביצים מאחד הפולנים שעבד איתנו, עם הביצים המשכתי לעשות "מסחר", כאשר החלפתי אותן עם השבויים האנגלים תמורת צימוקים וסרדינים, שקיבלו מ"הצלב האדום". חברי משה יהושע צ'נגרי מקראקא הכין מהצימוקים יין, וכך היו בידינו יין ודגים לסעודת שבת-קודש, מהם גם חילקנו חתיכות לכל אחד במחנה לכבוד שבת. קיום מצוות אלו היו עבורנו כמו ניצוצות קטנים, שנתנו בנו כוח להחזיק מעמד, למרות הכל.                                  

ניצל בזכות השבת והתורה

מחנה בוגאי, פולין, ת"ש

בתקופה מסויימת החליט אבי ר' שמשון מיימון להימנע לגמרי מעבודה בשבת, סיפרה בעדותה הגב' ש. רינגל, הוא נהג לעלות לקומת דרגשי-העץ הגבוהה ביותר בצריף השינה שלהם, שם שכב ולמד מתוך ש"ס קטן שהיה עימו, והצליח להחזיק בו בסתר במשך שלוש שנים וחצי. באחת השבתות נכנס איש ס.ס. מלווה בכלב ענק, לערוך סיור בצריף, כדי לבדוק אם יצאו כולם לעבודה, הכלב הריח ריח אדם, והחל נובח בפראות, תוך שהוא מטפס לכיוון מקום שכיבתו של אבי.

ברור היה לאבי שזה הסוף, כלבים אלה אולפו במיוחד לקרוע בני-אדם לגזרים, אבי הרגיש מעליו את נשימותיו הכבדות של הכלב, עצם את עיניו ואמר "שמע ישראל"..., אך לפתע ירד ממנו הכלב, ופנה לכיוון היציאה. איש ה-ס.ס. שברור היה לו שהכלב אומנם גילה מישהו, סחב את הכלב בחוזקה וניסה להכריחו לתפוס את היהודי, אך הכלב התנגד, ובסופו של דבר, תקף את בעליו.

היה זה נס עצום בבחינת "רגלי חסידיו ישמור" והמשכו של הנס התבטא בהתעצלותו של הנאצי לטפס בכוחות עצמו לדרגש..., מאז החליט אבא להתייצב לעבודה, וכדי להימנע מחילול שבת, עשה את עבודתו בדרך שינוי...               

"המגפיים של שבת-קודש"

בלחטוב, פולין, תש"ב       

העיירה הקטנה על בתי-המלאכה הזעירה אשר בה, גוייסה כולה למען ה"מאמץ המלחמתי" של צבאות גרמניה, עוד מלפני המלחמה עבדו שם חייטים יהודים ותופרות, שעסקו במלאכתם תמורת שכר כספי נמוך, הגרמנים שהשתלטו על העיירה, החליטו לא לחסל את איזור בתי-המלאכה, כל עוד ניתן להפיק ממנו תועלת. היהודים, גם כאלה שלפני-כן לא עבדו שם, השתדלו להתקבל לעבודה בבתי-המלאכה מתוך תקוה כי הנאצים המעוניינים בתוצרתם, יניחו להם ולא יגרשום מבתיהם, ואכן, היה זה "תו חיים" זמני עד הגירוש.

קבוצת הסנדלרים שעסקה בייצור מגפי-פרווה משובחים עבור חיל-האוויר הגרמני, חשה במידת-מה בטחון ומעין הצלה-פורתא מחרפת רעב, הגרמנים חילקו חומרי-גלם ומינו "מפקחי ייצור", שקבעו מיכסות-תפוקה לכל פועל ומי שלא עמד במיכסה, נגזר דינו לגירוש. הסנדלרים עבדו בחריצות, האריכו מדי-יום את שעות עבודתם, והכינו מגפיים מעבר למיכסה. ה"עודפים" הוצנעו בסתר, עד ליום השביעי... וזה היה ה"רזא דשבת" שלהם לכבוד שבת-קודש, כך עלה בידם להימנע מעבודה בשבת.

