ערוך
נכתב על ידי:
זכויות יוצרים:
הרב הגאון רבי נתן גשטטנר זצוק"ל - היה רב, דיין ופוסק הלכה, ראש ישיבת פנים מאירות בבני ברק ומחבר פורה של ספרים בהלכה, בתלמוד ובאגדה. הדור היה זכאי לאותו צדיק בין השנים כ"ח באדר א תרצ"ב, 1932 – י"ד בכסלו תשע"א, 21 בנובמבר 2010. זכותו תגן עלינו ועל ישראל אכי"ר
לחץ כאן לכל המאמרים של
מחילת עוונות ביום החופה לחתן ולכלה

כתב הרמ"א (אהע"ז סי' ס"א ס"א) ונהגו החתן והכלה מתענין ביום חופתן, והטעם כתב הבית שמואל (סק"ו) בשם מהר"ם מינץ, משום דהוא יום סליחה דידהו ונמחל עוונותיהם עכ"ד. ומוכח דמוחלין עוונות שניהם דהא שניהם מתענין מהאי טעמא. ובירושלמי (ביכורים פ"ג ה"ג) איתא, חתן, וילך עשיו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל, וכי מחלת שמה והלא בשמת שמה, אלא שנמחלו לו כל עוונותיו עיי"ש. ומלשון זה משמע דמוחלין לחתן. ואע"ג דלמדו כן מלשון מחלת שהיא שם אשתו, מכל מקום אין מזה ראיה דמוחלין גם לה, דדרשו מחלת מלשון מחילה, והיינו ויקח את מחלת שעשיו לקח מחילה שמחלו לו עוונותיו. ומכל מקום נראה פשוט להפוסקים דמוחלין גם לה, ואע"ג דאשה אינה מצווה על פריה ורביה ועיקר המצוה על החתן, אולם הרי כתב הר"ן קידושין (מא.) דגם האשה מקיימת מצוה משום שמסייעת לבעל לקיים מצות פריה ורביה, ולכן אמרינן גם בקבלת קידושיה דמצוה בה יותר מבשלוחה עיי"ש, וכיון דמה שהחתן זוכה למחילת עוונות ביום חופתו הוא בסיבת האשה שהיא נשאת לו, ממילא בדין הוא שגם היא תזכה למחילת עוון. ועיין בס' גור אריה למהר"ל ז"ל (פרשת וישלח), דהנושא אשה קודם זה היה פלג גופא וכשנושא הוא גוף שלם, ולפיכך נמחלו עוונותיו כי נעשה שלם יותר, כי איש הנושא אשה כל אחד נקרא מתחילה חצי אדם כי זכר בלא נקבה פלג גופא מקרי, ועתה גוף שלם והוא בריה חדשה עכ"ד. ומשמע דגם האשה נעשית כבריה חדשה ע"י שנעשתה גוף שלם, וממילא שייך גם בה מחילה. ועיין בס' להורות נתן עה"ת (פרשת וישלח) מה שכתבנו בזה.

נכתב על ידי:
זכויות יוצרים:
הרב הגאון רבי נתן גשטטנר זצוק"ל - היה רב, דיין ופוסק הלכה, ראש ישיבת פנים מאירות בבני ברק ומחבר פורה של ספרים בהלכה, בתלמוד ובאגדה. הדור היה זכאי לאותו צדיק בין השנים כ"ח באדר א תרצ"ב, 1932 – י"ד בכסלו תשע"א, 21 בנובמבר 2010. זכותו תגן עלינו ועל ישראל אכי"ר
הוסף תגובה

ראה 0 תגובות