למראית-עין, ישבו הסנדלרים על דרגשיהם גם בשבת, חגורים בסינריהם השחורים במקום הטליתות הצחורות, התפללו בצוותא בעל-פה את כל תפילות השבת, ואף את פרשת-השבוע ניסו לשחזר מתוך הזיכרון... המיכסה, שנדרשה על-ידי הפקחים, הרי הוכנה כבר בסתר בששת ימי המעשה, והצוררים לא יכלו לבוא אליהם בטענות, כממתיקים סוד, שיננו הסנדלרים בעל-פה פרקי משניות וגמרא. ולא רק בשבת, גם בימות החול, תוך כדי עבודתם, כחנוך בזמנו, שהיה תופר מנעלים ומייחד ייחודים על כל תפירה ותפירה, כך בעלי-המלאכה היהודים, שזכו בינתיים לחיי-שעה", עסוקים היו בחיי נצח..., אלה הדברים שהובאו ע"י הסופר הדגול הרה"ח ר' בן ציון קלוגמן הי"ו בספרו "לוחות ושברי לוחות".

אסור להעביר מרשות לרשות...

בדרך לברגן בלזן, גרמניה, תמוז תש"ה       

דרך ארוכה עברו מאז יצאו מבודפסט שבהונגריה. הרכבת יצאה. היתה זו הרכבת המפורסמת של קסטנר, עדיין לא ברור, לאן פניה מועדות... כעבור יום הגיע הצו לפנות את הקרונות ולעבור לרכבת אחרת,    הצו ניתן בשבת-קודש, ג' בתמוז. ר' יוסף אשכנזי, הגבאי של רבי יואל טייטלבוים  האדמו"ר מסאטמר, שאל את האדמו"ר מה לעשות עם החבילות, בהם מצויים הטלית והתפילין, האדמו"ר ענה שבשל קדושת השבת אסור להעביר מרשות לרשות.

כאשר הוסיף הגבאי ושאל, מה יהיה למחרת עם הנחת התפילין השיב האדמו"ר "אף-על-פי-כן, אין לפנות, והקב"ה ודאי יעזור". פתאום ראה ר' יוסף נוכרי זקן ותמה מאוד כיצד הגיע לשם, שהרי נוסעי הרכבת מוקפים היו באנשי ס.ס. ושום זר לא הורשה להתקרב למקום, ר' יוסף פנה לנוכרי וביקשו להעביר את חבילותיו של האדמו"ר לרכבת השניה.

האדמו"ר מסאטמר הפקיר אומנם את הטלית ואת התפילין בשל חשש חילול שבת, אך בשל בטחונו הגדול שהקב"ה יעזור, שלחה לו ההשגחה את הנוכרי, שיעביר את הטלית ואת התפילין לרכבת השניה. כך סיפר בעדותו רבי שלום קרויז, הרב מאודווארי בארה"ב, כפי ששמע מפי המשב"ק ר' יוסף אשכנזי.

שמירת שבת כהלכתה במסירות נפש עילאית

גטו ג'וריד, אוקראינה, תש"א

בין המגורשים, שהגיעו לג'וריד, היה גם ר' נפתלי בוימן, למרות המכות הקשות שניתכו עליו, בשל תנאי החיים הנוראים ששררו בגטו, ופטירת ששה מילידיו האהובים מחמת הרעב, המשיך לקיים מצוות בעקשנות ובמסירות-נפש נדירים, הידיעות על מצבו הקשה מנשוא הגיעו לקרובי משפחתו ברומניה. הללו החליטו לסייע לו, בדרך לא דרך הצליחו לשגר לו סכום כסף גדול באמצעות קצין רומני, שנאות, תמורת תשלום מכובד, ליטול על עצמו את המשימה.

קצין זה שהגיע לגטו בעיצומו של יום שבת-קודש ניגש לר' נפתלי, הושיט לו את סכום הכסף, וביקשו לאשר בחתימת ידו את קבלתו, ר' נפתלי שבכל המצבים המשיך לשמור שבת כהלכתה, ללא פשרות, לא התפתה לכסף, וסירב לחתום בשבת, כשבכך ויתר בעצם על הכסף, למרות שהיה זקוק לו כאויר לנשימה, הכסף הוחזר על אתר לרומניה לידי שולחיו . מעדותו של  ר' חיים לאופר.

דיאטת-רעב כדי להציל...את יהדותו

טוריק, פולין, אלול תרצ"ט

התנהלנו בכבדות במשך כל הלילה. מספר  ר' שמחה בונם וקשטוק  בספרו "שלהבת שלא קפאה", הצפיפות היתה קשה. אלפי יהודים נמלטים צעדו בדרך. עם  בוקר עצרנו לתפילה ולמנוחה באחד הכפרים. אחר-כך המשכנו להתקדם. בדרך נאלצנו לתפוס מחסה כאשר נתקלנו בקרב-אווירי.  בחצות-הלילה הצלחנו להיכנס לעיר טוריק. נכנסנו לדירה אליה כבר פלשו פליטים רבים לפנינו. אמא שבה מהרחוב, אליו ירדה לשעה קלה לברר את המצב לאשורו.

היא טוענת נחרצות, כי הסכנה המרחפת על ראשו של אבא גדולה יותר ועליו להימלט חיש, בינתיים נכנסות שכנות ומספרות, כי הסכנה לגברים נוראה, אבא נאלץ להיכנע, הוא יוצא לדרך בלתי-ידועה, הסכנה המיידית מחייבת בריחה, הוא מבקש לקחת עימו את שני הבנים הגדולים. יעקב, אחי הבכור, איננו מסוגל ללכת, ברצותו להיפטר בשעתו מהצבא הפולני, נהג דיאטת-רעב דרסטית, שהפכה אותו לשלד-עצמות בלתי- כשיר לשירות... לא בכדי עשה זאת, ידע יעקב כי שירות בצבא הפולני, משמעו להיות אנוס לחלל את השבת, להתגאל במאכלי נבילה וטריפה ולחיות כמעט כגוי גמור, חלילה, לאורך כל שנות השירות,     המלחמה שפרצה לפתע, מצאה אותו צפוד ודל-בשר, טרם שהיה בידו סיפק להתאושש.

"התעוררי התעוררי, כי בא אורך קומי אורי"

אושוויץ, תש"ד

זמירות של שבת החלו להישמע ב"בלוק" הקודר של מחנה הנשים באושוויץ, סיפרה נרגשות הרבנית מקאליב ע"ה. הצריף הענק אותו איכלסו אלף נשים עטופות יגון וצער, התמלא לפתע שמחה והדמעות זלגו מכל עין, מנגינת "לכה דודי" הושרה בצוותא מפי מאות פיות, בדמעות של שמחה... אוירת "שבת מלכתא", שאפפה לפתע את המקום, נוצרה בעקבות רצוני העז לעורר מעט שמחת-לבב אצל נשות ה"בלוק", עובדות-הכפיה העלובות, השרויות כל הימים בעצב עמוק ובעגמת-נפש. התחלתי לשיר וכולן הצטרפו לזימרתי... כאשר לפתע הגיעה ה"מרשעת", ה"בלוק-עלטסטער" (זקנת ו"בוגרת" הצריף) וסטרה לי בחוזקה, למה ומדוע, זאת לא טרחה להסביר. נפש   אומללה ביותר שכנה בתוך אשה כעסנית זו, ואנו סבלנו רבות מהתפרצויותיה. אולם גם הסטירה לא הצליחה לחסום את פי ולכבות את לבת האש של נשמתי, המשכתי לשיר ולשיר, ביודעי כי בכך מביאה אני מעט שמחה לאחיותי המדוכדכות ומרוממת את נפשן הדוויה.

"סעודה שלישית" מ... "קליפת-הלחם"

קאופרינג, מחנת 3, סניף דאכאו, גרמניה, אב תש"ד

כחמש מאות איש יצאו לעבודה מלווים בשני אנשי ס.ס., בתוכם היינו קבוצה של כארבעים בחורי-ישיבה לשעבר, מספר ר' צבי פרקש, התפללנו, אמרנו "קדושה" ואפילו זמירות שרנו בשבת-קודש, אבל תפילין לא היו לנו. סידור אחד, שאחי הצליח להציל באושוויץ, עבר מיד ליד. מפרוסת-הלחם היחידה שקיבלתי בשבת השארתי את הקליפה התחתונה הקשה לכבוד "סעודה שלישית". לאדמו"ר רבי הרשלי הורוביץ מספינקא-קראלי, שהיה עימי במחנה, לא היה במה לעשות "סעודה שלישית", לכן התחלקתי עימו בקליפה ששמרתי...

כמו מלאכי-מעלה שאין להם משפחה...

רישא, גליציה, בשנות הזעם

מיד עם כניסת הגרמנים לעיר, החלו בהוצאת היהודים להורג ביער המקומי. האדמו"ר מקולשיץ, שהיה בין המגורשים ליער, הכין לעצמו עוד בביתו צורכי-שבת, כגון מפה, גביע לקידוש וכד'. בנו הרב דוד לייבש, שישב בפינה ממרר בבכי, פנה לאביו בשאלה, "אבא, איני מבינך, כבר הוציאו את

האמא ואת הסבתא וכל בני-הבית להריגה, ולך יש כוח להכין את עצמך לכבוד שבת קודש!" על כך ענה אביו הקדוש: "אנו נעבוד את הבורא-יתברך כמו מלאכי-מעלה, שגם להם אין בני-משפחה... סיפור הוד זה סיפר הגה"צ רבי אלחנן היילפרין שליט"א.

ויצעקו אל ה' בצר להם... וידריכם בדרך ישרה

בדרך לאושוויץ,פולין, סיון תש"ד

הרכבת יצאה לדרך ובכל תחנה בה עצרה הרכבת ביקשנו מים, אך לא קיבלנו, מצב-הרוח היה ירוד, אחת הנשים בקרון שלנו חלתה בדיזנטריה, לא יכולנו לעזור לה, בשבת בצהריים, תוך כדי נסיעה ברכבת, אסף אותנו אבא סביבו ובירך אותנו ברכת אב לילדיו, בשבילי היתה זו ברכת הדרך... הברכה האחרונה: "יברכך אלוקים כשרה, רבקה, רחל ולאה", זו היתה בשבילי גם צוואתו – לשמור ולהמשיך בדרך האמהות הקדושות..., לאחר הברכה החל גם לשיר זמירות שבת, "איך אתה יכול" שאלה אותו אמא, אבא לא השיב לה, הוא רק אותת לה בידו כאומר "הניחי"', עדותה של הגב' י. חיימוביץ בספרה "ברכתו של אבא".

הרבנית שפעלה ללא ליאות להצלת חיי היהודים

בוקרסט-רומניה, תש"ד

  מבלי להתחשב באיסור השלטונות, קיים הרבי מבוהוש בביתו סעודות שבת בהם השתתפו מעל 100 איש ששרו בשקט זמירות שבת, והרבי היה אומר דברי תורה. בערב שבת אחד, בהסיבם לסעודה, נשמע לפתע צלצול חזק בדלת, הרבנית רצה לדלת מפוחדת וכאשר פתחה, ניצבו מולה שלושה קציני בולשת הרבנית לא אבדה עשתונות ובקול שקט שאלה למבוקשם, "נודע לנו" אמרו הקצינים "שבביתכם מסתתרים פליטי הונגריה ופולין", "אם יש בידכם צו חיפוש" "אכבד אותו" אמרה, אולם ברצוני להסב את תשומת לבכם שכל היושבים כאן, הם חסידי בעלי-הרבי המגיעים אלינו לסעוד בשבת, ולשמוע דברי תורה, כולם ילידי רומניה, והאסיפה בביתנו היא חוקית". "את זה נבדוק" ענה הקצין בהבעת פנים חמורה.

  הרבנית הכניסה את הקצינים לחדר הגדול בו ישבו האנשים, למראה אנשי הבולשת במדים אחזה בצבור בהלה, פניהם החווירו, "רבותי" אמרה הרבנית ברומנית רהוטה, "הקצינים מבקשים רק לראות את תעודות הזהות שלכם, אל תפחדו משום שבידי כולכם תעודות כשרות ולא יקרה לכם דבר".

  הרבנית הובילה את הקצינים לראש השולחן, שם ישבו כמה דוברי רומנית, הפליטים שנבהלו מאד התחילו לרוץ וניסו לקפוץ מהחלונות. "כל מי שיזוז ממקומו ייהרג במקום"- צעק הקצין. "אני רואה" פנה הקצין לרבנית "איזו אסיפה חוקית מתקיימת כאן ע"פ התנהגות האנשים, זו אסיפה נגד המדינה, לא תצליחו לרמות אותנו" לאחר משא ומתן הצליחה הרבנית לקנות את חיי הנוכחים בסך 10.000 ליי. 

תלמידי ישיבת ברנוביץ' בסיביר ראו: כי אשמרה שבת, אל ישמרני

מחנה עבודה, סיביר, רוסיה, תש"ד

בפרוץ מלחמת העולם השניה, היגלו הרוסים ארבעים מתלמידי ישיבת ברנוביץ' לסיביר  למשך חמש שנים כפליטים במחנה עבודה. התלמידים מסרו את נפשם על שמירת השבת, ותמיד מצאו פתרונות כיצד למעט בחילולה.

במהלך שהותם בסיביר, הבחין מפקד המחנה כי מדובר בקבוצת יהודים המוכנים למסור את נפשם למען השבת. בתחילה רצה לדונם למוות, אך לאחר שהגיע אחד מראשי השלטון ממוסקבה למחנה והבחין בתלמידים, ביקש להיפגש עם אחד מהם. הגאון רבי טוביה גולדשטיין זצוק"ל נועד עם הבכיר במשך שעה ארוכה, הבכיר הרוסי חשף בפניו: "אני יהודי, ואמי אמרה לי שעלי לעשות הכל בשביל היהדות, ואיני רוצה שיחללו שבת". הבכיר יצא מהפגישה כולו מופתע, ואמר לראש המחנה כי אפשר להקל עליהם ביום השבת, שכן הם עובדים מסורים כל השבוע. מאז פחד ראש המחנה שמא יש לתלמידים קשרים עם השלטון, והתיר להם לקבל מנות אוכל גדולות יותר. כך גם בנו סוכה בקור של 40 מעלות מתחת לאפס.

מזמור ליום השבת ולעתיד לבוא

בירקנאו, אושוויץ, פולין, תש"ד

ליל שבת, השקיעה מתקרבת, מישהי השיגה מאי שם בדל של נר, אשה בגיל העמידה הדליקה  אותו, אנחנו הנערות הדתיות התכנסנו באחת הפינות ושרנו "מזמור שיר ליום השבת" בתחנונים, ברגש, בקול קורע לבבות. תחילה בהיסוס, בפחד, אד מרגע לרגע התגבר קול התפילה הבוקע מלבבות טהורים, התפללנו בלהט של אמונה, בקול מרטיט נוגע ללב.

בפינה אחרת היו הרבה בנות מהעיירה קאליב, כשאנחנו סיימנו הן התחילו לשיר את הזמר הנודע של הצדיק הפלאי מקאליב: "סאל אקאקאש מאר" "כבר קורא התרנגול..." כל האסירות בצריף, יותר מאלף נשים הצטרפו לשירה בנעימה נפלאה עוצרת נשימה, משוועות לבורא עולם בבכי  ובתחנונים, במיוחד במילים האחרונות "יבנה המקדש, עיר ציון תמלא..." ולאחר מכן שרנו "עם ישראל חי... עם ישראל חי".                                                                                                                  רבקה בליאר בספרה "בת 15 הייתי בגיהנום הנאצי"

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הוסף תגובה
כמה זה 2 ועוד 1?
ראה 0 תגובות
מאמרים מומלצים
עסקים וכלכלה - בניית עסק
2019-06-13
0
11
יהודה צין
לא יודע איך אפשר להתחיל לכתוב כזה מאמר. חושב אולי צריך להיות פנים בפנים. איני סופר במקצוע ולא יודע איך לבט...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-05
0
46
דוד
ברורי הלכה בסוגיות מעשיות בחיי היום יום איך מותר לכתוב ספרים ולהוציאם לאור והלא אסור באיסור ד...
סיקורים -
2019-06-05
0
38
דוד
ספר דוד מלכא משיחא ובו אוצר בלום מלא וגדוש מחז"ל שבכל הדורות. מקיף באופן נפלא בגודל קדושתו. צדקתו עמל תורתו...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-05
0
31
דוד
ברורי הלכה בסוגיות מעשיות בחיי היום יום מורה הוראה בקי או מורה הוראה מפולפל מי עדיף? האם ...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-05
0
41
דוד
כמה מעלות טובות למהדורה החדשה. גוף הספר: דברי רבנו המחבר בגוף הספר נדפסו בהגהה מד...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-04
0
31
דוד
ובלכתך הדרך – הלכות והליכות לנוסעים במטוס בס"ד הופיע ויצא לאור הספר שרבים חיכו לו "ובלכתך בדרך"...
סיקורים -
2019-06-04
0
13
דוד
ספר אורות ההלכה חלק ב' הינו קיצור שולחן ערוך על 'יורה דעה' ו'חושן משפט' המקיף את הלכות בשר בחלב, מליח...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-04
0
34
דוד
הספר אורות ההלכה חלק א' הינו קיצור שולחן ערוך על 'אורח חיים' המקיף את הלכות תפילה, ברכות, שבת ומועדים בל...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-06-03
0
38
דוד
ספר דוד מלכא משיחא ובו אוצר בלום מלא וגדוש מחז"ל שבכל הדורות. מקיף באופן נפלא בגודל קדושתו. צדקתו עמל תורתו...
סיקורים -
2019-06-03
0
37
דוד
משמר הפתח על פתחי תשובה- ספר חובה ללומדי הלכות בשר בחלב ותערובת. כרך ראשון: הלכות תערובת. כרך שני: ה...
סיקורים -
2019-06-03
0
32
דוד
משמר הפתח על פתחי תשובה- ספר חובה ללומדי הלכות בשר בחלב ותערובת. כרך ראשון: הלכות תערובת. כרך שני: ה...
סיקורים -
2019-06-02
0
39
דוד
ספורי "ילדים מספרים על עצמם", שכבשו לבבות מאות אלפי ילדים בארץ ובעולם, הם הרבה יותר מסיפורים סתם. עם השני...
סיקורים -
2019-06-02
1
38
דוד
ספורי "ילדים מספרים על עצמם", שכבשו לבבות מאות אלפי ילדים בארץ ובעולם, הם הרבה יותר מסיפורים סתם. עם השני...
סיקורים -
2019-06-02
0
38
דוד
ספורי "ילדים מספרים על עצמם", שכבשו לבבות מאות אלפי ילדים בארץ ובעולם, הם הרבה יותר מסיפורים סתם. עם השני...
סיקורים - סיקורים - ספרי חול
2019-06-02
1
37
דוד
עוד ספר מסדרת הילדים האהובה, סיפורים מרתקים ומלאים מסרים חינוכיים. בסדרת רב-המכר "ילדים מספרים על עצ...
סיקורים - סיקורים - ספרי חול
2019-06-02
1
37
דוד
ספר חדש בסדרת הילדים האהובה - ילדים מספרים על עצמם 9  16 סיפורם חדשים ומרתקים , מלאים מסרים חינוכיים . ...
סיקורים -
2019-05-28
0
82
המהדיר
המדריך ההלכתי למצורע פרשיות התורה העוסקות בדיני הנגעים שקראנו לפני זמן לא רב, עמוסות בפרטים למכביר, ול...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-05-28
0
83
המהדיר
המדריך ההלכתי למצורע פרשיות התורה העוסקות בדיני הנגעים שקראנו לפני זמן לא רב, עמוסות בפרטים למכביר, ול...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-05-27
0
36
גיוון
ספר דברי ר"ש חידושים על מסכתות וסוגיות הש"ס ב' כרכים אשר חיבר הרב הגאון הגדול...
סיקורים - סיקורים - ספרי קודש
2019-05-27
0
59
גיוון
  ספר חפץ חיים ושמירת הלשון מהדורא חדשה מנוקד ומבואר בתוספת נספח תוצאות ח...